הבדלים בין גרסאות בדף "חנה גולדברג"

הוסרו 67 בתים ,  לפני 13 שנים
סידור תמונות, הסרת קטלוג כפול
(סידור תמונות, הסרת קטלוג כפול)
'''[[w:חנה גולדברג|חנה גולדברג]]''' (נולדה ב־23 בדצמבר 1954), פזמונאית וסופרת ישראלית.[[תמונה:hana.best.jpg|שמאל|ממוזער|250px200px|חנה גולדברג]]
'''[[w:חנה גולדברג|חנה גולדברג]]''' (נולדה ב־23 בדצמבר 1954), פזמונאית וסופרת ישראלית.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
== מתוך שיריה ==
[[תמונה:horses.best.jpg|שמאל|ממוזער|250px200px|ספר השירים הגדול של חנה גולדברג - "אין סוסים שמדברים עברית"]]
=== אנטרקטיקה ===
[[תמונה:horses.best.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר השירים הגדול של חנה גולדברג - "אין סוסים שמדברים עברית"]]
* "אין סוסים שמדברים עברית, אין אנשים שלא מתים - חפש באנטרקטיקה."
* "אהבה היא אור הולך ובא, אם תבקש אותה לנצח - חפש באנטרקטיקה."
 
== מתוך ספריהּ ==
[[תמונה:dmaot.jpg|שמאל|ממוזער|250px200px|ספר הילדים "דמעות ורודות"]]
=== דמעות ורודות ===
[[תמונה:dmaot.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר הילדים "דמעות ורודות"]]
ספר הילדים "דמעות ורודות", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001
* "יום אחד כולם שיחקו עם כולם <br />רק עם מותק אף אחד לא שיחק. <br />מותק עמדה בצד והרגישה דמעות בגרון.<br />היא עצרה את הדמעות ולא נתנה להן לטפס לעיניים."
 
[[תמונה:diba_front cover.jpg|ממוזער|200px|הרומן "דיבה"]]
=== דיבה ===
הרומן "דיבה", הוצאת כתר, 2008
* "לפעמים מה שצריך כדי להיפטר מהרגלים קטנים ומגונים זו סטירה שמעיפה את הראש הצידה ומנערת קצת את האבק מהמוח."[[תמונה:diba_front cover.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרומן "דיבה"]]
* "מאז שאני על המדרכה אני מרגישה יפהפייה. בחיים לא הרגשתי יפה כל כך. מרוב שאני יפה, כל הרחוב מסתכל עלי. גברים לא יכולים להוריד ממני את העיניים, נשים מציצות לעברי בהיחבא, משלחות מבטים משתאים ביופי החדש שלי, מנסות ללמוד ממני איך להיות כל כך קורנת. ככה זה מאז שאני פה, בכניסה לסֶנטֶר.<br />ושלא תחשבו שיש לי הרבה ניסיון בלהיות מאושרת או יפה. אין לי. זו בסך הכול הפעם הראשונה בחיים שטוב לי. מוזר שזה קורה לי רק בגיל חמישים ומשהו, דווקא כשהיה אמור להיות לי הכי רע, כי אין לי כלום.<br />אני לא מבינה איך עד עכשיו לא ראיתי איזה דבר מקסים זה החיים. אולי מהזווית הזאת רואים טוב יותר. במיוחד בלילה.<br />בערב אני נשכבת על המזרן שלי, שפעם, כשעוד גרתי עם בעלי, היה מזרן-התעמלות-הבוקר-שלי. עכשיו, במקום לשבת עם בעלי על הספה ולראות חדשות בטלוויזיה, אני מסתכלת על הרגליים של האנשים שעוברים ומנסה לנחש אם טוב להם בחיים או לא."
 
[[קטגוריה:סופרים ישראלים]]
[[קטגוריה:סופרים עבריים]]
[[קטגוריה:סופרים]]