מנחם מנדל מקוצק: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קאצק (שיחה | תרומות)
עריכה, הרחבה מקור
קאצק (שיחה | תרומות)
מ הגהה
שורה 43:
===חסידות===
* איני מבקש מכם אלא שלושה דברים בלבד: א) לא להסתכל ממנו החוצה, ב) לתוך זולתו לא להציץ, ג) ולא להתכוון את עצמו. (שיח שרפי קודש)
 
* בנוסח אחר: א) לא להסיח דעת מעמלו עם עצמו, ב) לא לחטט בפנימיות של השני ולהתעניין בתגובות של אחרים, ג) ולהשתחרר מנגיעות אישיות (רבי מרדכי מיירנץ, אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א)
 
* חסידות בלי תורה איז עס פון דרויסען [זה רק מבחוץ], כאן אנו רוצים שעל ידי לימוד בתורתנו הקדושה יגיעו לחסידות'. (ויצבור יוסף)
* כאשר סיפרו לו על אחד הצדיקים שפעל הרבה מופתים, אמר כי הוא אינו מתפעל כל כך ממופתים סתם, המופת הגדול ביותר הוא לעשות מיהודי פשוט - לחסיד [עובד השם] (שיח שרפי קודש)
* אחד מגדולי חסידי [[W:חסידות צ'רנוביל|טשערנאביל]] סיפר לו על מנהגי החסידות שלהם. להיות נעורים כל ליל ערב שבת ובשבת ולהגידלהגיד את כל ספר התהלים. אמר לו הרבי מקאצק, כי בקאצק אין נוהג סדר זה, רק נעורים בכל הלילות, תהלים כי אין בכוחם לאמור בפעם אחת את מה שדוד המלך ע"ה התייגע במשך שבעים שנה, רק אומרים איזה מזמורים או איזה פסוקים. (שיח שרפי קודש)
* יש לי חסידים שיכולים לרמוז באצבע לשמים ולומר 'זה אלי ואנוהו' (שמות טו, ב). (שיח שרפי קודש)
 
שורה 62 ⟵ 60:
* חשבתי שיהיו לי חסידים כאלו שכאשר יבוא אליהם יצר הרע, לא ישמעו לו, לא משום שלא ירצו לשמוע לעצתו, רק שלא יהיה להם זמן עבורו, וכך הוא הירש בער גראבאוויצער. (שיח שרפי קודש)
* מה לבעל דבר (כינוי ליצר הרע) ולרבי מקוצק? (ה"שפת אמת", רבי [[W:יהודה אריה לייב אלתר|יהודה אריה לייב אלתר]] מגור) {{מקור}}
===מלאך השםה'===
* אמר ה'שפת אמת'.'מה אתה מדבר ממנו, א מלאך האט זיך ארום געדרייט אין די וועלט' [מלאך התהלך בעולם] (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א)
* ה'אבני נזר' כתב במכתב. חותני היה הרב הדומה למלאך ד' צבאות מו"ה מנחם מענדיל זצלה"ה מקאצק. ( [[W:שו"ת|שו"ת]] אבני נזר, אבן העזר, סי' קכב סק"מ)
שורה 76 ⟵ 74:
* לפי גודל מעלת הנשמה כן הוא גודל הקליפה שמלפפתו, וכמשל אבן יקרה לפי מסת גודלה כן גודל מכסה האבני שעלי ( ראו שם משמואל פרשת [[W:לך לך|לך לך]] [[W:ה'תרע"ח|ה'תרע"ח]], פרשת [[W:וירא|וירא]] [[W:ה'תרע"ז|ה'תרע"ז]])
===ענוה וגאווה===
* לא בשמים היא (נצבים ל, יב). התורה איננה אצל אותם יהודים החושבים שהגיעו עד לשמי מרום ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק)
* משפיל גאים עדי ארץ ומגביה שפלים עדי מרום, היינו שהגאה אף שמשפילין אותו מן השמים נשאר בגאוותו, לכן משפילין אותו יותר ואין סוף, ולא כן השפל בעצם אף שמגביהין אותו נשאר במדרגתו שפל יותר, כמו שנאמר (בראשית לב, יא) קטונתי מכל החסדים וגו', ואין סוף להגבהתו, וזה מגביה שפלים עדי מרום. (רמתים צופים)
* אמר לחסיד אחד, אם השי"ת היה מראה לך וויא וייט ביסט גימיין [עד כמה אתה מגונה], לא היתה לך אפשרות להתקיים, אולם אצל משה רבינו כתוב והאיש משה עניו מאד, ופירש רש"י שפל וסבלן, שהיה סובל את השפלות. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א, משש"ק)
* כל המידות כולן צריכות כוונה, חוץ ממידת ענווה. שכן ענווה, שיש עמה כוונה, שוב אין שמה ענווה. {{מקור}}
* גאווה - מום היא. בעל גאווה - אף שמשפילים אותו מן השמים עד דכא - נשאר בגאוותו.{{מקור}}
* צדיק גמור, שלא טעם טעם חטא, אף הוא צריך רחמים: שלא יחזיק טובה לעצמו, ויבוא לידי גאווה - שהיא החמורה שבעבירות. {{מקור}}
 
שורה 93 ⟵ 91:
===תפילה===
* ה'אבני נזר' אמר בשמו שהוא 'אינו צריך לממוצע של המלאכים להעלות תפילתו, כי תפילותיו עולות ביושר למעלה' (אביר הרועים)
* ועוד אמר ה'אבני נזר', תפילותיו היו ממש כמו תפילת משה רבינו ע"ה. (אביר הרועים)
* התנועות שאדם עושה בשעת התפילה, הוא מפני שטורדים אותו מחשבות שאינם נאים, לכן הוא מתחזק כנגדם ועושה תנועות, אבל אם תסיר שיקוציך, אם תסיר טינופיך ממחשבותיך, לא תצטרך לנוד גופך (רמזי אש)
* באנשי נינוה כתוב (יונה ג, ח) ויקראו אל אלקים בחזקה, ואמר, 'דאס איז איין פויעריש עבדות' [זאת היא עבודת ה' של איכרים]. (מפי רבי יעקב דוד מאמשינוב, שיח שרפי קודש)
שורה 148 ⟵ 146:
* אברך שחותנו לא נתן לו [[W:טלית|טלית]] ובכה לפני הרבי מקוצק, אמר לו 'מען הילט זיך אן מיט ארבע כנפות הארץ' [מתעטפים בארבע כנפות הארץ]. (שיח שרפי קודש)
* במקום להוסיף חומרה להלכה, מוטב להוסיף יראה לעשיה.{{מקור}}
 
* הגנב האמיתי הוא ההרגל, הנדחק לו בחשאי. אין כסכנתו לאדם.
 
* יראת ה' טהורה עומדת לעד (תהלים, יט, י), אם עומדת לעד אז אנו יודעים שהיא טהורה, ואם לאו לא. (שיח שרפי קודש, מפי הרבי מאלכסנדר)
* 'מתון' עושה דרכו ביישוב הדעת, על כן אינו ממהר לעשות דבר. 'עצל' מתעצל להתיישב בדעתו, על כן עושה בלי ישוב הדעת. (שם משמואל)
שורה 158 ⟵ 154:
* הפשט האמיתי בתורה - הוא סודה של תורה.
* יהודי טוב הוא יהודי שנשמתו משי וגופו לבוש בלואות. הוא כלי יקר ומראהו ככלי חרס, רוחו מרחפת בעולמות עליונים ונפשו נתונה לעפר.{{מקור}}
* כל המידות כולן צריכות כוונה, חוץ ממידת ענווה. שכן ענווה, שיש עמה כוונה, שוב אין שמה ענווה.
* מפני מה מזונות ביוקר? מפני שהכל מצויים אצל מזונות. יהיו הכל מצויים אצל תלמוד תורה, ותהיה תורה ביוקר ומזונות בזול.{{מקור}}
* פרעה הרשע היה 'אדם' עשר מכות ספג, ועמד על דעתו. ואילו האפיקורסים של ימינו - פרעושים. לחץ אחד בעקבם ומיד יפלו מחוסרי אונים.(י.ל. לוין, בית קוצק)
שורה 171 ⟵ 166:
* הלב ישבר, שני הכתפיים יתפוצצו, שמים וארץ יטחנו, ומשלו לא לזוז. (דער קאצקער קוויטל' הסבר הדברים ממנו ומפי החידושי הרי"מ, אמת ואמונה ,מהדורת תשפ"א עמוד שיט)
* אמר פעם על חסידיו שרקדו מחוץ לחדרו "עליכם נאמר הפסוק "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב" לא רק שאתם לא עובדים את ה' אלא אתם עושים את זה בשמחה ובטוב לבב"
 
==נאמר עליו==
* אתם אומרים כי אני יהודי טוב. אני טוב? שם, בקוצק, יושב הטוב האמיתי, אלא מידת החסד מסתתרת שם במידת הגבורה... (ר' יצחק מוורקא) {{מקור}}