מנחם מנדל מקוצק: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קאצק (שיחה | תרומות)
מ הרחבה, הגהה. מקורות
קאצק (שיחה | תרומות)
מ עריכה, קישורים פנימיים
שורה 18:
* דרך ארץ הוא הקדמה לתורה, כמו בהקדמת הספר יוכל אדם לידע מהות הספר כמו כן ניכר מתוך התנהגות דרך ארץ של האדם מהות תורתו. (שיח שרפי קודש ;אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א)
* כאשר סיפרו לו שהומצאה מכונה לחמם את המקוואות אמר: ''''דורות קרים מקוואות חמים, דורות חמים מקוואות קרים'''', ('אמת ואמונה' משיח שרפי קודש).
* האר"י ז"ל כתב 'הנזהר ממשהו [[W:חמץ|חמץ]] בפסחב[[W:פסח|פסח]] מובטח לו שלא יחטא כל השנה' ואמר: הבטוח בעצמו שלא יחטא משמרים אותו ממשהו חמץ, ולזה אמר 'הנזהר'. (אמת ואמונה מאהל תורה)
* "וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק" (שמות כ, טו) - '''יכולים לראות ולהתנענע, ואף על פי כן לעמוד מרחוק'''. (אמת ואמונה)
* וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק וגו'. ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים ( שמות כ, טו-יח). היינו, וינועו, שעשו תנועות חיצוניות בגופם, ומחמת זה ויעמדו מרחוק, אבל משה רבינו ע"ה נגש אל הערפל בלי שום תנועה ( אמת ואמונה ,מהדורת תשפ"א, משיח שרפי קודש)
שורה 65:
* התנועות שאדם עושה בשעת התפילה, הוא מפני שטורדים אותו מחשבות שאינם נאים, לכן הוא מתחזק כנגדם ועושה תנועות, אבל אם תסיר שיקוציך, אם תסיר טינופיך ממחשבותיך, לא תצטרך לנוד גופך (רמזי אש)
* באנשי נינוה כתוב (יונה ג, ח) ויקראו אל אלקים בחזקה, ואמר, 'דאס איז איין פויעריש עבדות' [זאת היא עבודת ה' של איכרים]. (מפי רבי יעקב דוד מאמשינוב, שיח שרפי קודש)
* המתפלל היום מפני שהתפלל אתמול (שהתפילה הוא אצלו כמצות אנשים מלומדה), הלומד תורה בפשטות (אינו מתייגע עליה) , החוטא ומוחל לעצמו (שקל בעיניו החטא ואינו מתחרט) - רשע גמור טוב הימנו. ( ראו ההסבר. נפלאות חדשות ליקוטים דף מט עמוד א-ב)
 
* אמר לאחד, קודם שיעמוד להתפלל יחשוב אולי טוב שלא להתפלל, רק שיש דבר שאינו מניח לו לאכול בלי תפילה מחמת שירא מהשי"ת.... ויתפלל שיראה גדלות הבורא ושפלות עצמו. (נפלאות חדשות, דף ג ע"ב)
===אחרים===
* הרבי מגור ה'[[W:אמרי אמת|אמרי אמת]]' זצ"ל אמר: קאצק איז גיוועהן [היתה] ''''בלתי לה' לבדו'''' (שמות כב, יט) (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"ב)
שורה 80 ⟵ 81:
* כלי חרס אינו מטמא מגבו, כלי חרס הוא עפר ואין בו אלא תוך לפיכך אינו מטמא מגבו אלא מתוכו, שהעיקר הוא התוך, כמו כן האדם הוא כלי חרס , וד"ל. (נפלאות חדשות)
* כשהשנה מבורכת, היא מבורכת בכל העניינים ואפילו ביראת שמים. (שם משמואל)
* אמר לאחד, קודם שיעמוד להתפלל יחשוב אולי טוב שלא להתפלל, רק שיש דבר שאינו מניח לו לאכול בלי תפילה מחמת שירא מהשי"ת.... ויתפלל שיראה גדלות הבורא ושפלות עצמו. (נפלאות חדשות, דף ג ע"ב)
* לא בשמים היא. התורה איננה אצל אותם יהודים החושבים שהגיעו עד לשמי מרום ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק)
* שאל אחד את הרבי מקוצק, אנשים אומרים לי שאני 'פרומער', מה החסרון בכך. והשיב לו 'פרומער' עושה מעיקר טפל ומטפל עיקר. (שיח שרפי קודש)
שורה 126:
* בנוסח אחר: א) לא להסיח דעת מעמלו עם עצמו, ב) לא לחטט בפנימיות של השני ולהתעניין בתגובות של אחרים, ג) ולהשתחרר מנגיעות אישיות (רבי מרדכי מיירנץ, אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א)
* לא רק השונא את חברו נקרא רשע, אלא גם השונא עצמו נקרא רשע.{{מקור}}
* המתפלל היום מפני שהתפלל אתמול (שהתפילה הוא אצלו כמצות אנשים מלומדה), הלומד תורה בפשטות (אינו מתייגע עליה) , החוטא ומוחל לעצמו (שקל בעיניו החטא ואינו מתחרט) - רשע גמור טוב הימנו. ( ראו ההסבר. נפלאות חדשות ליקוטים דף מט עמוד א-ב)
*''''כאשר מראים לעצמו 'פייג' אזי יכולים להראות 'פייג' לכל העולם''''. (שיח שרפי קודש). כלומר, אם ידע שמעשיו כהוגן אינו חושש להתנגדות.
* חסיד שוטה - כיצד? הוא שהכריזו עליו מן השמים להיות טיפש, והלה עושה הרבה לפנים משורת הדין לצאת ידי גזירת שמים בטפשותו, ומוסיף על טפשותו.{{מקור}}
* אברך שחותנו לא נתן לו [[W:טלית|טלית]] ובכה לפני הרבי מקוצק, אמר לו 'מען הילט זיך אן מיט ארבע כנפות הארץ' [מתעטפים בארבע כנפות הארץ]. (שיח שרפי קודש)
* במקום להוסיף חומרה להלכה, מוטב להוסיף יראה לעשיה.{{מקור}}
* גאווה - מום היא. בעל גאווה - אף שמשפילים אותו מן השמים עד דכא - נשאר בגאוותו.
* דוד המלך ישב שבעים שנה והיה ממעט חלבו ודמו בחיבור ספר התהלים, ואילו אנו עוברים על כל ספר התהלים בחטף, בשעה אחת בלבד.
שורה 144 ⟵ 143:
* כל המידות כולן צריכות כוונה, חוץ ממידת ענווה. שכן ענווה, שיש עמה כוונה, שוב אין שמה ענווה.
* מפני מה מזונות ביוקר? מפני שהכל מצויים אצל מזונות. יהיו הכל מצויים אצל תלמוד תורה, ותהיה תורה ביוקר ומזונות בזול.{{מקור}}
* פרעה הרשע היה '''אדם'''! עשר מכות ספג, ועמד על דעתו. ואילו האפיקורסים של ימינו - פרעושים. לחץ אחד בעקבם ומיד יפלו מחוסרי אונים.(י.ל. לוין, בית קוצק)
* [גירסא אחרת] פרעה היה אפיקורס גדול, ולכן כראותו 'והנה ממקנה ישראל לא מת עד אחד' (שמות ט,ז) לא נתפעל, כי חשב אני כבר אטול מהם נקמה. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"ב מפי האדמור ה'בית ישראל' מגור)
* אחד שהתאונן לעת זקנותו שבניו אינם מרחמים עליו אמר: כתוב אצל בנימין והיה כראותו כי אין הנער ומת (ויגש מד, לא) וברש"י אביו מצרתו, למה לא אמר שהבנים ימותו מגודל הצער, מוכח שאין הבנים מצטערים כל כך בצרת אביהם, ורק האב דואג ומיצר על בניו. (שיח שרפי קודש)