|
* "הפוליטיקה היא עניין רציני מדי בשביל להשאירו בידי פוליטיקאים." ~ [[שארל דה גול]]
{{נושא|שם==[[נועם חומסקי]] על |נושא=פוליטיקה וכלכלה==}}
* "למרבה הצער, אתה לא יכול להדיח את הנוכלים על ידי הצבעה, מכיוון שמעולם לא הצבעת עבורם מלכתחילה." ~ [http://zpedia.org/Government_in_the_Future מקור:] נאום שכותרתו "שלטון בעתיד" במרכז השירה של ה-[http://www.ymywha.com/site/english/index.php YM-YWHA] בניו יורק, 16 בפברואר 1970
* "האנרכיסט העקבי, לכן, צריך להיות סוציאליסט, אבל סוציאליסט מסוג מסוים. הוא לא רק יתנגד למעמד פועלים מנוכר ומצומצם וישאף לחלוקת רכוש בידי כל גוף העובדים, אלא גם יתעקש שהחלוקה הזו תהיה ישירה, ולא ממומשת על ידי איזשהי אליטה הפועלת בשמו של הפרוליטריון." ~ [http://www.chomsky.info/articles/1970----.htm מקור:] מתוך [[w:en:Daniel Guérin|Daniel Guérin]], ''Anarchism: From Theory to Practice'', 1970
* "הרבה מהאנשים שקוראים לעצמם [[w:שמאל|שמאלניים]] אני הייתי מגדיר כפרוטו-פשיסטים." ~ [http://www.lib.berkeley.edu/MRC/audiofiles.html#chomsky2 מקור:] נאום ב[[w:en:University of California, Berkeley|אוניברסיטת ברקלי]] על מדיניות ארה"ב במזרח התיכון, 14 במאי 1984 ([http://www.zmag.org/chomsky/dd/dd-c10-s03.html מספר דוגמאות])
* "בארצות הברית, המערכת הפוליטית היא עניין מאוד שולי. יש שתי מפלגות, כביכול, אבל הן למעשה סיעות של מפלגה אחת, מפלגת המגזר העסקי. שתיהן מייצגות טווח מסוים של אינטרסים עסקיים. לאמיתו של דבר, הן יכולות לשנות את העמדות שלהן ב-180 מעלות, ואף אחד אף פעם לא שם לב. בבחירות של 1984, לדוגמה, היתה אכן סוגייה לדיון, מה שבדרך כלל אין. הסוגייה היתה צמיחה [[w:en:Keynesian economics|קיינסיאנית]] לעומת שמרנות כלכלית. הרפובליקנים היו המפלגה של צמיחה קיינסיאנית: הוצאות גבוהות, גירעונות, וכו'. הדמוקרטים היו המפלגה של שמרנות כלכלית: השגחה על היצע הכסף, דאגה לגירעונות, וכו'. ובכן, לא ראיתי אפילו הערה אחת שציינה ששתי המפלגות הפכו לגמרי את העמדות המסורתיות שלהן. באופן מסורתי, הדמוקרטים היו המפלגה של צמיחה קיינסיאנית, והרפובליקנים היו המפלגה של שמרנות כלכלית. אז הרושם הוא שמשהו היה חייב לקרות? למעשה, זה הגיוני. שתי המפלגות הן ביסודו של דבר אותה המפלגה. השאלה היחידה היא התזוזות של קהילות המשקיעים לגבי עניינים טקטיים אז ועכשיו. כאשר זה קורה, המפלגות הופכות את העמדות שלהן, במסגרת הספקטרום המצומצם." ~ [http://www.zmag.org/chomsky/interviews/9002-vocation.html מקור:] ראיון עם אדם ג'ונס, 20 בפברואר 1990
* "התרבות התעשייתית המודרנית התפתחה מתוך מערכת מסוימת של סיפורי מעשיות נוחים. הכוח המניע של התרבות התעשייתית המודרנית הינו רווח חומרני אישי, שמקובל כלגיטימי, אפילו ראוי-לשבח, מהשיקולים שמידות מגונות פרטיות מניבות תועלת ציבורית, בניסוח הקלאסי. ובכן, זה הובן היטב כבר מזמן שחברה שמבוססת על העיקרון הזה תשמיד את עצמה במשך הזמן. היא יכולה להתמיד, יחד עם כל הסבל ואי-הצדק שנגרר ממנה, רק כל עוד ניתן להעמיד פנים שהכוחות ההרסניים שבני אדם יוצרים הם מוגבלים, שהעולם הוא משאב אינסופי, ושהעולם הוא פח אשפה אינסופי. בשלב הזה של ההיסטוריה אחד משני דברים הוא אפשרי. או שכלל האוכלוסייה תיקח שליטה על הגורל שלה ותעסיק את עצמה באינטרסים של הקהילה, תוך כדי שהיא מונחת על ידי ערכים של סולידריות, סימפטיה, ודאגה לאחרים, או לחילופין לא יהיה גורל שמישהו יוכל לשלוט עליו. כל עוד איזשהו מעמד מיוחד נמצא בעמדה של סמכות, הוא יקבע מדיניות לפי האינטרסים המיוחדים אותם הוא משרת. אבל התנאים עבור הישרדות, שלא לדבר על צדק, דורשים תכנון חברתי הגיוני לפי האינטרסים של הקהילה כמכלול, ובימינו זה כבר אומר הקהילה העולמית. השאלה היא האם אליטה מיוחסת צריכה לשלוט על התקשורת להמונים ולהשתמש בכוח הזה כפי שהם אומרים לנו שהם מוכרחים -- כלומר ליצור אשליות נחוצות, להשפיע ולרמות את הרוב הטיפש ולהסיר אותו מהזירה הציבורית. השאלה בקצרה, היא האם דמוקרטיה וחופש הם ערכים שצריכים להישמר או איומים שצריך להימנע מהם. בשלב האולי סופי הזה של הקיום האנושי, דמוקרטיה וחופש הם יותר מאשר ערכים שצריך להוקיר; ייתכן שהם חיוניים עבור הישרדות." ~ מתוך [[w:en:Manufacturing Consent: Noam Chomsky and the Media|Manufacturing Consent: Noam Chomsky and the Media]], 1992
* "ה-"מדע" של [[w:דייוויד ריקארדו|ריקארדו]] הושתת על העיקרון ש[[w:הון|הון]] הוא פחות או יותר יציב ו[[w:עבודה (כלכלה)|עבודה]] היא מאוד ניידת. אנחנו מצווים כיום לסגוד לתוצאות של המדע של ריקארדו, למרות העובדה שההנחות שעליהן הן מבוססות התהפכו: הון הוא מאוד נייד, ועבודה היא יציבה מכל בחינה מעשית -- שמרנים ליברטריאנים מובילים את הקו של דחיית העיקרון של [[:en:Adam Smith|אדם סמית]] ש-"זרימה חופשית של עבודה" היא אבן-יסוד של [[w:en:Free trade|סחר חופשי]], בהתאם לסלידה שלהם כלפי שווקים (חוץ מאשר לחלשים)." ~ [http://www.chomsky.info/articles/199505--.htm מקור:] Z Magazine, פברואר 1995
* "[[תומס ג'פרסון]], הדמות המובילה של [[w:עידן האורות|הנאורות]] בארצות הברית, ביחד עם [[בנג'מין פרנקלין]], שהחזיק בדיוק באותה דעה, טען ש-"תלות" תוביל ל-"כניעות ושחיתות", והיא "תחנוק את הנבטים של המידות הטובות". ויש לזכור, כשהוא דיבר על תלות, הוא התכוון ל[[w:שכר|עבודה בשכר]], שנחשבה לתועבה תחת העקרונות של [[w:ליברליזם קלאסי|ליברליזם קלאסי]]. יש עיוות מודרני של שמרנות וליברטריאניזם, ששינה את המשמעויות של המילים, די כמו מה ש[[ג'ורג' אורוול|אורוול]] דיבר עליו. אז בימינו, תלות מתיחסת למשהו אחר. כאשר אתה מקשיב למה שקורה בקונגרס, ואנשים מדברים על תלות, מה שהם מתכוונים אליו זה סיוע ציבורי לילדים רעבים, לא עבודה בשכר. תלות זה סיוע לילדים רעבים ואמהות שדואגות להם. [...] רואים את זה באופן מאוד דרמטי כעת בקונגרס, תחת המנהיגות של [[:en:Newt Gingrich|ניוט גינגריץ']], שהוא באופן די ברור המשוגע לקצבאות רווחה המוביל במדינה. הוא התומך הנלהב ביותר ברווחה, אלא שהוא רוצה שהיא תלך לעשירים. המחוז שלו ב[[w:en:Cobb County, Georgia|קוב קאוונטי ג'ורג'יה]] מקבל יותר סובסדיות פדרליות מאשר כל מחוז פרוורי אחר, מחוץ למערכת הפדרלית עצמה... וזה אמור להימשך, מכיוון שהסוג הזה של תלות סעודית הוא טוב. ילדים נזקקים, זה רע. אבל מנהלי חברות נזקקים, זה טוב. צריך לדאוג לכך שהם ימשיכו לינוק מהשוקת על חשבון הציבור. [...] האומה היא לא ישות, היא מתחלקת למעמדות חברתיים, והאדריכלים של המדיניות הם אלה שהם בעלי הכוח הכלכלי. בימיו, [[:en:Adam Smith|הוא]] אמר, הסוחרים והתעשיינים של אנגליה, שמוודאים שהאינטרסים שלהם "מטופלים באופן הייחודי ביותר", כמו גינגריץ'. תהיה אשר תהיה ההשפעה על אחרים, כולל התושבים של אנגליה. עבור אדם סמית, זה היה מובן מאליו. עבור [[:en:James Madison|ג'יימס מדיסון]], זה היה מובן מאליו. בימינו, אתה אמור להירתע לאחור בבהלה ולקרוא לזה [[w:מרקסיזם|מרקסיזם]] וולגרי או משהו כזה, כלומר אדם סמית וג'יימס מדיסון היו תלמידים של [[קרל מרקס|מרקס]]. ואם אתה מאמין לשאר הסיפור, אולי כבר כדאי שתאמין גם לזה. אבל אלו עובדות שניתן לוודא בקלות אם טורחים לקרוא את הכתבים הקדושים, שאתה אמור לסגוד להם, אבל לא לקרוא אותם." ~ נאום שכותרתו "חינוך ודמוקרטיה" ב[[w:en:Michigan State University|אוניברסיטת המדינה של מישיגן]], 28 במרץ 1995
* "השוויתי [http://www.zmag.org/chomsky/other/intellectuals-state.html מספר פסקאות] ממאמרים של <nowiki>[</nowiki>[[:en:Robert McNamara|רוברט מקנמרה]]<nowiki>]</nowiki> מסוף שנות ה-60, נאומים, על ניהול והצורך בניהול, איך חברה מנוהלת-היטב ונשלטת מלמעלה היא חופש מוחלט. הסיבה היא שאם יש לך הנהלה באמת טובה והכל תחת שליטה ולאנשים נאמר מה לעשות, בתנאים הללו, הוא אמר, האדם יכול למצות את הפוטנציאל שלו. פשוט השוויתי את זה להשקפות הלניניסטיות הרגילות לגבי מפלגות חיל חלוץ, שהן בערך אותו הדבר. בערך ההבדל היחיד הוא שמקנמרה הכניס את [[אלוהים]] לתמונה, ואני מניח ש[[:en:Vladimir Lenin|לנין]] לא הכניס את אלוהים לתמונה. הוא הכניס את [[קרל מרקס|מרקס]] לתמונה." ~ [http://www.chomsky.info/books/warfare01.htm מקור:] ''Class Warfare'', 1995
* "'אהבה קשוחה' הוא בדיוק הביטוי הנכון: אהבה עבור העשירים והמיוחסים, קשיחות עבור כל השאר." ~ [http://www.pardes.co.il/viewbook.asp?ID=17 מקור:] ''אוטופיה לאדונים'' (הספר ''Powers and Prospects'' מתורגם לעברית, גרסה אלקטרונית בחינם), 1996
* "הדרך הכי יעילה להגביל דמוקרטיה היא להעביר את קבלת ההחלטות מהזירה הציבורית למוסדות שאינם חייבים בדין וחשבון: מלכים ונסיכים, כתות כוהנים, חונטות צבאיות, עריצות מפלגתית, או תאגידים מודרנים." ~ [http://www.chomsky.info/articles/199805--.htm מקור:] Z Magazine, מאי 1998
* "אף אחד לא קם ואומר, אני אקח את זה בגלל שאני רוצה. הוא יאמר, אני אקח את זה בגלל שזה באמת שייך לי ובנוסף יהיה יותר טוב לכולם אם יהיה לי את זה. זה נכון עבור ילדים שרבים על צעצועים. וזה נכון עבור ממשלות שיוצאות למלחמה. אף אחד לעולם לא מעורב במלחמה התקפית, זו תמיד מלחמה הגנתית - עבור שני הצדדים." ~ [http://www.chomsky.info/interviews/199811--.htm מקור:] ראיון עם טור וונרברג, נובמבר 1998
* "...לאומנות קיצונית, פחד, גזענות, קנאות דתית: אלו הן הדרכים למשוך אנשים אם אתה מנסה לארגן בסיס המוני של תמיכה במדיניות שלמעשה מיועדת למחוץ אותם." ~ [http://www.gnn.tv/forum/thread.php?id=1694 מקור:] מתוך ''Understanding Power'', 2002
* "ובכן, [[w:חוק|חוק]] הוא קצת כמו מכבש דפוס -- הוא פחות או יותר נייטרלי, אתה יכול לגרום לו לעשות הכל. אני מתכוון, מה שעורכי-דין לומדים בבית-ספר למשפטים זה תחבולות: איך להמיר את המילים שעל הנייר לכלים שמשרתים כוח. ותלוי איפה הכוח נמצא, לחוק יהיו משמעויות שונות." ~ [http://www.gnn.tv/forum/thread.php?id=1694 מקור:] מתוך ''Understanding Power'', 2002
* "אנשים בעלי כוח מבינים בדיוק דבר אחד: אלימות." ~ מתוך ''Understanding Power'', 2002
* "ארצות הברית שקועה עמוק בחובות -- זה היה חלק מהתוכניות של [[:en:Ronald Reagan|רייגן]]/[[:en:George H. W. Bush|בוש]], למעשה: להכניס את המדינה כל כך עמוק לחובות כך שלמעשה לא תהיה יותר לממשלה כל דרך לפעול לביצוע תוכניות של השקעה חברתית. ומה ש-"להיות בחובות" באמת אומר זה שמשרד האוצר מכר טונות של עירבונות -- אגרות חוב וכו' -- למשקיעים, שבתורם סוחרים בהם הלוך ושוב בשוק האג"ח. ובכן, לפי הוול סטריט ג'ורנל, כעת עירבונות של משרד האוצר בשווי של בערך 150 ביליון דולר נסחרים מידי יום לבדם בצורה הזאת. המאמר המשיך והסביר מה זה אומר: זה אומר שאם מדיניות כלשהי של הממשלה לא מוצאת חן בעיני קהילת המשקיעים שמחזיקה בעירבונות הללו, הם יכולים מאוד בזריזות לאותת ולמכור חלק זעיר מאגרות החוב של משרד האוצר, ולזה תהיה השפעה אוטומטית שתעלה את שער הריבית, ואז תהיה השפעה אוטומטית נוספת שתגדיל את הגירעון. אוקיי, המאמר הזה חישב שאם "איתות" כזה מספיק כדי להעלות את שער הריבית ב-1%, זה יוסיף 20 ביליון דולר לגירעון בן-לילה -- מה שאומר שאם [[:en:Bill Clinton|קלינטון]] (נניח בחלום של מישהו) יציע תוכנית השקעה חברתית של 20 ביליון דולר, קהילת המשקיעים העולמית תוכל מיד להפוך אותה לתוכנית של 40 ביליון דולר באופן מעשי, על ידי איתות בלבד, וצעדים נוספים כלשהם בכיוון הזה יקטעו לגמרי." ~ [http://www.gnn.tv/forum/thread.php?id=1694 מקור:] מתוך ''Understanding Power'', 2002
* "...כל עוד הכוח נשאר מרוכז בידיים פרטיות, כולם, כולם, צריכים להיות מחוייבים למטרה אחת שאוכפת את כל המטרות האחרות: והיא להבטיח שהאנשים העשירים הם מאושרים -- בגלל שאם הם לא מאושרים, אף אחד אחר לא יקבל כלום. אז אם אתה חסר-בית שיושן ברחובות של מנהטן, נניח, הדאגה הראשונה שלך חייבת להיות שהאנשים באחוזות הם מאושרים -- בגלל שאם הם מאושרים, אז הם ישקיעו, ואז הכלכלה תעבוד, והדברים יתפקדו, ואז אולי משהו יטפטף למטה אליך באיזשהו מקום בתור. אבל אם הם לא מאושרים, הכל ילך ויעצר, וכלום אפילו לא יטפטף למטה אליך." ~ [http://www.artsjournal.com/postclassic/archives20031201.shtml#62545 מקור:] מתוך ''Understanding Power'', 2002
* "[[w:הבנק העולמי|הבנק העולמי]] הוא לא [[w:קרן המטבע הבינלאומית|קרן המטבע הבינלאומית]]. הוא במידה ניכרת יותר קשוב לכוחות עממיים, ויש לו היסטוריה מעורבת. הרבה מאוד ממה שהוא עשה היה נוראי. חלק ממה שהוא עושה הוא מועיל למדי. היתה תזוזה במדיניות בשנים האחרונות לעבר צמצום עוני, תמיכה ביוזמות עממיות, וכו'. אני חושב כתגובה לזרמים עממיים מאוד חזקים ברחבי העולם. בכמה מקרים שאני מכיר אישית זה התקדם הרבה מעבר לדיבורים. באיזו מידה זה נכון זה עניין אחר. [...] הרבה מהתוכניות שלו ראויות לשבחים. רק לציין דוגמה אחת, במקום שיצא לי להכיר קצת אישית, יש תוכנית מצוינת בקולומביה, שמנוהלת על ידי [[w:en:Javier Giraldo|כומר מאוד אמיץ]], שהנהיג פעילויות למען זכויות האדם במשך שנים, לנסות לעצב "אזור של שלום" בשטח ענק, בערך בגודל של אל-סלבדור -- כלומר, אזור שבו הערים והכפרים מסרבים לשתף פעולה עם אף אחד מארגוני הטרור -- הצבא, הכוחות הקשורים לצבא, לוחמי הגרילה -- ומבקשים שיעזבו אותם לנפשם לפעול עבור תוכניות חברתיות וכלכליות משלהם בשלום. זה דורש הרבה אומץ בקולומביה. היתה לזה הצלחה מסוימת. זה מתבסס במידה גדולה על מענקים של הבנק העולמי. האם אנחנו רוצים לשים לזה קץ? האם יש לנו איזשהן הצעות לגבי איך להחליף את זה?" ~ [http://forum.zmag.org/read?71261,5 מקור:] תגובה בפורום ZNet, 17 במרץ, 2004 / [http://forum.zmag.org/read?74391,5 מקור:] תגובה בפורום ZNet, 29 ביולי, 2004
* "אני מתכוון, מהן הבחירות? אתה יודע, שני גברים, עם אותו רקע, הון, השפעה פוליטית, הלכו לאותה אוניברסיטה יוקרתית, הצטרפו לאותה [[w:en:Skull and Bones|אגודה חשאית]] בה מלמדים אותך להיות שליט - שניהם יכולים לרוץ בבחירות מכיוון שהם ממומנים על ידי אותם תאגידים. בועידה הדמוקרטית, [[:en:Barack Obama|ברק אובמה]] [http://www.commondreams.org/views04/0728-13.htm אמר], 'רק בארץ הזאת, רק באמריקה, מישהו כמוני יכול להופיע פה'. ובכן, בכמה מדינות אחרות, אנשים הרבה יותר עניים ממנו לא רק דיברו בועידה, אלא נבחרו לנשיאות. ניקח את [[:en:Luiz Inácio Lula da Silva|לולה]]. הנשיא של ברזיל הוא מישהו מרקע כפרי, מארגן איגוד עובדים, מעולם לא הלך לאוניברסיטה, הוא הנשיא של המדינה השניה בגודלה בחצי הכדור הצפוני. רק באמריקה? אני מתכוון, שם יש להם בחירות בהן אתה באמת יכול לבחור מישהו מהחוגים שלך. עם מדיניות שונה. זה לא מתקבל על הדעת בארצות הברית." ~ [http://www.sevenstories.com/Book/index.cfm?GCOI=58322100960730 מקור:] ראיון עם [[w:en:Wallace Shawn|וואלאס שוון]], 19 באוקטובר 2004
* "[[w:עונש מוות|עונש המוות]] יכול להיסבל רק על ידי ריאקציונרים קיצוניים הדוגלים בריכוזיות השלטון, שדורשים מדינה כה חזקה כך שיש לה את הזכות להרוג." ~ [http://forum.zmag.org/read?76524,5 מקור:] תגובה בפורום ZNet, 19 בדצמבר 2004
* "לממשל בוש אכן יש ערכים מוסריים. הערכים המוסריים שלהם הם מאוד מפורשים: להבריק את המגפיים של העשירים ובעלי ההשפעה, לבעוט בפרצוף של כל השאר, ולתת לנכדים שלך לשלם על זה. העיקרון הפשוט הזה מנבא את כמעט כל מה שקורה." ~ [http://www.kuow.org/defaultProgram.asp?ID=8683 מקור:] ראיון עם סטיב שר בתחנת הרדיו [[w:en:KUOW-FM|KUOW]] בסיאטל, וושינגטון, 20 באפריל 2005
===[[w:שמרנות|שמרנות]]===
* "המדיניות שנקראת שמרנית בימינו תחריד כל שמרן אמיתי, אם היה מישהו להחריד אותו. למשל, המדיניות המרכזית של [[w:en:Reagan Administration|ממשל רייגן]] - שהיה אמור להיות שמרני - היתה לבנות מדינה רבת-עוצמה. המדינה גדלה בעוצמתה תחת רייגן יותר מאשר בכל תקופת שלום אחרת, אפילו אם מודדים את זה רק בהוצאות ממשלתיות. ההתערבות הממשלתית בכלכלה גדלה במידה רבה. לשם כך משמשת מערכת הפנטגון, למעשה; זוהי היצירה של שוק שמובטח על ידי המדינה ומערכת מסובסדת עבור תעשיית היי-טק. היתה מחויבות תחת ממשל רייגן להגן על המדינה היותר חזקה הזאת מפני הציבור, שנחשב לאויב הפנימי. ניקח לדוגמה את הבחירה להשתמש במבצעים חשאיים במדיניות החוץ: זה אומר יצירה של מדינה חזקה ומרכזת סמכויות שחסינה בפני פיקוח ציבורי. או ניקח את המאמצים המוגברים לגבי צנזורה וצורות אחרות של שליטה. כל זה נקרא "שמרנות", אבל זה בדיוק ההפך משמרנות. תהיה אשר תהיה המשמעות של המונח, הוא כרוך בדאגה לערכים [[w:עידן האורות|נאורים]] של זכויות הפרט וחופש מפני סמכויות חיצוניות חזקות כמו המדינה, כנסיה שולטנית, וכו'. את הסוג הזה של שמרנות אף אחד כבר לא זוכר." ~ [http://www.zmag.org/chomsky/interviews/9002-vocation.html מקור:] ראיון עם אדם ג'ונס, 20 בפברואר 1990
* "אין שמרנים בארצות הברית. לארצות הברית אין מסורת שמרנית. האנשים שקוראים לעצמם שמרנים, כמו [[w:en:Heritage Foundation|קרן הריטג']] או [[:en:Newt Gingrich|גינגריץ']], הם חסידים של -- הם רדיקלים הדוגלים ב[[w:en:Statism|ריכוזיות השלטון]]. הם מאמינים במדינה חזקה, אבל מדינת רווחה לעשירים." ~ [http://www.chomsky.info/interviews/19960211.htm מקור:] ראיון עם איירה שור, 11 בפברואר 1996
* "אם היה מישהו שבאמת מתאים לקטגוריה של שמרן, אם היתה קטגוריה כזו של אנשים, היתה להם דרך מאוד פשוטה להתמודד עם העובדה ש-60% מהילדים מתחת לגיל 2 [בניקרגואה] סובלים מנזק מוחי צפוי. דהיינו, על ידי פרעון החובות שלהם. עיקרון שמרני פשוט. אבל זה מעבר ללא מתקבל על הדעת. [[w:en:Compassionate conservatism|שמרנים מלאי חמלה]] היו אולי רוצים ללכת מעבר לזה, אם הם היו קיימים. אבל הם הרבה יותר מתעניינים בלעשות הון פוליטי מכך של[[w:en:Terri Schiavo|אישה]] במצב של צמח לא צריך לתת למות בכבוד." ~ [http://www.hss.ed.ac.uk/Admin/Gifford/chomsky.htm מקור:] נאום באוניברסיטת [[w:en:University of Edinburgh|אדינבורו]], סקוטלנד, 22 במרץ 2005
===[[w:קפיטליזם|קפיטליזם]]===
* "באופן אישי אני בעד דמוקרטיה, וזה אומר שהמוסדות המרכזיים של החברה חייבים להיות תחת שליטה של כלל הציבור. ובכן, תחת קפיטליזם לא יכולה להיות דמוקרטיה לפי הגדרה. קפיטליזם הוא שיטה בה המוסדות המרכזיים של החברה נמצאים עקרונית תחת שליטה אוטוקרטית. כך, תאגיד או תעשיה הם, אם נחשוב על זה במונחים פוליטיים, פשיסטיים; כלומר, יש להם פיקוח הדוק בצמרת ומשמעת קפדנית צריכה להיות מושתתת בכל רמה -- יש קצת מיקוח, קצת יחסי גומלין -- אבל שרשרת הסמכות ברורה לגמרי. בדיוק כפי שאני מתנגד לפשיזם פוליטי, אני מתנגד לפשיזם כלכלי. אני חושב שכל עוד המוסדות המרכזיים של החברה אינם תחת שליטה עממית של משתתפים וקהילות, אין טעם לדבר על דמוקרטיה." ~ [http://www.chomsky.info/interviews/197305--.htm מקור:] Business Today, מאי 1973
* "...קפיטליזם הוא ביסודו של דבר שיטה בה הכל למכירה, וככל שיש לך יותר כסף, כך אתה יכול להשיג יותר. ובפרט, זה נכון לגבי חופש. חופש הוא אחד מהמצרכים המוצעים למכירה, ואם אתה אמיד, יכול להיות לך הרבה מזה. זה בא לידי ביטוי בכל מיני דרכים. זה בא לידי ביטוי אם אתה מסתבך עם החוק, נאמר, או בכל פן של החיים. ומהסיבה הזאת זה מאוד הגיוני, אם אתה מקבל את השיטה הקפיטליסטית, לנסות לצבור רכוש, לא רק בגלל שאתה מעוניין בשגשוג חומרי, אלא בגלל שזה מבטיח את החופש שלך, זה מאפשר לך לערום את המצרך הזה. [...] מה שתמצא זה שההגנה על מוסדות חופשיים תהיה בעיקר בידי אלה שמרוויחים מהם, דהיינו העשירים, ובעלי ההשפעה. הם מסוגלים לרכוש את המצרך הזה, ולכן, הם רוצים שהמוסדות הללו יהיו קיימים, כמו [[w:en:Freedom of the press|העיתונות החופשית]], וכל השאר." ~ [http://www.chomsky.info/interviews/197401--.htm מקור:] ראיון עם דיוויד דובריינר, ג'ון הס, דאג ריצ'רדסון, וטום וודהל, ינואר 1974
* "[[w:זכות הקניין|זכויות קניין]] הן לא כמו זכויות אחרות, בניגוד למה ש[[:en:James Madison|מדיסון]] והרבה מתורת-המדינה המודרנית אומרת. אם יש לי את הזכות לחופש הביטוי, זה לא מפריע לזכות שלך לחופש הביטוי. אבל אם יש לי רכוש, זה מפריע לזכות שלך לרכוש הזה, לך אין אותו, לי יש אותו. לכן הזכות ''ל''רכוש היא מאוד שונה מהזכות ''ל''חופש הביטוי. זה לעתים קרובות מנוסח בצורה מאוד מטעה לגבי זכויות ''של'' רכוש; לרכוש אין זכויות. אבל אם ננסה להכניס לזה הגיון, אולי יש זכות לרכוש, אפשר להתווכח על זה, אבל זה מאוד שונה מזכויות אחרות." ~ [http://www.zmag.org/chomsky/multimedia.cfm מקור:] ''The Common Good'', 24 בספטמבר 1997
* "אני אמור לומר שכאשר אנשים מדברים על קפיטליזם זו קצת בדיחה. אין כזה דבר. אף מדינה, אף מעמד עסקי, מעולם לא הסכימו להיות כפופים לשוק החופשי, מישמעת של שוק חופשי. שווקים חופשיים הם בשביל אחרים. למשל, העולם השלישי הוא העולם השלישי בגלל ששוק חופשי נידחף לו לתוך הגרון. ובאותו הזמן, המדינות הנאורות, אנגליה, ארצות הברית, ואחרות, נקטו בהתערבות ממשלתית בקנה מידה עצום כדי להגן על כוחות פרטיים, ועדיין עושות זאת. זה נכון היישר עד היום. לדוגמה, ממשל רייגן היה התומך הגדול ביותר במדיניות מגן כלכלית בהיסטוריה האמריקאית מאז מלחמת העולם השניה. למעשה כל הכלכלה הדינמית בארצות הברית מבוססת בצורה מכרעת על יוזמה ממשלתית והתערבות ממשלתית: מחשבים, האינטרנט, טלקומוניקציה, אוטומציה, תעשיית התרופות, מה שתגיד. כשסוקרים את זה, מגלים הונאות עצומות של הציבור, כלומר, שיטה שבה תחת הסוואה כזו או אחרת הציבור משלם את העלויות ולוקח את הסיכונים, והרווחים מופרטים. זה מאוד רחוק משוק חופשי. שוק חופשי זה כמו מה שהודו נאלצה לסבול במשך כמה מאות שנים, ורובו של שאר העולם השלישי." ~ נאום שכותרתו "ריבונות וסדר עולמי" ב[[w:en:Kansas State University|אוניברסיטת המדינה של קנזס]], 20 בספטמבר 1999
* "צריך לזכור, כל חברה עסקית, אפילו כמו חנות מכולת של אמא ואבא, היא אי-שלמות של השוק. חברה מוגדרת בתורת הכלכלה כאי-שלמות של השוק שנוצרת כדי לטפל בעלויות החליפין. והרעיון הוא משהו כמו שאי-השלמויות, החברות, הן כמו איים קטנים בתוך ים של שוק חופשי. אבל הבעיה עם זה היא שאין דמיון קלוש בין הים לבין שוק חופשי, ושהאיים הם יותר גדולים מהים; אז זה מעלה מספר שאלות לגבי התמונה. אבל אי-השלמויות של השוק הללו, כמו חברה, או תאגיד על-לאומי, או ברית אסטרטגית בינם, היא צורה של ניהול חליפין. ויש שאלה אמיתית לגבי האם אנחנו רוצים לקבל את זה. למה, לדוגמה, המערכת הסוציואקונומית הבינלאומית, או בעניין זה החברה שלנו עצמה, צריכה להיות בידיים של עריצות פרטית שאינה חייבת בדין וחשבון? זוהי החלטה, זה לא חוק הטבע." ~ [http://www.gseis.ucla.edu/faculty/kellner/ed270/multimedia.html מקור:] נאום שכותרתו "מדיניות החוץ של ארה"ב תחת הגלובליזציה" ב[[w:en:Johns Hopkins University|אוניברסיטת ג'ונס הופקינס]], מרילנד, 13 במרץ 2000
* "ניקח לדוגמה את [[w:פרוטוקול קיוטו|פרוטוקול קיוטו]]. הרס הסביבה הוא לא רק הגיוני; זה בדיוק מה שמלמדים אותך לעשות באוניברסיטה. אם אתה לוקח קורס בכלכלה או במדע המדינה, מלמדים אותך שבני אדם אמורים להיות צוברי הון שקולים, כל אחד פועל בעצמו כדי להגדיל ככל האפשר את ההון הפרטי שלו בשוק. השוק נחשב לדמוקרטי כי לכל אחד יש קול. כמובן, לאחדים יש יותר קולות מאחרים מכיוון שהקולות שלך תלויים בכמות הדולרים שיש לך, אבל כולם משתתפים ולכן זה נקרא דמוקרטי. ובכן, נניח שאנחנו מאמינים במה שמלמדים אותנו. מכך נובע שאם יש דולרים להרוויח, אז אתה משמיד את הסביבה. הסיבה היא פשוטה. האנשים שייפגעו מזה הם הנכדים שלך, ולהם אין בכלל קולות בשוק. האינטרס שלהם מוערך כאפס. כל מי ששומר על האינטרסים של הנכדים שלו מתנהג בצורה לא הגיונית, בגלל שמה שאתה אמור לעשות הוא להגדיל ככל האפשר את האינטרסים הפרטיים שלך, הנמדדים על ידי הון, ברגע זה. שום דבר אחר לא חשוב. לכן הרס הסביבה וחימוש החלל החיצון זו מדיניות הגיונית, אבל בתוך מסגרת של טירוף מוסדי. אם מקבלים את הטירוף המוסדי, אז המדיניות היא הגיונית." ~ [http://www.madre.org/articles/chomsky-0801.html מקור:] ראיון עם יפעת סוסקינד, אוגוסט 2001
* "קפיטליזם הוא לא גזעני במהותו -- הוא יכול לנצל גזענות למטרות שלו, אבל גזענות לא מובנת לתוכו. קפיטליזם ביסודו של דבר מעוניין שאנשים יהיו ברגים ניתנים-להחלפה, והשוני בינם, כמו שוני המבוסס על גזע, בדרך כלל לא משחק תפקיד. אני מתכוון, זה יכול לשחק תפקיד במשך תקופה, למשל אם אתה מעוניין בכוח עבודה מנוצל בצורה עצומה או משהו כזה, אבל המצבים האלו הם די חריגים. בטווח הארוך, אפשר לצפות שקפיטליזם יהיה אנטי-גזעני, פשוט בגלל שהוא אנטי-אנושי. וגזע זו תכונה אנושית -- אין סיבה שזו תהיה תכונה שלילית, אבל זו תכונה אנושית. כך שזיהויים המבוססים על גזע מפריעים לשאיפה הבסיסית שאנשים צריכים להיות זמינים פשוט כצרכנים ויצרנים, ברגים ניתנים-להחלפה שירכשו את הזבל שמיוצר -- זהו התפקיד המכריע שלהם, ותכונות אחרות כלשהן שיכולות להיות להם הן די לא שייכות לעניין, והן בדרך כלל מטרד." ~ [http://es.geocities.com/sucellus23/781.htm מקור:] מתוך ''Understanding Power'', 2002
* "...אין שתי השקפות יותר מנוגדות מאשר [[w:ליברליזם קלאסי|ליברליזם קלאסי]] וקפיטליזם - וזו הסיבה שכאשר [[w:en:University of Chicago|אוניברסיטת שיקגו]] מוציאה לאור את מהדורת יובל ה-200 של [[w:אדם סמית|סמית]] הם מוכרחים לסלף את הטקסט (כפי שהם עשו): בגלל שכליברל קלאסי אמיתי, סמית התנגד בחריפות לכל האוויליות שכעת מופצת בשמו." ~ [http://zpedia.org/Adam_Smith מקור:] מתוך ''Understanding Power'', 2002
===[[w:en:Libertarianism|ליברטריאניזם (גרסת ארה"ב)]]===
* "בקני מידה יחסיים, המיסוי במדינה נמוך מידי. ובנוסף המיסוי הוא רגרסיבי, נטל המיסים נופל בעיקר על העניים. מה שאנחנו צריכים זה שיטת מיסוי פרוגרסיבית, מהסוג, דרך אגב, ש[[:en:Thomas Jefferson|ג'פרסון]] דגל בו. אתם יודעים, ליברטריאנים מסורתיים, כמו ג'פרסון, דגלו במיסים פרוגרסיביים בצורה חדה, מכיוון שהם רצו שיטה של שוויון יחסי, מתוך ידיעה שזהו תנאי מוקדם בשביל דמוקרטיה. ג'פרסון במפורש דגל כך. אין לנו את זה יותר, במידה מסוימת זה עדיין שם בחוקים, אבל זה איננו. מה שאנחנו צריכים זה מדיניות חברתית אחרת. ומדיניות חברתית שצריכה להיות ממומנת על ידי האנשים שיהנו ממנה, כלומר הציבור הרחב. לפיכך אנחנו נהיה במצב הרבה יותר טוב אם המיסוי יהיה גבוה יותר, והוא יהיה מנוצל למטרות נכונות. ואנחנו יודעים מהן. אני מתכוון, לדוגמה, עבור נשים שדואגות לילדים. אתם יודעים, זה הגיוני לשלם להן בשביל העבודה הזו, הן עושות עבודה חשובה בשביל החברה. [מחיאות כפיים] והן צריכות לקבל תשלום על כך, אבל זה מצריך תשלומי מיסים. ואותו הדבר נכון לגבי שמירה על איכות הסביבה." ~ נאום שכותרתו "חינוך ודמוקרטיה" ב[[w:en:Michigan State University|אוניברסיטת המדינה של מישיגן]], 28 במרץ 1995
* "בדיקטטורה, מיסוי הוא גניבה. בדמוקרטיה אמיתית, אנשים מקבלים החלטות, כולל החלטות לגבי איך להתמודד עם בעיות הנוגעות לקהילה, כמו בתי ספר, שרותי בריאות, תחבורה, וכו'. כאשר זה מוביל להוצאות כספיות, הם מקבלים החלטות לגבי מיסים או משהו מקביל. בכך אין גניבה. חברות כמו שלנו הן איפשהו באמצע. לגבי המקרה שלך, נניח שהשכן שלך מעולם לא השתמש בכביש או אוטובוס בקצה השני של העיר. למה שהוא יממן את זה? אולי כל אחד מאיתנו ישלם רק עבור הכבישים שהוא משתמש בהם -- וזה אומר, כמובן, שאנחנו צריכים למנוע מאחרים להשתמש בהם, ולכן נשכור צבאות פרטיים, ואם מישהו יופיע עם צבא גדול יותר אז נשיג נשק גרעיני כדי למנוע ממנו שימוש בכביש שלנו, ו... למעשה, הצעות כאלו מוצעות, בכל הרצינות, בספרות שנלקחת ברצינות. וזה משתרע לכל התחומים, ומוביל לעולם שבו אף אדם שפוי לא ירצה לחיות, אפילו אם יהיה אפשר לשרוד שם." ~ [http://forum.zmag.org/read?73397,5 מקור:] תגובה בפורום ZNet, 28 ביוני 2004
==ראו גם==
|
