מנחם מנדל מקוצק: הבדלים בין גרסאות בדף

* חסידות בלי תורה איז עס פון דרויסען [זה רק מבחוץ], בכאן אנו רוצים שעל ידי לימוד בתורתנו הקדושה יגיעו לחסידות'. (ויצבור יוסף)

* כאשר סיפרו לו על אחד הצדיקים שפעל הרבה מופתים, אמר כי הוא אינו מתפעל כל כך ממופתים סתם, המופת הגדול ביותר הוא לעשות מיהודי פשוט - לחסיד [עובד השם] (שיח שרפי קודש)

* יש לי חסידים שיכולים לרמוז באצבע לשמים ולומר 'זה אלי ואנוהו' (שמות טו, ב). (שיח שרפי קודש)

 

* על מצבת הרבנית מסוכטשוב, בת הרבי מקוצק אמר ה'אבני נזר' לכתוב 'בת שרף מעופף'. (אביר הרועים). פירוש אברבנאל ישעיה יד, כט, וקראו 'שרף' לפי שהוא כמלאך האלקים ומכלל השרפים העומדים ממעל לו, וקראו 'מעופף' לענין הכבוד והמעלה שיעופף ויעלה מעלה מעלה על כל המלכים' (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"ב, עמוד תקיג)

* הרבי מקוצק הנו מלאך. וכשם שאין אנו יודעים טיב מלאך מהו, אין אנו יודעים טיבו של הרבי מקוצק. {{מקור}}

===תורה===

* חתנו האדמו"ר מ[[W:סוכטשוב|סוכטשוב]] כתב בהקדמתו לספרו '[[W:אגלי טל|אגלי טל]]': וכד הוינא כבר עשר חידושים חדשתי, אחר כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדומו"ר זצ"ל מקאצק מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי וממנו נתודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה. ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא גם בענין סדר הלימוד וחידושים.

* 'פרים' אינה ענין למי שכבר תיקן מידותיו, אבל אצלנו שאנו עדיין עומדים בהתחלה אזי 'פרים' דבר ראוי (רבי יחיאל מאיר מגאסטנין)

* דברים היוצאים מן הלב, נכנסים אל הלב. גם ללב ממנו יצאו הדברים.

* כלל זה נקוט בידך: מי שאינו רואה את המקום [=ה'] בכל מקום, אינו רואה בשום מקום. {{מקור}}

* יש המחזיקים את הדברים הטובים והנוחים שבתורה לעצמם, ואת החומרות - לאחרים.

* אם אני אני כי אתה אתה, ואתה אתה כי אני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל אם אני אני כי אני אני, ואתה אתה כי אתה אתה, אז אני אני ואתה אתה.

* אמר לי בילדותי, 'אתה רוצה לקפוץ לשמים בפעם אחת' ?, (הגאון החסיד ר' יחיאל משה זצ"ל אב"ד יאדימאווע- נפלאות חדשות)

* הפולט אנחה קלה, שאינה יוצאת מעומק ליבו - הריהו חוטא בגניבת הדעת.

* כאשר אמרו לו שיש צדיקים שרואים בסוכה את האושפזין אמר: 'לי יש אמונה, ואמונה יותר בהירה מראיה'. (שיח שרפי קודש)

* שאל, מה השמחה והסעודה שעושים לגמרה של תורה, ואמר, השמחה היא שיודעים שגמרו את התורה ועדיין לא התחילו כלום, ומפני שיודעים זאת לכן באה השמחה. (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א)

* לא רק השונא את חברו נקרא רשע, אלא גם השונא עצמו נקרא רשע.{{מקור}}

* חסיד שוטה - כיצד? הוא שהכריזו עליו מן השמים להיות טיפש, והלה עושה הרבה לפנים משורת הדין לצאת ידי גזירת שמים בטפשותו, ומוסיף על טפשותו.{{מקור}}

* אברך שחותנו לא נתן לו [[W:טלית|טלית]] ובכה לפני הרבי מקוצק, אמר לו 'מען הילט זיך אן מיט ארבע כנפות הארץ' [מתעטפים בארבע כנפות הארץ]. (שיח שרפי קודש)

* במקום להוסיף חומרה להלכה, מוטב להוסיף יראה לעשיה.{{מקור}}

* גאווה - מום היא. בעל גאווה - אף שמשפילים אותו מן השמים עד דכא - נשאר בגאוותו.

* הגנב האמיתי הוא ההרגל, הנדחק לו בחשאי. אין כסכנתו לאדם.

* צדיק גמור, שלא טעם טעם חטא, אף הוא צריך רחמים: שלא יחזיק טובה לעצמו, ויבוא לידי גאווה - שהיא החמורה שבעבירות.

* כל המידות כולן צריכות כוונה, חוץ ממידת ענווה. שכן ענווה, שיש עמה כוונה, שוב אין שמה ענווה.

* מפני מה מזונות ביוקר? מפני שהכל מצויים אצל מזונות. יהיו הכל מצויים אצל תלמוד תורה, ותהיה תורה ביוקר ומזונות בזול.{{מקור}}

* [גירסא אחרת] פרעה היה אפיקורס גדול, ולכן כראותו 'והנה ממקנה ישראל לא מת עד אחד' (שמות ט,ז) לא נתפעל, כי חשב אני כבר אטול מהם נקמה. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"ב מפי האדמור ה'בית ישראל' מגור)

* אחד שהתאונן לעת זקנותו שבניו אינם מרחמים עליו אמר: כתוב אצל בנימין והיה כראותו כי אין הנער ומת (ויגש מד, לא) וברש"י אביו מצרתו, למה לא אמר שהבנים ימותו מגודל הצער, מוכח שאין הבנים מצטערים כל כך בצרת אביהם, ורק האב דואג ומיצר על בניו. (שיח שרפי קודש)

* רבי יחיאל מאיר מגוסטנין אמר: כשנענע הרבי מקוצק את ה[[W:שטריימל|שטריימל]], הוא נענע את כל העולמות.( אמת ואמונה משיח שרפי קודש)

* כשנתתי שלום לרבי הרגשתי שנפתחים לי שערי תורה. (הנ"ל) {{מקור}}

* רבי אליהו מוויסקוט אמר ששמע מהרבה צדיקים כי כל התיבות והשיחות של האדמו"ר מקוצק יש ללמוד ממנה תלי תלים של הלכות, בנגלה ובנסתר אשר קשה לרדת לעמקן. (שיח שרפי קודש)