פתגמים ארמיים: הבדלים בין גרסאות בדף

* "בוצין בוצין מקטפיה ידיע"

** מילולית: אבטיח אבטיח מגידולו ידוע. במשמעות: טיבו של דבר (של אדם) נובע ממקום גידולו, מן הרקע שלו.

* "בשוק סמייא צווחין לעווירא סגי נהור"

** מילולית: ברחוב העיוורים קוראים לשתום העין 'מאור גדול'. במשמעות: במקום שאין ידענים, גם מי שיודע משהו מתבלט.

** מילולית: אחר הגנב גנוב, וטעם את הטעם. במשמעות: הגונב מגנב, גם הוא מרגיש טעם גניבה.

* "בתר עניא אזלה עניותא"

* "יאה עניותא ליהודאי כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא"

** מילולית: יפה העניות ליהודים, כרצועה אדומה לסוס לבן.

* "כזוזא מלעיל, כאיסתרא מלתחת"

** מילולית: כזוז (מטבע כסף, דינר) מלמעלה, כאיסתרא (מטבע כסף קטנה יותר , מחצית הזוז בערכה)מלמטה" במשמעות: השפע מלמעלה אינו מגיע כולו למטה. בתלמוד במשמעות הפוכה(!): כפי שאלומת אור מתרחבת מלמעלה למטה.