פאולו קואלו: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון חלוקה לספרים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 19:
* "בכל רגע בחיינו אנו עומדים כשרגלנו האחת בסיפור פיות ורגלנו האחרת על פני תהום"
* "האנשים המעניינים ביותר, סופם תמיד להסתלק"
* "באהבה אף אחד לא יכול למעוך אף אחד. כל אחד מאיתנו אחראי למה שהוא מרגיש, ואנחנו לא יכולים להאשים בכך את הצד האחר."
* "אף אחד לא מפסיד אף אחד, כי אף אחד לא שייך לאף אחד."
* "התשוקה היא לא מה שאתה רואה, אלא מה שאתה מדמיין."
* "מי שמסוגל להרגיש, יודע שאפשר להנות גם לפני שנוגעים באדם. המילים, המבטים, כולם מכירים את סוד הריקוד."
* "מי שאחוז תשוקה עושה אהבה כל הזמן, אפילו כשהוא לא עושה אהבה. כשהגופים נפגשים, זו רק הכוס העולה על גדותיה."
* "הכוח היחיד שהיה לי היה הכוח שנתת לי."
=== המכשפה מפורטובלו ===
שורה 135 ⟵ 141:
:לכן לא שואלים -> עושים.
:צריך ליטול סיכונים."
* "אהבה היא כמו סכר: אם אתה משאיר חרך שהמים יכולים לעבור דרכו, הרי שתוך זמן קצר היא תמוטט את הקירות, ומגיע רגע שבו איש אינו מצליח לשלוט בעוצמת הזרם. אם הקירות מתמוטטים, האהבה משתלטת על הכל.
ואז כבר אין חשיבות למה אפשרי ומה בלתי אפשרי. אין זה חשוב אם אנו מסוגלים להחזיק לצידנו את האדם שאנו אוהבים או שאיננו מסוגלים לכך- לאהוב משמעו לאבד שליטה."
* "אתה חייב להיות שלם ביחס למקום שבו תבחר להיות. ממלכות מחולקת אינה עומדת במתקפות האויב. אדם מחולק אינו מצליח להתמודד בכבוד עם החיים."
* "קל לסבול בגלל אהבה לזולת, בגלל אהבה לעולם או בגלל אהבה לבן. סבל זה נותן לך תחושה שהדבר הוא חלק מן החיים, ושהכאב הוא אצילי וגדול. קל לסבול בגלל אהבה לדרך או שליחות: הדבר רק מגדיל את לבו של הסובל.
אך כיצד ניתן להסביר סבל שנגרם בגלל גבר? הדבר אינו אפשרי.
ואז האדם חש עצמו בגיהינום, כי לא קיימת אצילות או גדולה, רק מסכנות."
* אין יום דומה לקודמו, לכל בוקר הנס הפרטי שלו, 'הרגע הקסום' שלו, שבו יקומים עתיקים נהרסים וכוכבים חדשים נבראים."
* "ברכה היא להיות בין אלו שיכולים לעשות את הצעדים הראשונים."
=== [[w:הזאהיר|הזאהיר]] ===
שורה 141 ⟵ 156:
* "ככל שיפה יותר מה שמסביבי, יותר אני חש באומללותי."
* "הגיל איננו גורם לאבד את קצב החיים, אלא אצל אלה שמעולם לא היה להם אומץ להתקדם בעצמם."
* "כי מבחינתי אין לזה חשיבות. מהי נאמנות? התחושה שאני הבעלים של גוף ושל נפש שאינם שלי?"
* "ישנו תמיד אירוע בחיינו שאחראי לכך שהפסקנו להתפתח. טראומה, תבוסה מראה במיוחד, אכזבה בחיי האהבה, אפילו להצלחה גדולה שאיננו מבינים לאשורה, גורמים לנו להיתקף פחד ולא להמשיך קדימה. בתהליך צמיחת כוחותינו הנסתרים, על המכשף ראשית להשתחרר מאותה 'נקודה משביתה' ולשם כך עליו להביט מחדש בחייו ולגלות היכן היא נמצאת."
* אתה אף אחד. אל תעז לחשוב שאתה יודע יותר מאיתנו. אין לך כל חשיבות, אינך מצליח לעשות דבר כראוי, העבודה שלך חסרת משמעות, אל תצא נגדנו ותוכל לחיות באושר. קח את דברינו ברצינות תמיד, ולעולם אל תצחק על דעותינו."
* בסופו של דבר, כפי שאמר חכם פרסי, האהבה היא מחלה שאיש אינו רוצה להירפא ממנה. מי שחלה בה אינו מנסה להתאושש ומי שסובל אינו רוצה שירפאוהו."
* בסטפות תמיד משתמשים במילה 'כחול' כדי לתאר את השמים, גם אם הם אפורים- כי הם יודעים שמעל לעננים תמיד מושל הצבע הכחול."
* "הוא לימד אותי לאהוב לפני שאוהב אותו."
* "הוא אמר שהעבר שלי ילווה אותי תמיד, אבל ככל שאשתחרר מהעובדות ואתרכז רק ברגשות, אבין שבהווה יש תמיד מרחב גדול כמו הסטפה כדי למלא אותו בעוד אהבה, ובעוד שמחת חיים."
=== כנהר זורם ===
| |||