מנחם מנדל מקוצק: הבדלים בין גרסאות בדף

* כשמשליכים את האמת נעשה ממילא שלום (בית צדיק)

* ולא תקח שוחד כי השוחד יעור עיני חכמים (שופטים, טז, יט). אמר האבני נזר בשמו, דמעות בדין תורה של אחד מבעלי הדין זה גם בכלל שוחד. (שיח שרפי קודש)

===יגיעה===

* יגעתי ומצאתי תאמן (מגילה ו:), יגעת ואח"כ מצאת, מציאה בהיסח הדעת. (שו"ת שי למורא). היינו אף כי תייגע את עצמך עם כל זה תאמין שאינו שלך כי אם מציאה.(אמת ואמונה, מהדורה תשפ"א)

* חשבתי שיהיו לי חסידים כאלו שכאשר יבוא אליהם יצר הרע, לא ישמעו לו, לא משום שלא ירצו לשמוע לעצתו, רק שלא יהיה להם זמן עבורו, וכך הוא הירש בער גראבאוויצער. (שיח שרפי קודש)

* מה לבעל דבר (כינוי ליצר הרע) ולרבי מקוצק? (ה"שפת אמת", רבי [[W:יהודה אריה לייב אלתר|יהודה אריה לייב אלתר]] מגור) {{מקור}}

* אמר ה'שפת אמת'.'מה אתה מדבר ממנו, א מלאך האט זיך ארום געדרייט אין די וועלט' [מלאך התהלך בעולם] (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א)

* ה'אבני נזר' כתב במכתב. חותני היה הרב הדומה למלאך ד' צבאות מו"ה מנחם מענדיל זצלה"ה מקאצק. ( [[W:שו"ת|שו"ת]] אבני נזר, אבן העזר, סי' קכב סק"מ)

* כאשר סבל רדיפות ב[[W:טומשוב לובלסקי|טומשוב לובלסקי]] יעץ לו חסידו רב העיר רבי מתתיהו קורנר לעבור לקוצק ונימק: 'מקום שרב העיר הוא תלמידו לא תתעורר מחלוקת נגדו' (גליקסמאן 'דער קאצקער רבי')

* בדרך ל[[W:קוצק|קוצק]] כאשר נשמעה נביחת כלבים אמר: 'כלבים מנבחים סימן שכפר לפנינו' כאשר נכנסו לקוצק ובני העיר זרקו עליהם אבנים אמר: 'מקום שמיידים בו אבנים עיר היא פה אגור' (הסופר ר' שלמה וינריך ירחון הדרך תש"ג)

* המאמין במופתים - אינו אלא שוטה. ומי שאינו מאמין שיוכלו להיעשות על ידי הצדיקים - אינו אלא אפיקורס.{{מקור}}

* כל אחד ואחד מישראל חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי (רבה פכ"ה). ואמר הרבי מקוצק, שוטה הוא זה שתרהב נפשו להשוות מעשיו למעשה אבות, אלא הפירוש 'יגיעו' היינו שתהי' להם נגיעה בעלמא. שיהיה לו לפחות מגע כלשהוא במעשי אבות ולא שיהיה כאבות העולם, רק ש'מעשיו' יהיו נוגעים ל'מעשה אבות' שבכל ההשגות במעלתם אינו מגיע בתכלית. ([[W: שמואל בורנשטיין| שם משמואל]])

* בשום פנים לא הייתי רוצה לעבוד אלוקים כזה, שדרכיו יהיו מובנים על פי שכל של כל טיפה סרוחה.{{מקור}}

* שאל אחד את הרבי מקוצק, אנשים אומרים לי שאני 'פרומער', מה החסרון בכך. והשיב לו 'פרומער' עושה מעיקר טפל ומטפל עיקר. (שיח שרפי קודש)

* 'פרים' אינה ענין למי שכבר תיקן מידותיו, אבל אצלנו שאנו עדיין עומדים בהתחלה אזי 'פרים' דבר ראוי (רבי יחיאל מאיר מגאסטנין)

* דברים היוצאים מן הלב, נכנסים אל הלב. גם ללב ממנו יצאו הדברים.

* "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" (תהילים קטו, טז) - לעשות גם מהארץ שמים. (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א עמוד רלו)

* במקום שיש סוד - שם יש גניבה

* שאל, מה השמחה והסעודה שעושים לגמרה של תורה, ואמר, השמחה היא שיודעים שגמרו את התורה ועדיין לא התחילו כלום, ומפני שיודעים זאת לכן באה השמחה. (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א)

* לא רק השונא את חברו נקרא רשע, אלא גם השונא עצמו נקרא רשע.{{מקור}}

*''''כאשר מראים לעצמו 'פייג' אזי יכולים להראות 'פייג' לכל העולם''''. (שיח שרפי קודש). כלומר, אם ידע שמעשיו כהוגן אינו חושש להתנגדות.

* במקום להוסיף חומרה להלכה, מוטב להוסיף יראה לעשיה.{{מקור}}

* גאווה - מום היא. בעל גאווה - אף שמשפילים אותו מן השמים עד דכא - נשאר בגאוותו.

* הגנב האמיתי הוא ההרגל, הנדחק לו בחשאי. אין כסכנתו לאדם.

* צדיק גמור, שלא טעם טעם חטא, אף הוא צריך רחמים: שלא יחזיק טובה לעצמו, ויבוא לידי גאווה - שהיא החמורה שבעבירות.