מנחם מנדל מקוצק: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
עריכה |
||
שורה 23:
===אהבת ישראל===
* "אפס קצהו תראה וכולו לא תראה (בלק כג,יג) היינו
* הרבי מגוסטנין אמר: "הרבי מקאצק יגע עמי שתהא אהבת ישראל כל כך שקועה בלבי עד שתהא נפש השונא שלי אהובה אצלי כמו נפש המובחר שבחברי" ('מרום הרי"ם',' בכי הרי"ם', דף ג ע"א)
===אמונה===
* אמר על צדיקים שהיו בזמנו, הם אומרים שרואים הם בסוכה את האושפיזין "איך האב אמונה, אמונה איז קלארער וויא ראיה" [לי יש אמונה, ואמונה יותר בהירה מראיה'] ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שטו)
* "שכן ארץ ורעה אמונה (תהלים לז, ג),
* "גם חושך לא יחשיך ממך (תהלים קלט, יב),
===אמת===
* "חותמו של הקב"ה אמת ([[W:מסכת יומא|יומא]] פט:),
* שאל את רבי יצחק מאיר מגור מה פירוש הפסוק ([[W:תהלים|תהלים]] פה, יב) אמת מארץ תצמח, מה זורעים בארץ כדי שתצמח מזה האמת. ענה לו החי' הרי"מ "אם קוברים את השקר צומח האמת". ('שיח שרפי קודש', חלק ד אות קנ, מפי נכד הרי"מ, החסיד ר' שמואל אליהו ערליך)
* "'''אם האדם מעמיד פנים לפני פנים שאינם פנים, הרי זה עבודה זרה '''" ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שכט)
* "קימוט אחד ב[[W:מצח|מצח]] צריכה שלא תהיה שוא" ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, מרבי [[W:יצחק פייגנבוים|יצחק פייגנבוים]], 'אור פני יצחקׁׂׂׂׂׂ' עמוד מח ההערה קכה)
* "נטל האמת והשליכו לארץ, במדרש (בר"ר ח.ה) הה"ד ([[W:ספר דניאל|דניאל]] ח, יב) ותשלך אמת ארצה.
* ולא תקח [[W:שוחד|שוחד]] כי השוחד יעור עיני חכמים ([[W:פרשת שופטים|שופטים]], טז, יט). אמר האבני נזר בשמו, "דמעות בדין תורה של אחד מבעלי הדין זה גם בכלל שוחד". ('שיח שרפי קודש', חלק ב אות מג)
===חסידות===
* "איני מבקש מכם אלא שלושה דברים בלבד: א)
* בנוסח אחר: א) "לא להסיח דעת מעמלו עם עצמו
* "חסידות בלי תורה איז עס פון דרויסען [זה רק מבחוץ], כאן אנו רוצים שעל ידי לימוד בתורתנו הקדושה יגיעו לחסידות". ( רבי בן ציון אוסטרובר, 'ויצבור יוסף', עמוד כה אות ה)
* אחד מגדולי חסידי [[W:חסידות צ'רנוביל|טשערנאביל]] סיפר לו על מנהגי החסידות שלהם. להיות נעורים כל ליל ערב שבת ובשבת להגיד את כל ספר התהלים. אמר לו הרבי מקאצק, "אצלנו אין נוהג סדר זה, רק נעורים בכל הלילות, תהלים כי אין בכוחם לאמור בפעם אחת את מה שדוד המלך ע"ה התייגע במשך שבעים שנה, רק אומרים איזה מזמורים או איזה פסוקים". ('שיח שרפי קודש', חלק ב אות לו)
שורה 98:
* "כשם שאתה יכול לסבול שפרצופו של אדם אחר אינו שוה לשלך, כך תסבול אם דעותיו של אחר אינן שוות לדעותיך". (רבי י. ארטן, 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמוד שד)
===מתנגדים===
* "החילוק בין חסיד למתנגד - חסיד מורא שמיים עליו. [[W:ההתנגדות לחסידות|מתנגד]] מורא "שולחן ערוך" עליו
* שאל הרבי מפשיסחא את הרבי מקוצק, "מה בין חסיד למתנגד החסיד יודע שאינו כלום, והמתנגד הוא ממילא אינו כלום, השיב לו כתוב והשם אלקים אמת, במה שהחסיד יודע שהוא אינו כלום יתהוה מזה אמיתיות השם כי מקבל את הכל מאהבה כמובן ובזה הוא משובח" (אברהם יצחק דז'ובאס, 'מלין חדתין' עמוד 12)
* גילה לחתנו האבני נזר: "כשנפטר הגאון מווילנא התיצבו נגדו צדיקי פולין ולא רצו להניחו להיכנס לגן עדן. עד שבאו תנאים ואמוראים ובקשו מהם ואמרו להם הניחו אותו. הלא הוא למד מתורתנו, ואחזו בו בידיו והליכו אותו לגן עדן" ('אביר הרועים' אות שי)
===מלאך ה'===
* אמר ה'שפת אמת'.'מה אתה מדבר ממנו, א מלאך האט זיך ארום געדרייט אין די וועלט' [מלאך התהלך בעולם] ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א)
* ה'אבני נזר' כתב במכתב. "חותני היה הרב הדומה למלאך ד' צבאות מו"ה מנחם מענדיל זצלה"ה מקאצק". ( [[W:שו"ת|'שו"ת]] אבני נזר', אבן העזר, סי' קכב סק"מ)
* ועוד אמר,
* על מצבת הרבנית מסוכטשוב, בת הרבי מקוצק אמר ה'אבני נזר' לכתוב '''בת שרף מעופף'''. ('אביר הרועים', סימן עג). פירוש הדברים: אברבנאל ישעיה יד כט; וקראו 'שרף' לפי שהוא כמלאך האלקים ומכלל השרפים העומדים ממעל לו, וקראו 'מעופף' לענין הכבוד והמעלה שיעופף ויעלה מעלה מעלה על כל המלכים' ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"ב, עמוד תקיג)
===עבודת ה'===
* "השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו וגו' (שמות, יט, יב). אם יהודי עולה למעלה אל יסתפק בזה שנוגע בקצהו, אלא יעלה עד ראש ההר". (החסיד רבי זעליגל סאקאלאווער, 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א)
* "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם
* "לפי מה שמתנהג האדם בשבע השנים מן י"ג עד שנת העשרים (שאז נעשה בר עונשין למעלה), כך מתנהג כל השבעים שנה, ואם קלקל באותן השנים, קשה לו אחר כך העבודה". ('אמת ואמונה' ,מהדורת תשפ"א. 'ארץ צבי', לרבי אריה צבי פרומער, אב"ד קוזיגלוב)▼
* "נקל לגוף לסבול כל מיני סיגופים ועינויים, מלסבול עול מלכות שמים". ( 'שם משמואל', פרשת צו תרע"ט, מפי ה'אבני נזר')▼
▲* לפי מה שמתנהג האדם בשבע השנים מן י"ג עד שנת העשרים (שאז נעשה בר עונשין למעלה), כך מתנהג כל השבעים שנה, ואם קלקל באותן השנים, קשה לו אחר כך העבודה. ('אמת ואמונה' ,מהדורת תשפ"א. 'ארץ צבי', לרבי אריה צבי פרומער, אב"ד קוזיגלוב)
* "לפי גודל מעלת הנשמה כן הוא גודל הקליפה שמלפפתו, וכמשל אבן יקרה לפי מסת גודלה כן גודל מכסה האבני שעלי" ( ראו 'שם משמואל' פרשת [[W:לך לך|לך לך]] [[W:ה'תרע"ח|ה'תרע"ח]], פרשת [[W:וירא|וירא]] [[W:ה'תרע"ז|ה'תרע"ז]])▼
▲* נקל לגוף לסבול כל מיני סיגופים ועינויים, מלסבול עול מלכות שמים. ( 'שם משמואל', פרשת צו תרע"ט, מפי ה'אבני נזר')
* שאל אחד את הרבי מקוצק, אנשים אומרים לי שאני 'פרומער', מה החסרון בכך. והשיב לו "'פרומער' עושה מעיקר טפל ומטפל עיקר". (שיח שרפי קודש חלק א אות שפו)▼
▲* לפי גודל מעלת הנשמה כן הוא גודל הקליפה שמלפפתו, וכמשל אבן יקרה לפי מסת גודלה כן גודל מכסה האבני שעלי ( ראו 'שם משמואל' פרשת [[W:לך לך|לך לך]] [[W:ה'תרע"ח|ה'תרע"ח]], פרשת [[W:וירא|וירא]] [[W:ה'תרע"ז|ה'תרע"ז]])
* האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגאסטנין זצ"ל אמר בשם הרבי מקוצק בזה הלשון: "'''פרים''' אינה ענין למי שכבר תיקן מידותיו, אבל אצלנו שאנו עדיין עומדים בהתחלה אזי '''פרים''' דבר ראוי
▲* שאל אחד את הרבי מקוצק, אנשים אומרים לי שאני 'פרומער', מה החסרון בכך. והשיב לו 'פרומער' עושה מעיקר טפל ומטפל עיקר. (שיח שרפי קודש חלק א אות שפו)
* "שלח לך אנשים (שלח יג, ב). שיק אוועק דאס מענטשליכקייט 'שיח שרפי קודש', חלק א אות שפב) שלח את בחינת האנושיות" ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) "תתעלה מעל דרך הטבע". (אחרים)▼
▲* האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגאסטנין זצ"ל אמר בשם הרבי מקוצק בזה הלשון: 'פרים' אינה ענין למי שכבר תיקן מידותיו, אבל אצלנו שאנו עדיין עומדים בהתחלה אזי 'פרים' דבר ראוי ('שיח שרפי קודש', חלק ב, דף מ"א ע"ב)
*" אמר לאחד, מקודם צריך להיות 'סור מרע', ואחר כך 'שונא רע',וכשתגיעו לבחינת 'ועשה טוב' אזי נסייע אתכם". (רבי יוסף לעווינשטין זצ"ל אב"ד סעראצק, 'שיח שרפי קודש', ח"ג דף י ע"א).▼
▲* שלח לך אנשים (שלח יג, ב). שיק אוועק דאס מענטשליכקייט 'שיח שרפי קודש', חלק א אות שפב) שלח את בחינת האנושיות ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) תתעלה מעל דרך הטבע. (אחרים)
▲* אמר לאחד, מקודם צריך להיות 'סור מרע', ואחר כך 'שונא רע',וכשתגיעו לבחינת 'ועשה טוב' אזי נסייע אתכם. (רבי יוסף לעווינשטין זצ"ל אב"ד סעראצק, 'שיח שרפי קודש', ח"ג דף י ע"א).
===ענוה וגאווה===
* "לא בשמים היא (נצבים ל, יב). התורה איננה אצל אותם יהודים החושבים שהגיעו עד לשמי מרום" ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק)
* "משפיל גאים עדי ארץ ומגביה שפלים עדי מרום, היינו שהגאה אף שמשפילין אותו מן השמים נשאר בגאוותו, לכן משפילין אותו יותר ואין סוף, ולא כן השפל בעצם אף שמגביהין אותו נשאר במדרגתו שפל יותר, כמו שנאמר (בראשית לב, יא) קטונתי מכל החסדים וגו', ואין סוף להגבהתו, וזה מגביה שפלים עדי מרום". ('רמתים צופים', מערכת הרבי מקאצק, אות יג)
* אמר לחסיד אחד, "אם השי"ת היה מראה לך וויא וייט ביסט גימיין [עד כמה אתה מגונה], לא היתה לך אפשרות להתקיים, אולם אצל משה רבינו כתוב והאיש משה עניו מאד, ופירש [[W:רש"י|רש"י]] שפל ו[[W:סבלנות|סבלן]], שהיה סובל את השפלות". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, מ'שיח שרפי קודש' חלק א אות שכה)
* "כל המצוות צריכות כוונה, פרט לענווה, שכן ענווה מכוונת פסולה". ( י.ל.לוין, 'חסידים מספרים', חלק שני אות רטו)
* "ונהי בעינינו כ[[W:חגביים|חגביים]] וכן היינו בעיניהם ( [[W:פרשת שלח|פרשת שלח]], יג, לג). זה היה אחד מן החטאים של המרגלים, בשלמא מה שאמרו ונהי בעינינו כחגבים, עוד נוכל להבין, אבל מהו וכן היינו בעיניהם, '''מה אכפת לך איך אתה נראה בעיני אחרים'''". (ר"י ארטן , 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד קיב)
===צדיקים===
* פשוטי עם יכולים במחשבתם לפגום בצדיק ח"ו. והוסיף האבני נזר, חכמים תקנו זאת במה שאמרו ([[W: מסכת אבות| מסכת אבות]] פ"ד מי"ב) מורא רבך כמורא שמים, שמחמת היראה מרבם אינם יכולים לפגום אותו, אשר הם נבדלים ממנו ועומדים מרחוק ('שם משמואל', פרשת בהעלותך תר"ע)
| |||