ארתור שופנהאואר: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עידן ד (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכה של Diza (שיחה) לעריכה האחרונה של 85.64.79.107
עידן ד (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 6:
* "השנאה נובעת מהרגש והבוז מן ההיגיון ושניהם גם יחד מחוץ לתחום שליטתנו"
*"צריך לתת למוח את מלוא המידה של שינה הדרושה להתחדשות המחשבה. כי השינה למערכת הגוף האנושי היא כמו כיוון מחדש של אורלוגין."
*" עד כמה אנשים מתפארים בכל דבר. אומץ לב או בקיאות, כישרון המחשבה או רוחניות, הצלחה עם נשים, נכסים או אצילות. ואנו נוכל להסיק כי בעניין זה בדיוק חסר להם משהו; כי אדם שהוא בעליה של תכונה טובה באמת ובתמים, אינו חושב להתפאר בה; ביחס אליה הוא שלֵו לחלוטין."
*"חברינו אומרים כי הם נאמנים; אויבינו הם הנאמנים; על מנת להכיר את עצמנו אנו חייבים לקבל את חוסר כנותם של אויבינו, כמו שאנו מקבלים תרופה מרה."
*"התרחקות והיעדרות ממושכת מזיקות לידידות, גם אם אין אנו מודים בכך מרצון. אנשים שאין אנו רואים, יהיו אלה היקרים שבחברינו, נעלמים באופן לא מורגש עם מצעדו של הזמן עד להיותם למושג מופשט... הרגש החי והעמוק השוכן בתוכנו נשמר לאלה הנראים לפני עינינו."
שורה 15:
*"דבר אינו תורם להנאה יותר מן הבריאות... כתוצאה, אנו נתחייב להתמסר לשמירה על בריאות מושלמת, שבה ההנאה מופיעה כפריחה. לשם כך, אנו יודעים כי יש לברוח מכל הגזמה, להימנע מכל התרגשות מייגעת ועזה, וכן מכל מאמץ רוחני מוגזם או ממושך מדי."
*"הבה נשמור על עינינו מכל מאור חזק מדי, ובעיקר מאור חוזר, מכל קרן אור בצוהריים, מכל מאמץ להתבונן זמן רב בפריטים קטנים. הבה נשמור, באותה מידה, על אוזנינו מרעש חזק מדי, אך באופן מיוחד, נמנע את מוחנו מכל מאמץ כפוי, ממושך או חפוז מדי."
*"לרוב בני אדם אין כל עניין אלא בעצמם בלבד. כתוצאה, כל מה שנאמר, הם חושבים מיד שבהם המדובר. כל מה שקורה, ויהא רחוק מהם ככל שיהיה, הם מתייחסים אליו כדבר הנוגע להם. כל תשומת לבם מופנית רק לעצמם, עד כי אין הם חופשיים לחשוב על נושא השיחה...לכן, כה בקלות הם מתבלבלים, נפגעים, נעלבים וכועסים. גם אם נדבר אתם לגופו של עניין, לא נדע להיזהר דינו מכל מה שעלול לקרות במשך השיחה. כי אולי יכעיס את ה"אני" היקר והעדין שלהם."
כל תשומת לבם מופנית רק לעצמם, עד כי אין הם חופשיים לחשוב על נושא השיחה...לכן, כה בקלות הם מתבלבלים, נפגעים, נעלבים וכועסים. גם אם נדבר אתם לגופו של עניין, לא נדע להיזהר דינו מכל מה שעלול לקרות במשך השיחה.
כי אולי יכעיס את ה"אני" היקר והעדין שלהם."
*"אדם הוא ביסודו חיה פראית ומפחידה. אנו מכירים אותו אך ורק כאשר הוא מרוסן ומאולף על ידי מה שאנו מכנים ציביליזציה."
*"האנוכיות מעוררת אימה כה גדולה עד כי המצאנו את הנימוס כדי להסתירה. אך היא בוקעת מבעד להינומה והמרצע יוצא מן השק."
שורה 25 ⟵ 23:
*"אל נא תְקַצְרו את הבוקר בקומכם מאוחר; ראו בו את עיקר החיים עד כדי היותו מקודש."
*"אין ורד ללא קוצים, אך יש קוצים רבים ללא ורדים."
*" על פניו של אדם חרותים כל הדברים שקרו לו בחיים."
*,"כדי להבין את האמנות והמדע אנו זקוקים למחשבה."
*"השמש זקוקה לעין כדי לזרוח, והמוסיקה לאוזן כדי לשמוע."
*"לומר כי היקום הוא אלוהים, רק משנה את המילים, אך לא מסביר את הדברים."
*"כדי לכתוב צריך לחשוב."
*"כדי לחשוב צריך להבין מה שאנו קוראים."
*" מעטים כותבים כמו אדריכלים המתכננים לפני שהם בונים."
*"המוח יכול לחשוב בעת ובעונה אחת על דבר אחד בלבד."
*"למי שיודע מה שהוא רוצה לומר, קל יותר לכתוב את הדבר."
שורה 41 ⟵ 39:
*"הדת מציגה את הפילוסופיה באופן ציורי, כדי להסביר אותה לאנשים."
*"הדת היהודית מקורה בזורואסטרה הפרסית."
*"בדת הפרסית הטוב והרע הם אורמוזד ואחרימן; בדת היהודית הם אלוהים והשטן."
בדת היהודית הם אלוהים והשטן."
*"יצר הקיום נמצא אצל כולנו במידה שווה, אך הידע במידה שונה."
*"לכולנו יש אותן תחושות, אך אדם חייב בהן לשלוט."