שר הטבעות: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 43:
*[גנדלף לסרומן:] "ראה, שוב אינני גנדלף האפור, אשר בו בגדת. גנדלף הלבן אנוכי, אשר חזרתי מן המוות. מעכשיו נטול-צבע אתה, והריני מנדה אותך מן המסדר ומן המועצה." <br> הוא נשא ידו ואמר לאיטו, בקול נוקב וקר: "סרומן, נשבר מטה עוזך."
*[אראגורן:]''' "''היכן הם הסוס ורוכבו? אי הקרן תריע לקרב?<br>היכן השיריון והקובע, ושפעת השער כזהב?<br>היכן היא היד על נבל ואדם האש המבוערת?<br>היכן האביב והקיץ וּזהב התבואה הנקצרת?<br>הם חלפו כמטר על הגבע, כרוח נושבת באחו;<br>ירדו הימים במערב אל צל הגבעות אשר נחו.<br>מי יצבר עשנם של עצים שגועו ונשרפו,<br>או יראה השנים החוזרות מן הים, אשר עפו?"'''''
"כן, ככה זה", אמר סם. "ולא היינו מגיעים עד כאן אילו ידענו על זה יותר לפני שהתחלנו. אבל אני מתאר לעצמי שככה זה בדרך כלל. עלילות הגבורה בסיפורים ובשירים העתיקים, מר פרודו: הרפתקאות, ככה קראתי להן. פעם חשבתי שאלה דברים שהאנשים הנפלאים בסיפורים יצאו לחפש, מפני שזה מה שהם רצו, מפני שזה היה מרגש והחיים נעשו קצת משעממים, מן בילוי, אפשר לומר. אבל זה לא ככה בסיפורים החשובים באמת, או באלה שנשארים בזיכרון. בדרך כלל, האנשים פשוט נופלים לתוכם - זאת הדרך שנועדה להם, כפי שאתה אומר. אבל אני מתאר לעצמי שהיו להם המון הזדמנויות, כמו לנו, לחזור בחזרה, רק שהם לא ניצלו אותן. ואילו היו מנצלים אותן לא היינו שומעים עליהם, מפני שהיו שוכחים אותם. אנחנו שומעים רק על אלה שפשוט המשיכו הלאה - ולא כולם הגיעו לסוף טוב, שים לב; לפחות, לא מה שהיה נחשב סוף טוב בעיני אלה שבתוך הסיפור, לא אלה שבחוץ. אתה יודע, לחזור הביתה, למצוא שהכל בסדר גמור, אם כי לא בדיוק כפי שהיה קודם - כמו מר בילבו הזקן. אבל אלה לא תמיד הסיפורים שהכי טוב לשמוע, גם אם אלה אולי הסיפורים שהכי טוב ליפול לתוכם! הייתי רוצה לדעת, לאיזה מין סיפור נפלנו אנחנו?"
| |||