משתמש:איתי/ארגז חול: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 10:
 
== יום הכיפרים ==
* "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם. " ~ {{פסוק|ויקרא, פרק |טז |ל-לא}}
* "אמר ר’ עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר: "'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם"'; ואומר: "'מקוה ישראל ה’"' – מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל." ~ משנה מסכת יומא ח ז
 
=== תשובהבקשת סליחה ===
* "עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר. עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חבירו." ~ משנה מסכת יומא דף ח ז
* "אסור לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס, אלא יהא נוח לרצות וקשה לכעוס: ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול - מוחל בלב שלם ובנפש חפצה. ואפילו הצר לו וחטא לו הרבה, לא יקום!ולא יטור וזה דרכם של זרע ישראל וליבם הנכון." ~ רמב"ם, הלכות תשובה ב' י'
וקשה לכעוס: ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול - מוחל בלב שלם ובנפש חפצה. ואפילו הצר לו וחטא לו הרבה, לא יקום!ולא יטור וזה דרכם של זרע ישראל וליבם הנכון." ~ רמב"ם, הלכות תשובה ב' י'
 
=== צוםוידוי ===
 
* "'שובה ישראל עד ה' אלהיך'({{פסוק|הושע|יד|ב}})- צריך לשוב, עד שיהיה ה' אלוהיך - האלוהות שלך." ~ [[w:ישראל הופשטיין מקוז'ניץ|המגיד מקוז'ניץ]]
* "רצוני להתוודות, לתת דין וחשבון לעצמי, לתת דין וחשבון לאלוהים, זאת אומרת למדוד את חיי, מעשי לעומת האידיאל הגבוה, הטהור ביותר אשר עומד לפני, להשוות מה שהיה צריך להיות לעומת מה שהיה." ~ [[w:חנה סנש|חנה סנש]] מתוך יומן אישי, נכתב בערב יום הכיפורים 11.10.1940
 
 
=== ראש השנה ===
בערב יום הכיפורים 11.10.1940 כותבת חנה סנש את השורות הבאות ביומנה האישי, שהתפרסם אחרי מותה:
"והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לד' בהר הקדש בירושלם",
"אמר רבי אבהו למה תוקעין בשופר של איל, אמר הקב"ה תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני".
אלא מפני שענין תקיעת שופר הוא שתעמוד לנו זכות הקדושה שיש בנו בכח אע"פ שאינה בשלמות בפועל.
 
על כן אמר "תקעו בחדש" שמתחדשת השנה גם כן, וכח החידוש חוזר להוסיף כח הקדושה בנבראים כעין התחלת היצירה ופועל עלינו, "בכסה" שגם הכח המכוסה שבנפשנו יפעול לטובה ויצא לגילוי להשלים הנפש בדעות ובמעשים.
רצוני להתוודות, לתת דין וחשבון לעצמי, לתת דין וחשבון לאלוהים, זאת אומרת למדוד את חיי, מעשי לעומת האידיאל הגבוה, הטהור ביותר אשר עומד לפני, להשוות מה שהיה צריך להיות לעומת מה שהיה.
והנה ראש השנה "זה היום תחילת מעשיך", מתעורר הכח הקדוש כמו שהוא בעצם, כי זה חק שיום ההתחלה נשארת בו סגולת הקיום,
 
תן סימן אלוהים, תן סימן על מצחו
 
כי באש, בדליקה ובדם
 
כן אכיר את הזיו הטהור, הנצחי,
 
את אשר חיפשתיו: בן אדם.