מנחם מנדל מקוצק: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קאצק (שיחה | תרומות)
←‏מועדים: הוספה פורים
קאצק (שיחה | תרומות)
מ ויקיזציה
שורה 67:
* אדם יסודו מעפר וסופו לעפר (פיוט ונתנה תוקף לתפילת מוסף ראש השנה). בקאצק הגידו שביני וביני צריך להעלות הכל להשי"ת. ('פני מנחם' פרשת לך לך תשנ"ג)
* שינה אין לפניו (פיוט מלך עליון למוסף דיום א'). מי שעומד לפני הקב"ה אין שינה ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, ר"י ארטן בשם האדמו"ר הבית ישראל מגור)
*בשם הזהר (חלק ב' פ"ב, ב.) פירוש, הבא לטהר מסייעין לו, אם האדם נכנע ונשבר זה נקרא הבא לטהר, דאם אין הסרחסר לו כלום, אינו בא ליטהר, וזה שנקראו המצוות עיטין (עצות) (נאות הדשא, חלק ג,עמוד קלא, מפי האבני נזר)
'''יום כיפור'''
* חז"ל גנזו את האור של היום טוב במסכת. '(שם משמואל' שבועות תרע"ג). בפרט במסכת יומא שהיא אש להבה (האבני נזר בשם הרבי מקאצק, 'נאות הדשא' חלק ג עמוד קפג)
שורה 100:
===מתנגדים===
* החילוק בין חסיד למתנגד - חסיד מורא שמיים עליו. [[W:ההתנגדות לחסידות|מתנגד]] מורא "שולחן ערוך" עליו. ('שיח שרפי קודש', חלק ה' עמוד 44)
* שאל הרבי מפשיסחא את הרבי מקוצק, מה בין חסיד למתנגד החסיד יודע שאינו כלום, והמתנגד הוא ממילא אינו כלום, והשיבהשיב לו כתוב והשם אלקים אמת, במה שהחסיד יודע שהוא אינו כלום יתהוה מזה אמיתיות השם כי מקבל את הכל מאהבה כמובן ובזה הוא משובח (אברהם יצחק דז'ובאס, 'מלין חדתין' עמוד 12)
* גילה לחתנו האבני נזר: כשנפטר הגאון מווילנא התיצבו נגדו צדיקי פולין ולא רצו להניחו להיכנס לגן עדן. עד שבאו תנאים ואמוראים ובקשו מהם ואמרו להם הניחו אותו. הלא הוא למד מתורתנו, ואחזו בו בידיו והליכו אותו לגן עדן ('אביר הרועים' אות שי)
 
שורה 111:
* השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו וגו' (שמות, יט, יב). אם יהודי עולה למעלה אל יסתפק בזה שנוגע בקצהו, אלא יעלה עד ראש ההר. (החסיד רבי זעליגל סאקאלאווער, 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א)
* "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" (תהילים קטו, טז) - לעשות גם מהארץ שמים. ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד רלו)
* ''''כאשר מראים לעצמו 'פייג' אזי יכולים להראות 'פייג' לכל העולם''''. ('שיח שרפי קודש' חלק ג דךדף ו ע"ב). כלומר, אם ידע שמעשיו כהוגן אינו חושש להתנגדות.
* לפי מה שמתנהג האדם בשבע השנים מן י"ג עד שנת העשרים (שאז נעשה בר עונשין למעלה), כך מתנהג כל השבעים שנה, ואם קלקל באותן השנים, קשה לו אחר כך העבודה. ('אמת ואמונה' ,מהדורת תשפ"א. 'ארץ צבי', לרבי אריה צבי פרומער, אב"ד קוזיגלוב)
* נקל לגוף לסבול כל מיני סיגופים ועינויים, מלסבול עול מלכות שמים. ( 'שם משמואל', פרשת צו תרע"ט, מפי ה'אבני נזר')
שורה 117:
* שאל אחד את הרבי מקוצק, אנשים אומרים לי שאני 'פרומער', מה החסרון בכך. והשיב לו 'פרומער' עושה מעיקר טפל ומטפל עיקר. (שיח שרפי קודש חלק א אות שפו)
* האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגאסטנין זצ"ל אמר בשם הרבי מקוצק בזה הלשון: 'פרים' אינה ענין למי שכבר תיקן מידותיו, אבל אצלנו שאנו עדיין עומדים בהתחלה אזי 'פרים' דבר ראוי ('שיח שרפי קודש', חלק ב, דף מ"א ע"ב)
* שלח לך אנשים (שלח יג, ב). שיק אוועק דאס מענטשליכקייט 'שיח שרפי קודש', חלק א אות שפ"בשפב) שלח את בחינת האנושיות ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) תתעלה מעל דרך הטבע. (אחרים)
* אמר לאחד, מקודם צריך להיות 'סור מרע', ואחר כך 'שונא רע',וכשתגיעו לבחינת 'ועשה טוב' אזי נסייע אתכם. (רבי יוסף לעווינשטין זצ"ל אב"ד סעראצק, 'שיח שרפי קודש', ח"ג דף י ע"א).
 
שורה 189:
* לא הרעב מפחידני, אלא האכזריות, שהיא מנת חלקם של הרעבים. (בשנת בצורת) (סנה בוער בקוצק, עמוד 234, ללא מקור)
* אמר: עולם שביעי דומה לקוף וכו' (תנחומא פקודי ג), הזקין נעשה כקוף, היינו דענין הקוף שהוא מתדמה במעשיו וכמו שהאדם עושה כן עושה גם הוא. כן הוא באדם כשהזקין עושה כעין מה שעשה בהיותו קודם שהזקין. ( 'אמת ואמונה', 'שם משמואל' בשם האבני נזר)
* המהלך בדרך ושונה וכו' ואומר מה נאה אילן זה וכו' מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו (אבות פ"ג מ"ז). הרוצה להשיג את השם יתברך על ידי חקירה לבד שלא על ידי התורה, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו. ('נפלאות חדשות', דף מ"ב עמוד ב: 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד רכג)
 
* זיי דרייען זיך ארום מיס פאסטווא און פר גלעטין זיך דיא באכער מיט אפאר בלאט גמרא. [שבע תועבות בלבותם, ומחפים עליהן בלימוד כמה דפים גמרא] 'שיח שרפי קודש', חלק א אות שכב)
* רק סוסים הולכים באמצע הרחוב, בני אדם הולכים בקצוות. {{מקור}}