מנחם מנדל מקוצק: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קאצק (שיחה | תרומות)
עריכה
קאצק (שיחה | תרומות)
עריכה
שורה 59:
 
===יראת שמים===
* "הטעם שנקרא '''יראת שמים''' ולא '''יראת השם''' כי השמים נקרשו מאימת השם ועומדים כך עד היום, כך אנו רוצים שתהיה לנו אותה מידת היראה כפי שהיה אז לשמים" (האדמו"ר [[W:ישראל אלתר|בית ישראל מגור]], 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א)
* "כשהשנה מבורכת, היא מבורכת בכל העניינים ואפילו ביראת שמים". והוסיף נכדו האדמו"ר השם משמואל, "ובודאי שהפירוש שמבורכת ביראת שמים למבקשים יראת שמים ונמשכים אחר פנימיות ההשפעה, ולא לנמשכין אחר הלבוש החיצוני שבה".('שם משמואל', יום כיפור תרע"ו)
* "יראת ה' טהורה עומדת לעד (תהלים, יט, י), אם עומדת לעד אז אנו יודעים שהיא טהורה, ואם לאו לא". ('שיח שרפי קודש', חלק ג אות כג, מפי הרבי מאלכסנדר)
===מועדים===
'''ראש השנה'''
* "חסידי קאצק היו עוסקים בתורה כמה שעות ואחר כך התפללו ותקעו", ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, עמוד רמב)
* "אדם יסודו מעפר וסופו לעפר (פיוט ונתנה תוקף לתפילת מוסף ראש השנה). בקאצק הגידו שביני וביני צריך להעלות הכל להשי"ת". ('פני מנחם' פרשת לך לך תשנ"ג)
* "שינה אין לפניו (פיוט מלך עליון למוסף דיום א'). מי שעומד לפני הקב"ה אין שינה" ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, ר"י ארטן בשם האדמו"ר הבית ישראל מגור)
*בשם הזהר (חלק ב' פ"ב, ב.) פירוש, "הבא לטהר מסייעין לו, אם האדם נכנע ונשבר זה נקרא הבא לטהר, דאם אין חסר לו כלום, אינו בא ליטהר, וזה שנקראו המצוות עיטין (עצות)" (נאות הדשא, חלק ג,עמוד קלא, מפי האבני נזר)
'''יום כיפור'''
* "חז"ל גנזו את האור של היום טוב במסכת". '(שם משמואל' שבועות תרע"ג). "בפרט במסכת יומא שהיא אש להבה" (האבני נזר בשם הרבי מקאצק, 'נאות הדשא' חלק ג עמוד קפג)
* "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו (טז, ל). אמת היא כי ביום הזה יכפר, אבל דעו לכם כי עליכם לטהר אתכם בעצמכם מכל חטאתיכם".(לקוטי מגדים דף יד ע"א)
'''סוכות'''
* "שמחה היא התרחבות הקדושה, ועל כן ביום טוב של סוכות שבא אחר יום הכיפורים זמן מחילת העוונות, הוא זמן שמחתנו". (ספר 'מלחמות יהודה' דף ק עמוד א' מפי ה'אבני נזר')
'''שמחת תורה'''
* "מכיון שיש לבני ישראל שמחה בימים אלו של החג, לכן מניחים השמחה בתורה" (שפת אמת סוכות תרל"ז)
* "שאל, מה השמחה והסעודה שעושים לגמרה של תורה, ואמר, השמחה היא שיודעים שגמרו את התורה ועדיין לא התחילו כלום, ומפני שיודעים זאת לכן באה השמחה". ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמוד רנה)
'''פורים'''
 
* "מה שלא נזכר שם ה' במגילה 'זייער גוט, ס'האט אזוי געמוזט זיין, אבער מיין נאמען זאל דארטען נישט דערמאנט ווערען'" [טוב ויפה, כך זה היה חייב להיות, אבל שמי בל יזכר שם]. והכוונה לענין המעשה מאסתר ואחשורוש. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א, עמוד רסב, מפי האדמו"ר מגור 'הלב שמחה'. טעם הצבי, פורים, עמוד קפ)
'''פסח'''
* [[W:האר"י|האר"י]] ז"ל כתב 'הנזהר ממשהו [[W:חמץ|חמץ]] ב[[W:פסח|פסח]] מובטח לו שלא יחטא כל השנה' ואמר: הבטוח בעצמו שלא יחטא משמרים אותו ממשהו חמץ, ולזה אמר 'הנזהר'. ('אמת ואמונה' מ'אהל תורה' לחג הפסח)