הזדמנות אחרונה לראות: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפניה לדף דאגלס אדאמס |
פיצול מתוך הערך דאגלס אדאמס |
||
שורה 1:
[[תמונה:Last Chance to See he.jpg|left|thumb|200px|עטיפת הספר בגרסתו העברית]]
'''[[w:הזדמנות אחרונה לראות|הזדמנות אחרונה לראות]]''' (באנגלית: Last Chance to See) הוא ספר-יומן מסע שנכתב על ידי דאגלס אדמס ומארק קַרווארדיין ויצא לאור לראשונה בשנת 1990, כהשלמה לסדרת תסכיתי רדיו בעלת אותו השם ששודרה ב-BBC. הספר עוסק בחיות בסכנת הכחדה בכל רחבי העולם.
* "זה לא מה שציפיתי לו, כלל וכלל לא. ב-1985, בשל תאונה עיתונאית כלשהי, נשלחתי למדגסקר יחק עם מארק קרווארדיין לחפש מין כמעט נכחד של למור איי-איי. איש משלושתנו לא פגש עד אז את השניים האחרים: אני מעולם לא פגשתי את מארק, מארק מעולם לא פגש אותי, וככל הידוע, איש לא ראה איי-איי זה שנים." - פתיחת הספר; עמוד 9.
*
* "כשמביטים בפניו הגדולים, העגולים, הירוקים-חומים, הוא עוטה ארשת תמיהה, תמימה ושלווה כל-כך עד שרוצים לחבק אותו... זוהי ציפור שמנה במיוחד. ציפור בוגרת בעלת גוף תשקול כשניים וחצי עד שלושה קילוגרמים, ואפשר שכנפיה יספיקו לנפנוף כלשהו אם היא תחשוד שהיא עומדת להתקל במשהו - אבל תעופה לא באה בחשבון בכלל..." - תיאור תוכי ה[[w:קאקאפו|קאקאפו]]; עמוד 118.
* "...אני מתקשה לחשוב על הרגע ההוא בלי שאתקף סחרור מוחלט. מדוע? מכיוון שהייתי, כפי שהבנתי מאוחר יותר, קוף המתבונן בלמור" - אדמס על צפייתו ב[[w:למור|למור]] ה[[w:איי-איי|איי-איי]] ב[[w:מדגסקר|מדגסקר]]; עמוד 14.
* "...מארק הסביר לי בפרוטרוט את תולדות הלמורים, ואני מצאתי בהם משום אירוניה. מדגסקר היתה ללמורים מפלט ריק מקופים מול חופי אפריקה, וכעת שימש להם נוזי מנגבה [אי זעיר בקרבת מדגסקר] מפלט ריק מקופים מול חופי מדגסקר...ההבדל, אמר מארק, הוא שהמפלט הראשון מפני הקופים נוצר במקרה; השני בעצם הוקם על ידי הקופים." - עמוד 14.
* "טוב, ומה נעשה אם יכיש אותנו משנו קטלני? שאלתי. הוא מיצמץ באופן שגרם לי שארגיש טיפש. מה נראה לך שתעשו? הוא שאל. תמותו, כמובן. זה פירושה של המילה 'קטלני'." - בפגישה עם חוקר הארס סטרואן סאתרלנד; עמוד 21.
* "דלת תא הטייס נותרה פתוחה לאורך הטיסה כולה,ואפשר גם שחסרה לחלוטין...אני אוחז בהשקפה משושעת וחסרת מורא על טיסות מהסוג הזה. הן טורדות את שלוותי רק לעיתים נדירות. איני סבור שמדובר בגבורה, שכן לעיתים קרובות אני מתאבן מפחד במכוניות, במיוחד אם אני הנהג.<br />אבל מרגע שעולים למטוס, כך או אחרת, דבר אינו בשליטתנו ולכן מוטב להתרווח בנח ולחייך כמטורף למשמע רעשי החיכוך והקרקוש הבוקעים מהמטוס הישן שעה שהוא מוטח במערבולות אוויר ברחבי השמים. אין בידינו לעשות דבר." - דאגלס אדמס; עמוד 30.
* "אחד ההיבטים המטרידים ביותר במסעות למקומות רחוקים הוא הצורך לקחת מזון במתכונת שאינה מתקלקלת. בשביל אנשים מערביים הרגילים לפגוש את התרנגולות שלהם עטופות בניילון בסופרמרקט,ההפלגה על ספינה קטנה עם ארבע תרנגולות חיות, שמתבוננת בך בחשש עמור ונורא שאינך יכול בשום אופן להפיג, היא חוויה קשה." - אדמס בהפלגה לאי האינדונזי קומודו; עמוד 36.
* "אני לא מאמין באלוהים, לפחות לא באלוהים שהמצאנו לעצמנו באנגליה כדי שיענה על צרכינו האנגליים להפליא, וודאי שלא באלוהים שהוצא באמריקה, המעניק למשרתיו פיאות נוכריות, תחנות טלוויזיה וגם, חשוב לא פחות, מספרי טלפון לחיוג חינם". - אדמס בעקבות טיסה עם [[w:מיסיונריות|מיסיונרים]]; עמוד 59.
* "אחת התכונות המוזרות של זאולוגים בעיני מי שאינם מומחים היא עליצותם הבלתי נדלית לנוכח ערימת גללים. אפשר להבין, כמובן, שהגללים מספקים שפע מידע על הרגליו ותזונתו של בעל החיים הנידון, אבל דבר אינו מסביר לאשורה את העליצות הניכרת שגורמים להם הגללים." - בצפייה ב[[w:גורילה|גורילות]] ב[[w:זאיר|זאיר]]; עמוד 78.
{{קישורים}}
[[קטגוריה:יצירות ספרותיות|הזדמנות אחרונה לראות]]
| |||