|
==זין בתחת==
{{כותרת פתגמים|שפה=ארמית}}
==זין בתחת==
==זין בתחת==
* "או חברותא או מיתותא"
==זין בתחת==
** מילולית: או חברות או מוות.
==זין בתחת==
* "איהו בי קארי ואיתתיה בי בוציני"
==זין בתחת==
** מילולית: הוא בדלועים הקטנים ואשתו בדלעות הגדולות. במשמעות: האשה מחרה-מחזיקה אחרי בעלה.
==זין בתחת==
* "איסתרא בלגינא, קיש-קיש קריא"
==זין בתחת==
** מילולית: מטבע יחיד בקנקן, מקשקש. הביטוי יכול להתייחס לאדם ריק מתוכן, המרבה דיבור מתוך בורות.
==זין בתחת==
* "איתתך גוצא - גחין ולחיש ליה"
==זין בתחת==
** מילולית: אשתך נמוכה - התכופף ולחש לה. במשמעות: דבר עם אשתך (ובהכללה: עם כל אדם) לפי רמת הבנתה. או לפי רש"י להיפך: אשתך נמוכה - התכופף ושמע בקולה.
==זין בתחת==
* "אסא דקאי ביני חילפי אסא שמיה ואסא קרו ליה"
==זין בתחת==
** מילולית: הדס הנמצא בין קוצים הדס שמו והדס קוראים לו. במשמעות: דבר (אדם) אינו משנה את טבעו גם אם אינו במקומו.
==זין בתחת==
* "בהדי הוצי לקי כרביא"
==זין בתחת==
** מילולית: בגלל הקוצים נפגע הכרוב. במשמעות: אוי לרשע ואוי לשכנו.
==זין בתחת==
* "בוצין בוצין מקטפיה ידיע"
** מילולית: דלעת דלעת מגידולה ידועה. במשמעות: טיבו של דבר (של אדם) היכר מראשיתו.
* "בירא דשתית מינה לא תשדי ביה קלא"
** מילולית: באר ששתית ממנה אל תזרוק בה רגב-אדמה.
* "ברא כרעיה דאבוה"
** מילולית: הבן רגלו של האב. במשמעות: הבן כאביו. (או: הבן מחזיק את אביו)
* "בשוק סמייא צווחין לעווירא סגי נהור"
** מילולית: ברחוב העיוורים קוראים לשתום העין 'מאור גדול'. במשמעות: במקום שאין ידענים, גם מי שיודע משהו מתבלט.
* "בתר גנבא גנוב, וטעמה טעים"
** מילולית: אחר הגנב גנוב, וטעם את הטעם. במשמעות: הגונב מגנב, גם הוא מרגיש טעם גניבה.
* "בתר מרי ניכסי ציבי משך"
** מילולית: אחר אדון-הנכסים נמשכים הקרשים. במשמעות: כסף הולך אחר הכסף הגדול.
* "בתר עניא אזלה עניותא"
** מילולית: אחרי העני הולכת העניות. במשמעות: קשה להחלץ מן העוני.
* "גיורא - עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה באפיה"
** מילולית: גר, עד עשרה דורות, אל תבזה גוי בפניו". במשמעות: אדם רגיש לעולם לחסרונות אבות אבותיו.
* "גמלא אזל לאיבעי קרני, אודני דהוו בהדיה גזזינהו מיניה"
** מילולית: הגמל הלך לבקש קרניים, אוזניים שהיו לו גזזו ממנו.
* "גמלא במדי אקבא רקדא. הא קבא והא גמלא והא מדי ולא רקדא"
** מילולית: גמל רוקד על קב במדי. הנה קב והנה גמל והנה מדי - ולא רוקד. במשמעות: התיאוריה שלך לא מתקיימת במציאות.
* "גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי"
** מילולית: הגנב על פתח הפריצה קורא לאלוהים. במשמעות: אדם מבקש עזרת האל אפילו לדבר עבירה.
* "דינא דמלכותא דינא"
** מילולית: דין המלכות הוא הדין. במשמעות: אין לערער על החוק.
* "זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי"
** מילולית: זרוק מקל לאוויר, לשורשו בא. במשמעות: אדם חוזר תמיד לשורשיו.
* "חברך חברא אית ליה"
** מילולית: חברך, חבר יש לו. יכול להיאמר במשמעות "אין סודות / השמועה מתפשטת מהר"
* "חברך מית אשר, איתעשר לא תאשר"
** מילולית: חברך מת - תסכים, חברך התעשר - אל תסכים. במשמעות: אדם אינו רוצה להאמין בדברים טובים הקורים לזולתו.
* "חמרא אפילו בתקופת תמוז קרירא ליה"
** מילולית: החמור, אפילו בקיץ קריר לו.
* "טוביה חטא וזיגוד מינגד?"
** מילולית: טוביה חטא וזיגוד נענש? במשמעות: מדוע נענש החף מפשע?
* "יאה עניותא ליהודאי כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא"
** מילולית: יפה העניות ליהודים, כרצועה אדומה לסוס לבן.
* "כד הוינן זוטרי לגברי השתא דקשישנא לדרדקי"
** מילולית: כשהיינו קטנים - (הזדקקנו) לגברים, עכשיו כשהזדקנו - (אנו זקוקים) לילדים.
* "כזוזא מלעיל, כאיסתרא מלתחת"
** מילולית: כזוז (מטבע כסף, דינר) מלמעלה, כאיסתרא (מטבע כסף קטנה יותר , מחצית הזוז בערכה)מלמטה" במשמעות: השפע מלמעלה אינו מגיע כולו למטה. בתלמוד במסכת סוכה יש להבין את הפתגם במשמעות: הצל מעובה מלמעלה, והולך ומתדלל למטה.
* "לחכימא ברמיזא, לשטיא בכורמיזא"
** מילולית: לחכם ברמז, לטיפש באגרוף.
* "ליבעי אינש רחמי אפילו עד זיבולא בתרייתא שלמא"
** מילולית: יבקש אדם רחמים אפילו עד כיסוי קברו. במשמעות: אסור להתייאש.
* "לפום גמלא שיחנא"
** מילולית: לפי הגמל - המיטען.
* "לפום צערא אגרא"
** מילולית: לפי הצער - השכר.
* "למתא דירקא - ירקא שקיל"
** מילולית: למקום של ירקות - ירקות לוקח. במשמעות: תבן לעפריים, קרח לאסקימוסים וכו'
* "מאי חזית דדמא דידך סומק טפי?"
** מילולית: מה ראית שדמך אדום יותר? במשמעות: כשמדובר בחיים ומוות כל בני האדם שווים.
* "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא"
** מילולית: מהר גבוה לבור עמוק. הביטוי יכול להתייחס להדרדרות במצבו של אדם שהיה פעם במרומי גדולתו וכעת מצוי בשפל המדרגה.
* "מאן דסני עלך - לחברך לא תעביד"
** מילולית: מה ששנוא עליך, לחברך לא תעשה.
* "מטייל ואזיל דיקלא בישא גבי קינא דשרכי"
** מילולית: מטייל והולך הדקל הרע אל עצי הסרק. במשמעות: הלך זרזיר אצל עורב, מצא מין את מינו.
* "מלתא דתמיהא מידכר דכירי לה אינשי"
** מילולית: דבר תמוה זוכרים אותו אנשים.
* "מלה בסלע משתוקא בתרין"
** מילולית: מילה בסלע (שקל), שתיקה בשניים.
* "מלי כריסי זני בישי"
** מילולית: מילוי הכרס אכילה רעה. במשמעות: שובע גמור מביא רעה.
* "נפישי גמלי סבי דטעיני משכי דהוגני"
** מילולית: רבים הגמלים הזקנים הטעונים עורות בכרים (גמלים צעירים). במשמעות: גיל צעיר אינו מבטיח אריכות ימים על פני מבוגרים.
* "סדנא דארעא חד הוא"
** מילולית: בסיס הארץ אחד הוא. במשמעות: בכל מקום האנשים דומים בהתנהגותם.
* "קדירה דבי שותפי לא קרירא ולא חמימה"
** מילולית: קדירה של שותפים אינה חמה ואינה קרה. במשמעות: אי אפשר להגיע למצויינות כאשר האחריות מתחלקת בין אנשים אחדים.
* "רחילא בתר רחילא אזלא, כעובדי אמה כך עובדי ברתא"
** מילולית: כבשה אחר כבשה הולכת, כמעשי האם כך מעשי הבת.
* "שותא דינוקא בשוקא - או דאבוה או דאימיה"
** מילולית: דברי הילד ברשות הרבים - או של אביו או של אמו.
* "'שליח ערטיל וסיים מסאני"
** מילולית: שליח ערום ונועל נעליים במשמעות: מתקשט במקום הלא נכון.
* "תעלא בעידניה סגיד ליה"
** מילולית: שועל, בזמנו, סגוד לו. במשמעות: יש לכבד את השלטון גם כשאינו ראוי
* "לין דין ולית דיין"
** מילולית: אין דין ואין דיין.
* "קדרא דבי שותפי, לא חממי ולא קררי"
** מילולית: קדרה משותפת, לא תחומם ולא תקורר. משמעות: כאשר קיימים מספר אחראים, המשימה לא תבוצע.
{{פתגמים}}
{{קישורים}}
[[en:Aramaic proverbs]]
| 