סנקה: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ChtitBot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: bs, hr, nl, ro, sv, tr, uk משנה: ru
אין תקציר עריכה
שורה 41:
* "אדם זה כאן מאושר ולאדם זה שם האושר משמש ברק חיצון בלבד."
* "התמורה למעשה טוב הוא המעשה עצמו."
* "יש ללמוד לתת למחשבה להירגע. אחרי מנוחה היא מתעלה ונעשית ערנית ובטוחה יותר. כמו שאסור לנצל יותר מדי אדמה פוריה, (כי נכלה במהרה את כוחותיה אם נאלץ אותה ללא הרף לתת את יבולה), עבודה ללא הפסקה תשבור את התלהבות הנשמה." (מתוך "על שלוות הנפש")
* "אדם חייב להתחשב עם נפשו, ומזמן לזמן לתת לה מנוחה שתשפיע עליה כמזון מרענן. הוא חייב גם לטייל בחיק הטבע, כי האוויר הצח והשמים מעוררים ומחיים את הבינה. לפעמים, יש צורך בשינוי מקום, בנסיעה, באופק שונה, כדי לצייד את הבינה בעוצמה מחודשת." (מתוך "על שלוות הנפש")
* "אנשים רבים היו מסוגלים להגיע לחוכמה אילו האמינו כי הם יכולים להגיע אליה, אילמלא העמידו פנים שהם אינם יודעים על מגרעותיהם. אין צורך לדמיין כי התרפסותנו היא פחות הרת שואה מזו של זולתנו. מי יעז לומר את האמת? מיהו האדם, שבחברת המון פרוצות מחניפות, לא יציע לשלם מחיר גבוה יותר עבור דברי החנופה המיועדים אליו?"
* "צריך להתרגל לשמור על מרחק מן המותרות, ולהביא בחשבון את התועלת שבכל דבר, ולא את מראהו בלבד. הבה נאכל כדי להשביע את רעבוננו, ונשתה כדי לרוות את צמאוננו. הבה נלמד לטפח את המתינות בתוכנו, למַתֵן את אהבתנו לפאר והדר, להתגבר על גאוותנו, לשלוט בכעסנו, להיות שלווים בדלותנו... הבה נקווה לעושר, פחות מאשר לעושרנו הפנימי."
שורה 52:
* "מה שיכול לפגוע באדם אחד, יכול לפגוע בכל האחרים. אם נחדור לעומקה של אמרה זו, אם היא נכונה לגבי מספר רב של אסונות שבכל יום קורים לזולתנו, ואם נחשוב שאסונות אלה עלולים לקרות לנו באותה מידה, נהיה אנשים המצויידים בנשק זמן רב לפני ההתקפה. כאשר הסכנה מגיעה, אין לנו כבר זמן לחזק את עצמנו כנגדה."
* "הדבר הראשון שממנו עלינו להימנע, הוא להתרגש מדברים חסרי תועלת, בצורה זו או אחרת... הימנעו נא ממה שתוצאותיו אינן עומדות ביחס שווה למאמץ. כי זה כמעט קטלני, כשמצב רוחנו מעיק עלינו, יהא זה לאחר מפלה, או הצלחה שעליה פנינו יאדימו מבושה."
* "בצרותינו האישיות, לעולם אין לתת מקום ליגון, אלא כפי שהטבע דורש, ולא ממה שמתחייב על פי כללי הנימוס. אנשים רבים מזילים דמעות על מנת שנראה אותן, ועיניהם נעשות יבשות עד מהרה, כאשר איש לא מתבונן בהן! אך הם יחשבו זאת לבושה שלא לבכות כאשר כך עושים כולם. הנוהג משועבד לדעה המקובלת, והרוע משתרש כטבעי יותר מכל הרגשות. גם ליגון יש מגרעות." (מתוך "על שלוות הנפש")
* "חוסר העזה אינו נובע מקיומם של קשיים, אלא קשיים נובעים מחוסר העזה."
* "שפע של מזון מפריע למחשבה ואכילה גסה חונקת את הנשמה."