מנחם מנדל מקוצק: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קאצק (שיחה | תרומות)
עריכה
קאצק (שיחה | תרומות)
מ הגהה, הרחבה מקורות, קישורים פנימיים
שורה 9:
* אמר, אם יאמרו לו שלא יוכל לשוב בתשובה היה טוחן כל הרקיעים. ואמר הפירוש מה שכתוב (דברים ז, ו) בך בחר ה', 'בחר' [[W:נוטריקון|נוטריקון]] ב'וקע ח'לוני ר'קיע, שכל אחד מישראל יכול לבקוע חלוני רקיע לשוב. (חשבה לטובה)
* ב[[W:ליל הסדר|ליל הסדר]] האחרון קודם הסתלקותו אמר בשמחה 'לשנה הבאה לא אשב כאן'. (אביר הרועים אות עו)
* איני פוחד מיסורי המחלה, אלא מהפינוק שלאחר המחלה. {{מקור}}
* אמר כי יכול [[W:להחיות מתים|להחיות מתים]], אבל הוא רוצה יותר להחיות את החיים. ('אמת ואמונה' ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק)
* אמר [[W:יחיאל מאיר ליפשיץ| האדמו"ר מגוסטינין]]: הרבי מקאצק עם כל שהוא כמו פתית היה יכול להחיות מתים. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א משיח שרפי קודש)
שורה 18:
* דרך ארץ הוא הקדמה לתורה, כמו בהקדמת הספר יוכל אדם לידע מהות הספר כמו כן ניכר מתוך התנהגות דרך ארץ של האדם מהות תורתו. (שיח שרפי קודש ;אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א)
* כאשר סיפרו לו שהומצאה מכונה לחמם את המקוואות אמר: ''''דורות קרים מקוואות חמים, דורות חמים מקוואות קרים'''', ('אמת ואמונה' משיח שרפי קודש).
* [[W:האר"י|האר"י]] ז"ל כתב 'הנזהר ממשהו [[W:חמץ|חמץ]] ב[[W:פסח|פסח]] מובטח לו שלא יחטא כל השנה' ואמר: הבטוח בעצמו שלא יחטא משמרים אותו ממשהו חמץ, ולזה אמר 'הנזהר'. (אמת ואמונה מאהל תורה)
* "וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק" (שמות כ, טו) - '''יכולים לראות ולהתנענע, ואף על פי כן לעמוד מרחוק'''. (אמת ואמונה)
* וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק וגו'. ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים ( שמות כ, טו-יח). היינו, וינועו, שעשו תנועות חיצוניות בגופם, ומחמת זה ויעמדו מרחוק, אבל משה רבינו ע"ה נגש אל הערפל בלי שום תנועה ( אמת ואמונה ,מהדורת תשפ"א, משיח שרפי קודש)
* עם [[W:הקנאה|הקנאה]] אדם נברא, תאוה באה מההרגל וגידולו בה. (שם משמואל)
===קדושה===
* [[W:פרשת קדושים|פרשת קדושים]] מתחילה קדושים תהיו (ויקרא יט, ב) ומסתיימת דמיהם בם (כ, כז), '''אף שזה עולה לו בדמו מכל מקום עליו להיות קדוש'''. (אמת ואמונה מפי האדמו"ר רבי חנוך העניך מסוכטשוב).
* "ואנשי קודש תהיון לי" ([[W:פרשת משפטים כ"ב,ל|פרשת משפטים כ"ב,ל]]) להיות שמירת הקדושה במעשה אנוש ותחבולותיו. פירוש, שאין מחסור להשי"ת מלאכי עליון שרפים וחיות הקודש, רק שמתאוה לקדושת אנשים ([[יהודה אריה ליב אלתר|שפת אמת]])
* כאשר הטמא נוגע בטהור הוא מטמאו, ולמה כשהטהור נוגע בטמא לא מטהר. רק משום שהטמאש'''הטמא ודאי טמא, אבל הטהור מי יודע אם הוא באמת טהור'''.(אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א)
* [[W:לא תנאף|לא תנאף]] (שמות כ' י"ג) כותב רשי": אין ניאוף אלא ב[[W:אשת איש|אשת איש]] וכו', ואמר, דהיינו '''באשתו של האיש'''. (לקוטי מגדים)
* הרבי מלובלין זצ"ל אמר, 'האברך הזה, מענדיל טאמשאווער, לקח לעצמו דרך ששרפים ואופנים רועדים ממנו. (החסיד ר' טוביה שערצער, 'אור הנפלאות')
* כאשר סיפרו לרבו הרבי רבי בונם מפשיסחא על הכבוד אשר נותנים לו החסידים אמר: 'אנשים כאלה שהם מנוטרי הברית הם בבחינת מלכות ולמלכות מגיע כבוד גדול כזה' (שיח שרפי קודש)
* כאשר חלה הרבי מקוצק ([[W:פרשת תולדות|פרשת תולדות]] [[W:ה'תקצ"ט|ה'תקצ"ט]]) אמר רבי שלמה לייב מלענטשנא זצ"ל: 'על יהודי זה צריכים אנו להתפלל, כי הוא שומר הברית'. (שיח שרפי קודש)
* פרישתו בקודש היה להפליא. לא לקח בידו שום מטבע, רק משמשו נטלם, ואכל חולין בטהרה שלא הוכשרו לקבל טומאה. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א)
* אברך אחד התנצל לפני הרבי מקוצק שאשתו מושלת עליו, השיב לו, כתוב ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך (בראשית ג , טזט), ואם [[W:הרישא|הרישא]] הוא להיפך אז גם ה[[W:סיפא|סיפא]] להיפך. (עשר נפלאות)
 
===אמת===
* חותמו של הקב"ה אמת (יומא פט:), דחותם צריך להיות כתב שלא יוכל להזדייף ואמת אינו יכול להזדייף, דאם מזדייף שוב אינו אמת. ([[W:שו"ת|שו"ת]] שי למורא) (שיח שרפי קודש)
* שאל את רבי יצחק מאיר מגור מה פירוש הפסוק (תהלים פה, יב) אמת מארץ תצמח, מה זורעים בארץ כדי שתצמח מזה האמת. ענה לו החי' הרי"מ אם קוברים את השקר צומח האמת. (שיח שרפי קודש. מפי נכד הרי"מ, החסיד ר' שמואל אליהו ערליך)
* '''אם האדם מעמיד פנים לפני פנים שאינם פנים, הרי זה עבודה זרה,''' (שיח שרפי קודש)
* 'קימוט אחד ב[[W:מצח|מצח]] צריכה שלא תהיה שוא' (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, אור פני יצחקׁׂׂׂׂׂ)
* כשמשליכים את האמת נעשה ממילא שלום (בית צדיק)
שורה 87 ⟵ 88:
* ישנם חסידים, המסוגלים להורות באצבע לשמים ולומר: ה' הוא האלוקים!
* דברים היוצאים מן הלב, נכנסים אל הלב. גם ללב ממנו יצאו הדברים.
* "עתיד אני" - זו מידה רעה. "רצוני" - מידה ואינה מידה. "הריני" - זו מידה טובה.ו {{מקור}}
* "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" (תהילים קטו, טז) - לעשות גם מהארץ שמים. (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א עמוד רלו)
* כלל זה נקוט בידך: מי שאינו רואה את המקום [=ה'] בכל מקום, אינו רואה בשום מקום. {{מקור}}