מנחם מנדל מקוצק: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קאצק (שיחה | תרומות)
←‏חסידי קוצק: הרחבה מקור
קאצק (שיחה | תרומות)
מ הגהה, , קישורים פנימיים
שורה 3:
==אמרותיו==
===על עצמו===
* לאחר הפירוד הידוע עם רבי מרדכי יוסף מאיזביצא אמר לתלמידו רבי [[W: יצחק מאיר אלתר| יצחק מאיר אלתר]] מייסד [[W:חסידות גור|חסידות גור]], "אתה לא עזבתני, הנני מבטיח לך אז איך וועל דיר אובדינען ביי די קינדער" ['''אני אגמול לך אצל הילדים'''] ('אמת ואמונה' מ'שיח שרפי קודש', חלק ה' דף לא ע"ב אות ו)
* כל אשר שבו מאיזביצא לקאצק הכירם ואמר להם "מה אתם חושבים עלי, האם אני קומענן קעהרער" (מנקה ארובות העשן), ('שיח שרפי קודש', חלק ג דף 15)
* אמר לרבי [[W: חנוך הניך הכהן לוין| חנוך הינך הכהן לוין]] מאלכסנדר, "כי לולא שיש לו לדבר עם אנשים לא היה צריך לאכול כלל, שהיה מספיק לו חיות מהתורה הקדושה". ([[W: פנחס מנחם אלעזר יוסטמן|'שפתי צדיק']] פר' בשלח אות טו)
שורה 39:
* בנוסח אחר: א) "לא להסיח דעת מעמלו עם עצמו ב) לא לחטט בפנימיות של השני ולהתעניין בתגובות של אחרים ג) להשתחרר מנגיעות אישיות" (רבי מרדכי מיירנץ, 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד שטז)
* "חסידות בלי תורה איז עס פון דרויסען [זה רק מבחוץ], כאן אנו רוצים שעל ידי לימוד בתורתנו הקדושה יגיעו לחסידות". ( רבי בן ציון אוסטרובר, 'ויצבור יוסף', עמוד כה אות ה)
* אחד מגדולי חסידי [[W:חסידות צ'רנוביל|טשערנאביל]] סיפר לו על מנהגי החסידות שלהם. להיות נעורים כל ליל ערב שבת ובשבת להגיד את כל ספר התהליםה[[W:תהלים|תהלים]]. אמר לו הרבי מקאצק, "אצלנו אין נוהג סדר זה, רק נעורים בכל הלילות, תהלים כי אין בכוחם לאמור בפעם אחת את מה שדוד המלך ע"ה התייגע במשך שבעים שנה, רק אומרים איזה מזמורים או איזה פסוקים". ('שיח שרפי קודש', חלק ב אות לו)
* "יש לי חסידים שיכולים לרמוז באצבע לשמים ולומר זה אלי ואנוהו" (שמות טו, ב). ('שיח שרפי קודש', חלק ב אות שמה)
 
שורה 46:
* אמרו בבדיחות על חסידי קוצק: "עושים מצוות בסתר ועבירות אם עושים, עושים בגלוי, וישנם העושים [[מצווה|מצוות]] בגלוי ועבירות בסתר" והוסיפו חסידים, "נקל לתפוס את האחרים בעבירה מאשר את חסידי קוצק במצוה" ( פנחס זליג גליקסמאן, 'דער קאצקער רבי', עמוד לג)
* "עשה לך שרף ( חוקת כא, ח). חסידי קאצק אמרו, "עשה לך שרף, שילהיב עצמו ויעשה הוא גופו שרף (מאכען זעך ברענע'דיג), ושים אותו על נס, ואז אפילו והיה כל הנשוך וראה אותו וחי" ([[W:אדמו"ר|אדמו"ר]] '[[W:פנחס מנחם אלתר|פנחס מנחם אלתר]].'פני מנחם' פרשת חקת תשנ"ד)
* חסידי קוצק שקדו על למודם לילה ויום, כי עיקר למודם היה בשעה שבני אדם ישנם, למען לא יודע לאיש. (הרב [[W:יהודה לייב גרויברט|יהודה לייב גרויברט]], מאמר והצדיקו את הצדיק, [[W:מזרחי|מזרחי]] גליון 17)
* ועוד מעיקרי חסידות קוצק: 1) "עזיבת החיצוניות ושאיפה אל תוך הפנימיות, לדעת מה עיקר ומה טפל". 2) "למעט בפטפוטי מלים, תחינות, פיוטים ויוצרות". 3) "לא לחקות מעשי אחרים בלי חשבון, לא לקבל את המוסכם באמונה תפלה, לא תאמרון כשר לכל אשר יאמר 'העם' כשר".4) "להתרחק מן ההמון הגס". (הרב יהודה לייב גרויברט, מאמר והצדיקו את הצדיק, מזרחי גליון 17)
 
===יגיעה===
שורה 62:
===יראת שמים===
* "הטעם שנקרא '''יראת שמים''' ולא '''יראת השם''' כי השמים נקרשו מאימת השם ועומדים כך עד היום, כך אנו רוצים שתהיה לנו אותה מידת היראה כפי שהיה אז לשמים" (האדמו"ר [[W:ישראל אלתר|בית ישראל מגור]], 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א)
* "כשהשנה מבורכת, היא מבורכת בכל העניינים ואפילו ביראת שמים". והוסיף נכדו האדמו"ר השם משמואל, "ובודאי שהפירוש שמבורכת ביראת שמים למבקשים יראת שמים ונמשכים אחר פנימיות ההשפעה, ולא לנמשכין אחר הלבוש החיצוני שבה". ('שם משמואל', יום כיפור תרע"ו)
* "יראת ה' טהורה עומדת לעד (תהלים, יט, י), אם עומדת לעד אז אנו יודעים שהיא טהורה, ואם לאו לא". ('שיח שרפי קודש', חלק ג אות כג, מפי הרבי מאלכסנדר)
===מועדים===
'''[[W:ראש השנה|ראש השנה]]'''
* "חסידי קאצק היו עוסקים בתורה כמה שעות ואחר כך התפללו ותקעו", ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, עמוד רמב)
* "אדם יסודו מעפר וסופו לעפר (פיוט ונתנה תוקף לתפילת מוסף ראש השנה). בקאצק הגידו שביני וביני צריך להעלות הכל להשי"ת". ('פני מנחם' פרשת לך לך תשנ"ג)
* "שינה אין לפניו (פיוט מלך עליון למוסף דיום א'). מי שעומד לפני הקב"ה אין שינה" ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, ר"י ארטן בשם האדמו"ר הבית ישראל מגור)
* "הבא לטהר מסייעין לו, אם האדם נכנע ונשבר זה נקרא הבא לטהר, דאם אין חסר לו כלום, אינו בא ליטהר, וזה שנקראו המצוות עיטין (עצות)" (נאות הדשא, חלק ג,עמוד קלא, מפי האבני נזר)
'''[[W:יום כיפורהכיפורים|יום הכיפורים]]'''
* "חז"ל גנזו את האור של היום טוב במסכת". '(שם משמואל' שבועות תרע"ג). "בפרט במסכתב[[W:מסכת יומא|מסכת יומא]] שהיא אש להבה" (האבני נזר בשם הרבי מקאצק, 'נאות הדשא' חלק ג עמוד קפג)
* "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו (טז, ל). אמת היא כי ביום הזה יכפר, אבל דעו לכם כי עליכם לטהר אתכם בעצמכם מכל חטאתיכם".(לקוטי מגדים דף יד ע"א)
'''[[W:סוכות|סוכות]]'''
* "שמחה היא התרחבות הקדושה, ועל כן ביום טוב של סוכות שבא אחר יום הכיפורים זמן מחילת העוונות, הוא זמן שמחתנו". (ספר 'מלחמות יהודה' דף ק עמוד א' מפי ה'אבני נזר')
'''[[W:שמחת תורה|שמחת תורה]]'''
* "מכיון שיש לבני ישראל שמחה בימים אלו של החג, לכן מניחים השמחה בתורה" (שפת אמת סוכות תרל"ז)
* "שאל, מה השמחה והסעודה שעושים לגמרה של תורה, ואמר, השמחה היא שיודעים שגמרו את התורה ועדיין לא התחילו כלום, ומפני שיודעים זאת לכן באה השמחה". ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמוד רנה)
'''[[W:פורים|פורים]]'''
 
* "מה שלא נזכר שם ה' במגילה זייער גוט, ס'האט אזוי געמוזט זיין, אבער מיין נאמען זאל דארטען נישט דערמאנט ווערען" [טוב ויפה, כך זה היה חייב להיות, אבל שמי בל יזכר שם]. והכוונה לענין המעשה מאסתר ואחשורוש. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א, עמוד רסב, מפי האדמו"ר מגור 'הלב שמחה'. טעם הצבי, פורים, עמוד קפ)
'''[[W:פסח|פסח]]'''
* "[[W:האר"י|האר"י]] ז"ל כתב הנזהר ממשהו [[W:חמץ|חמץ]] ב[[W:פסח|פסח]] מובטח לו שלא יחטא כל השנה' ואמר: הבטוח בעצמו שלא יחטא משמרים אותו ממשהו חמץ, ולזה אמר 'הנזהר". ('אמת ואמונה' מ'אהל תורה' לחג הפסח)
* "האדם צריך לייגע את עצמו בפרשת יציאת מצרים כמו בהלכהב[[W:הלכה|הלכה]] ותוספותו[[W:תוספות|תוספות]]". ( מפי החידושי הרי"מ, 'שיח שרפי קודש', חלק ג אות תנ. חלק ה דף ו ע"א)
* "פרעה הרשע היה 'אדם' עשר מכות ספג, ועמד על דעתו. ואילו האפיקורסים של ימינו - פרעושים. לחץ אחד בעקבם ומיד יפלו מחוסרי אונים".(י.ל. לוין, 'בית קוצק')
* [גירסא אחרת] "פרעה היה אפיקורס גדול, ולכן כראותו והנה ממקנה ישראל לא מת עד אחד (שמות ט,ז) לא נתפעל, כי חשב אני כבר אטול מהם נקמה". ('אמת ואמונה,' מהדורת תשפ"ב מפי האדמור ה'בית ישראל' מגור)
שורה 101:
* "כשם שאתה יכול לסבול שפרצופו של אדם אחר אינו שוה לשלך, כך תסבול אם דעותיו של אחר אינן שוות לדעותיך". (רבי י. ארטן, 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמוד שד)
===מתנגדים===
* "החילוק בין חסיד למתנגד - חסיד מורא שמיים עליו. [[W:ההתנגדות לחסידות|מתנגד]] מורא "[[W:שולחן ערוך|שולחן ערוך]]" עליו" ('שיח שרפי קודש', חלק ה' עמוד 44)
* שאל הרבי מפשיסחא את הרבי מקוצק, "מה בין חסיד למתנגד החסיד יודע שאינו כלום, והמתנגד הוא ממילא אינו כלום, השיב לו כתוב והשם אלקים אמת, במה שהחסיד יודע שהוא אינו כלום יתהוה מזה אמיתיות השם כי מקבל את הכל מאהבה כמובן ובזה הוא משובח" (אברהם יצחק דז'ובאס, 'מלין חדתין' עמוד 12)
* "כשנפטר [[W:הגאון מווילנאמווילנה|הגאון מווילנה]] התיצבו נגדו צדיקי [[W:פולין|פולין]] ולא רצו להניחו להיכנס לגן עדן. עד שבאו [[W:תנאים|תנאים]] ואמוראיםו[[W:אמוראים|אמוראים]] ובקשו מהם ואמרו להם הניחו אותו. הלא הוא למד מתורתנו, ואחזו בו בידיו והליכו אותו לגן עדן" ('אביר הרועים' אות שי, מפי האבני נזר)
 
===מלאך ה'===
שורה 109:
* "חותני היה הרב הדומה למלאך ד' צבאות מו"ה מנחם מענדיל זצלה"ה מקאצק". ( האבני נזר במכתב [[W:שו"ת|'שו"ת]] אבני נזר', אבן העזר, סי' קכב סק"מ)
* ועוד אמר,"בכל השנה היה תואר פניו כמלאך ה' צבאות, הרי שבליל התקדש חג מראהו כמראה שרף". ('אביר הרועים', סימן עג)
* על מצבת הרבנית מסוכטשוב, בת הרבי מקוצק אמר ה'אבני נזר' לכתוב '''בת [[W:שרף|שרף]] מעופף'''. ('אביר הרועים', סימן עג). פירוש הדברים: אברבנאל [[W:ישעיה|ישעיה]] יד כט; וקראו 'שרף' לפי שהוא כמלאך האלקים ומכלל השרפים העומדים ממעל לו, וקראו 'מעופף' לענין הכבוד והמעלה שיעופף ויעלה מעלה מעלה על כל המלכים' ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"ב, עמוד תקיג)
===עבודת ה'===
* "השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו וגו' (שמות, יט, יב). אם יהודי עולה למעלה אל יסתפק בזה שנוגע בקצהו, אלא יעלה עד ראש ההר". (החסיד רבי זעליגל סאקאלאווער, 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א)
שורה 153:
* "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה וגו' (כי תבוא כח, מז). וכי בשביל שלא עבדו בשמחה מגיע להם עונשים גדולים כאלו. ואמר, שהכוונה תחת אשר מה שלא עבדת וגו' עוד היה זאת בשמחה. שלא לבד שלא עבדת את ה' וגו', אך עוד היית שמח וטוב לב על פריקת עולך מעבודתו". ('צוף נרי"מ' דף ד' ע"ב)
===תורה===
* כתב האדמו"ר מ[[W:סוכטשוב|סוכטשוב]] בהקדמתו לספרו '[[W:אגלי טל|אגלי טל]]' וכד הוינא כבר עשר חידושים חדשתי, אחר כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדומו"ר זצ"ל מקאצק מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי וממנו נתודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה. ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא גם בענין סדר הלימוד וחידושים". האדמו"ר מ[[W:סוכטשוב|סוכטשוב]] בהקדמתו לספרו '[[W:אגלי טל|אגלי טל]]':
* "'''ההילוך בדרך התורה הוא הגדול שבסיגופים לגוף.'''" ('שם משמואל' פרשת ויחי תרפ"א, שבועות תרע"ז.)
* "כמו שהיו קולות וברקים בקבלת התורה על הר סיני, כן יש עתה קבלת התורה בקולות וברקים בטאמשוב" ( דברי האדמו"ר מגור החידושי הרי"ם לאדמו"ר מאלכסנדר בתחילת ההנהגה , מאיר עיני הגולה אות קצה)
שורה 161:
* "שבועות הוא "זמן מתן תורתנו", ולא "זמן קבלת תורתנו", כי נתינת התורה היתה שוה לכל - אבל קבלתה לא כולם בשוה, אלא כל אחד ואחד כפי ערך השגתו" (שם משמואל פר' תרומה תרע"ז)
===תפילה===
* "אמר שהוא אינו צריך לממוצע של המלאכים להעלות תפילתו, כי תפילותיו עולות ביושר למעלה" (ה'אבני נזר' אמרבשם בשמוהרבי מקוצק, אביר הרועים סימן מט)
* ועוד אמר ה'אבני נזר', "תפילותיו היו ממש כמו תפילת משה רבינו ע"ה". (אביר הרועים סימן מט)
* "התנועות שאדם עושה בשעת התפילה, הוא מפני שטורדים אותו מחשבות שאינם נאים, לכן הוא מתחזק כנגדם ועושה תנועות, אבל אם תסיר שיקוציך, אם תסיר טינופיך ממחשבותיך, לא תצטרך לנוד גופך" (רמזי אש על תדב"א רבה פכ"ח אות ב)