מנחם מנדל מקוצק: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קאצק (שיחה | תרומות)
מ תקלדה
קאצק (שיחה | תרומות)
מ עריכה, קישורים פנימיים
שורה 48:
* חסידות בלי תורה איז עס פון דרויסען [זה רק מבחוץ], בכאן אנו רוצים שעל ידי לימוד בתורתנו הקדושה יגיעו לחסידות'. (ויצבור יוסף)
* כאשר סיפרו לו על אחד הצדיקים שפעל הרבה מופתים, אמר כי הוא אינו מתפעל כל כך ממופתים סתם, המופת הגדול ביותר הוא לעשות מיהודי פשוט - לחסיד [עובד השם] (שיח שרפי קודש)
* אחד מגדולי חסידי [[W:חסידות צ'רנוביל|טשערנאביל]] סיפר לו על מנהגי החסידות שלהם. להיות נעורים כל ליל ערב שבת ובשבת ולהגיד את כל ספר התהלים. אמר לו הרבי מקאצק, כי בקאצק אין נוהג סדר זה, רק נעורים בכל הלילות, תהלים כי אין בכוחם לאמור בפעם אחת את מה שדוד המלך ע"ה התייגע במשך שבעים שנה, רק אומרים איזה מזמורים או איזה פסוקים. (שיח שרפי קודש)
* יש לי חסידים שיכולים לרמוז באצבע לשמים ולומר 'זה אלי ואנוהו' (שמות טו, ב). (שיח שרפי קודש)
 
שורה 72:
* "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" (תהילים קטו, טז) - לעשות גם מהארץ שמים. (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א עמוד רלו)
* ''''כאשר מראים לעצמו 'פייג' אזי יכולים להראות 'פייג' לכל העולם''''. (שיח שרפי קודש). כלומר, אם ידע שמעשיו כהוגן אינו חושש להתנגדות.
* אמר: לפי מה שמתנהג האדם בשבע השנים מן י"ג עד שנת העשרים (שאז נעשה בר עונשין למעלה), כך מתנהג כל השבעים שנה, ואם קלקל באותן השנים, קשה לו אחר כך העבודה. (אמת ואמונה ,מהדורת תשפ"א. ארץ צבי, לרבי אריה צבי פרומער, אב"ד קוזיגלוב)
* נקל לגוף לסבול כל מיני סיגופים ועינויים, מלסבול עול מלכות שמים. ( שם משמואל מפי ה'אבני נזר')
* לפי גודל מעלת הנשמה כן הוא גודל הקליפה שמלפפתו, וכמשל אבן יקרה לפי מסת גודלה כן גודל מכסה האבני שעלי ( ראו שם משמואל פרשת [[W:לך לך|לך לך]] [[W:ה'תרע"ח|ה'תרע"ח]], פרשת [[W:וירא|וירא]] [[W:ה'תרע"ז|ה'תרע"ז]])
===תורה===
* חתנו האדמו"ר מ[[W:סוכטשוב|סוכטשוב]] כתב בהקדמתו לספרו '[[W:אגלי טל|אגלי טל]]': וכד הוינא כבר עשר חידושים חדשתי, אחר כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדומו"ר זצ"ל מקאצק מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי וממנו נתודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה. ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא גם בענין סדר הלימוד וחידושים.
* לפני הפטירה אמר. כל מי שיניח את ראשו בתורה הנני ערב בעדו שיהיה ממנו בזה ובבא, ומי שהוא בעל רגש ריקם ילך לנוקבא דתהומא רבא. (שם משמואל, ראו פירוש הדברים אמת ואמונה, תשפ"א עמוד תצ)
* '''ההילוך בדרך התורה הוא הגדול שבסיגופים לגוף.''' (שם משמואל)
* אמר החידושי הרי"ם אמר לאדמו"ר מאלכסנדר בתחילת ההנהגה בקוצק "כמו שהיו קולות וברקים בקבלת התורה על הר סיני, כן יש עתה קבלת התורה בקולות וברקים בטאמשוב" (מאיר עיני הגולה)
* ועוד אמר: כל מה שאנו מוכרחים להתייגע משך יום שלם, הוא סוקר בסקירה אחת" (מאיר עיני הגולה, שיח שרפי קודש)
* שתרגילנו בתורתך (ברכות השחר), הלא כתיב (ישעיה כט, יג) ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה, מוכח מכאן שההרגל אינו טוב. ואמר, שההרגל אינו טוב זה רק לדבר מצוה, - '''אבל לתורה טוב מאד ההרגל''' (ליקוטים חדשים).
שורה 124 ⟵ 127:
* אין לפחד מעוני ומרעב. אני מפחד מהקשיחות והאכזריות, שהיא מנת חלקן של הרעבים. (בשנת בצורת){{מקור}}
* אמר: עולם שביעי דומה לקוף וכו' (תנחומא פקודי ג), הזקין נעשה כקוף, היינו דענין הקוף שהוא מתדמה במעשיו וכמו שהאדם עושה כן עושה גם הוא. כן הוא באדם כשהזקין עושה כעין מה שעשה בהיותו קודם שהזקין. ( אמת ואמונה, שם משמואל בשם האבני נזר)
* אמר: לפי מה שמתנהג האדם בשבע השנים מן י"ג עד שנת העשרים (שאז נעשה בר עונשין למעלה), כך מתנהג כל השבעים שנה, ואם קלקל באותן השנים, קשה לו אחר כך העבודה. (אמת ואמונה ,מהדורת תשפ"א. ארץ צבי, לרבי אריה צבי פרומער, אב"ד קוזיגלוב)
* כאשר יש לאדם על מה לצעוק, ורוצה לצעוק, אך איננו יכול לצעוק - זוהי הצעקה הגדולה ביותר. {{מקור}}
* לצאת ידי חובה? - לא מיניה ולא מקצתיה: או הכל או לא-כלום! {{מקור}}
* המהלך בדרך ושונה וכו' ואומר מה נאה אילן זה וכו' מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו (אבות פ"ג מ"ז). הרוצה להשיג את השם יתברך על ידי חקירה לבד שלא על ידי התורה, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו.(נפלאות חדשות דף מ"ב עמוד ב: 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד רכג)
* האדם צריך לייגע את עצמו בפרשת יציאת מצרים כמו בהלכה ותוספות. (שיח שרפי קודש, מפי החידושי הרי"מ)
* נקל לגוף לסבול כל מיני סיגופים ועינויים, מלסבול עול מלכות שמים. ( שם משמואל מפי ה'אבני נזר')
* כדי להציל את סדום שלא תהפך, היה צורך בעשרה צדיקים לפחות, ואילו כדי להפוך עולם ומלואו - די בשוטה אחד.
* יש המהלכים, ושבע תועבת בלבם, ומחליקים על כרסם בכמה דפי גמרא.
* לפי גודל מעלת הנשמה כן הוא גודל הקליפה שמלפפתו, וכמשל אבן יקרה לפי מסת גודלה כן גודל מכסה האבני שעלי ( ראו שם משמואל פרשת [[W:לך לך|לך לך]] [[W:ה'תרע"ח|ה'תרע"ח]], פרשת [[W:וירא|וירא]] [[W:ה'תרע"ז|ה'תרע"ז]])
* רק סוסים הולכים באמצע הרחוב, בני אדם הולכים בקצוות. {{מקור}}
* וכל מעשיך יהיו לשם שמים (אבות פ"ב מי"ב). אמר: שה'לשם שמים' יהיה גם כן לשם שמים. (מקדש מעט)