מנחם מנדל מקוצק: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קאצק (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
קאצק (שיחה | תרומות)
עריכה
שורה 80:
* "מה שלא נזכר שם ה' במגילה זייער גוט, ס'האט אזוי געמוזט זיין, אבער מיין נאמען זאל דארטען נישט דערמאנט ווערען" [טוב ויפה, כך זה היה חייב להיות, אבל שמי בל יזכר שם]. והכוונה לענין המעשה מאסתר ואחשורוש. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א, עמוד רסב, מפי האדמו"ר מגור 'הלב שמחה'. טעם הצבי, פורים, עמוד קפ)
'''פסח'''
* "[[W:האר"י|האר"י]] ז"ל כתב 'הנזהר ממשהו [[W:חמץ|חמץ]] ב[[W:פסח|פסח]] מובטח לו שלא יחטא כל השנה' ואמר: הבטוח בעצמו שלא יחטא משמרים אותו ממשהו חמץ, ולזה אמר 'הנזהר'". ('אמת ואמונה' מ'אהל תורה' לחג הפסח)
* "האדם צריך לייגע את עצמו בפרשת יציאת מצרים כמו בהלכה ותוספות". ( מפי החידושי הרי"מ, 'שיח שרפי קודש', חלק ג אות תנ. חלק ה דף ו ע"א)
* "פרעה הרשע היה 'אדם' עשר מכות ספג, ועמד על דעתו. ואילו האפיקורסים של ימינו - פרעושים. לחץ אחד בעקבם ומיד יפלו מחוסרי אונים".(י.ל. לוין, 'בית קוצק')
* [גירסא אחרת] "פרעה היה אפיקורס גדול, ולכן כראותו 'והנה ממקנה ישראל לא מת עד אחד' (שמות ט,ז) לא נתפעל, כי חשב אני כבר אטול מהם נקמה". ('אמת ואמונה,' מהדורת תשפ"ב מפי האדמור ה'בית ישראל' מגור)
 
===מופתים===
* האדמו"ר רבי[[W: יחיאל מאיר מגוסטינין| יחיאל מאיר מגוסטינין]] היה אומר, "אף שלא היו מספרים מופתים בקאצק, עם כל זאת מה שהיה אצלי אפשר לספר" ('זכותא דאברהם - נחלי אמונה' עמוד סג)
* האדמו"ר רבי [[W:יעקב אריה גוטרמן|יעקב אריה גוטרמן]] מראדזימין (שהיה בעל מופת גדול) אמר. "מפתח של פקידת עקרות נמצא אצל הרבי מקוצק". ('שיח שרפי קודש' חלק א עמוד רצה)
* כאשר סיפרו לו על אחד הצדיקים שפעל הרבה מופתים, אמר "כי הוא אינו מתפעל כל כך ממופתים סתם, המופת הגדול ביותר הוא לעשות מיהודי פשוט - לחסיד" [עובד השם] (שיח שרפי קודש חלק ב עמוד לט). וזהו מופת שאין למעלה הימנו. ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד רצא)
===מורא רבך===
* כאשר חזרו החסדים מאיזביצא אמר לרבי הלל בארנובער בקול '"ווער איז דער, מורא רבך כמורא שמים (אבות פ"ד מי"ב), עס איז דא צוויי שמים'ס'" ['''מי הוא זה, מורא רבך כמורא שמים, האם יש שני שמים''']. (החסיד ר' זאב וואלף יהודא אורנר 'שיח שרפי קודש', חלק ד, עמוד לה אות כט)
* ואמרו הצדיקים: "מורא רבך כמורא שמים", כי מידת היראה שחשים בפני הרבי, היא כפום שיעור היראה שיש לרבי כלפי בורא". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א)
* "האם אתם יודעים מה שאני רוצה, אני רוצה כך, השמים יתכופפו, והארץ תבקע, והאיש לא יטה מדרכו, כך אני רוצה". ('אביר הרועים' סימן שכה)
* "הלב ישבר, שני הכתפיים יתפוצצו, שמים וארץ יטחנו, ומשלו לא לזוז". (דער קאצקער [[W:קוויטל|קוויטל]]' הסבר הדברים ממנו ומפי החידושי הרי"מ, 'אמת ואמונה' ,מהדורת [[W:ה'תשפ"א|ה'תשפ"א]] עמוד שיט)
===מידות===
* "עם ה[[W:קנאה|קנאה]] אדם נברא, תאוה באה מההרגל וגידולו בה". ('שם משמואל' ראש חודש אייר תר"ע)
* "לתת ל[[W:חרש, שוטה וקטן|שוטה]] את שטותו זה גם כן [[W:גמילות חסדים| גמילות חסד]]" ('שיח שרפי קודש', חלק א אות קלה)
* "כשם שאתה יכול לסבול שפרצופו של אדם אחר אינו שוה לשלך, כך תסבול אם דעותיו של אחר אינן שוות לדעותיך". (רבי י. ארטן, 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמוד שד)
===מתנגדים===
* החילוק בין חסיד למתנגד - חסיד מורא שמיים עליו. [[W:ההתנגדות לחסידות|מתנגד]] מורא "שולחן ערוך" עליו. ('שיח שרפי קודש', חלק ה' עמוד 44)