אהרן דוד גורדון: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
טעות
ויקיזציה
שורה 3:
'''[[w:אהרן דוד גורדון|אהרן דוד גורדון]]''' הידוע בכינויו '''א' ד' גורדון''' (9 ביוני 1856 - 22 בפברואר 1922), מייסד [[w:פילוסופיה של המוסר|תורת־מוסר]] שלאחר מותו כונתה "תורת העבודה", הצדיק החילוני של [[ציונות|התנועה הציונית]], פועל חקלאי, הוגה ומורה־דרך לחלוצי [[w:העלייה השנייה|העלייה השנייה]] ולתנועת [[w:הפועל הצעיר|הפועל הצעיר]] בארץ ישראל.
 
* ''"על הר נבו אי-אפשר לחיות. אפשר למות בו, או לחצות את הירדן"'' ~ האדם והטבע, עמ' 313-314
 
* האדם והטבע, עמ' 313-314
<blockquote>
''"העבודה הראשונה העומדת עתה לפני האנושות היא עבודה של חינוך עצמי.
חינוך מתוך עצם החיים , מתוך עצם עבודת החיים
חינוך בחיים של יצירה על ידי חיים של יצירה....
יסוד החינוך הזה איננו הכרת הזכות כי אם הכרת האחריות ...
האחריות והיצירה הן מותר האדמה מיתר בעלי החיים.
ליצור ודע רק האדם ורק האדם יודע את טעם היצירה, את שמחת היצירה ואת אורה העליון.
וכן רק האדם המכיר והמשיג את איחודו המוחלט עם החיים והעולם , מכיר ומשיג את אחריותו לכל החיים והעולם... עצם רגש האחריות... מעמידה את החיים האנושיים על יסוד של יצירה ושל חירות עליונה."''
</blockquote>
 
* האדם והטבע עמ' 365-366, מכתב שלישי. כנרת תרע"ד 1914
<blockquote>
''וממך אחי אבקש רק דבר אחד. לשכוח לשעה את כל הדעות והתורות שבעולם, שכח את כל מה שקראת ושמעת,שכח גם את מה שדברתי בזה אני,התייחד עם עצמך ועם הטבע, הקשב למה שקורא בעומק נשמתך. אז לא אצטרך להרבות בדברים, אז אולי לא אצטרך לכתוב אליך... אז יהיה לנו לב אחד , אפילו בשעה שדעותינו תהיינה שונות; אז לא נצטרך ללכת בשביל אחד כדי להיות קרובים זה לזה: כל אחד במסלולו ילך, והמסלול לא יהיה קטן.כוכבי השמים לא קשורים זה לזה בחבלים ובכבלים ובכל זאת הקשר שבינהם יותר אמיץ מכל החבלים שבעולם. "אני" הנני עצמיות מיוחדת , אבל לא מצומצמת בתוך עצמה – זהו סוד כוח הקיום, זהו סוד החיים...''</blockquote>
 
* ''"העבודה הראשונה העומדת עתה לפני האנושות היא עבודה של חינוך עצמי. חינוך מתוך עצם החיים ,מתוך עצם עבודת החיים חינוך בחיים של יצירה על ידי חיים של יצירה....<br />יסוד החינוך הזה איננו הכרת הזכות כי אם הכרת האחריות ...האחריות והיצירה הן מותר האדמה מיתר בעלי החיים.<br />ליצור ודע רק האדם ורק האדם יודע את טעם היצירה, את שמחת היצירה ואת אורה העליון.<br />וכן רק האדם המכיר והמשיג את איחודו המוחלט עם החיים והעולם , מכיר ומשיג את אחריותו לכל החיים והעולם... עצם רגש האחריות... מעמידה את החיים האנושיים על יסוד של יצירה ושל חירות עליונה."'' ~ האדם והטבע עמ' 365-366, מכתב שלישי. כנרת תרע"ד 1914
* האדם והעבודה עמ' 168
 
<blockquote>
* ''"וממך אחי אבקש רק דבר אחד. לשכוח לשעה את כל הדעות והתורות שבעולם, שכח את כל מה שקראת ושמעת,שכח גם את מה שדברתי בזה אני,התייחד עם עצמך ועם הטבע, הקשב למה שקורא בעומק נשמתך. אז לא אצטרך להרבות בדברים, אז אולי לא אצטרך לכתוב אליך... אז יהיה לנו לב אחד , אפילו בשעה שדעותינו תהיינה שונות; אז לא נצטרך ללכת בשביל אחד כדי להיות קרובים זה לזה: כל אחד במסלולו ילך, והמסלול לא יהיה קטן.כוכבי השמים לא קשורים זה לזה בחבלים ובכבלים ובכל זאת הקשר שבינהם יותר אמיץ מכל החבלים שבעולם. "אני" הנני עצמיות מיוחדת , אבל לא מצומצמת בתוך עצמה – זהו סוד כוח הקיום, זהו סוד החיים..."''</blockquote> ~ האדם והעבודה עמ' 168
''"כי החיים הם דבר שוטף , מתהווה, מתיצר, אין בהם עמידה... את החיים תשיג בחיים, כי החיים הם חיים, כי החיים הם יצירה."''
 
</blockquote>
* ''"כי החיים הם דבר שוטף , מתהווה, מתיצר, אין בהם עמידה... את החיים תשיג בחיים, כי החיים הם חיים, כי החיים הם יצירה."'' ~ אגרת מהגליל, א.ד גורדון, מתוך אגרות ארץ ישראל. עמ' 514
 
 
* ''"ועוד נזכרתי: והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימיה". ומה אנחנו מבקשים? האם לא מקום בשביל הסולם?...<br />דומה כי פה בארץ ישראל , כל עצמו של השפע העליון,השופע מכל העולמות לתוך נפשו של האדם. הייתי אומר,כי עצם האין-סוף, עצם האמת, הקדושה, היופי, הגבורה, עצם כל הספירות מושג פה לנפש באופן אחר."''
 
* אגרת מהגליל, א.ד גורדון, מתוך אגרות ארץ ישראל. עמ' 514
<blockquote>
''"ועוד נזכרתי: והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימיה". ומה אנחנו מבקשים? האם לא מקום בשביל הסולם?...
דומה כי פה בארץ ישראל , כל עצמו של השפע העליון,השופע מכל העולמות לתוך נפשו של האדם. הייתי אומר,כי עצם האין-סוף, עצם האמת, הקדושה, היופי, הגבורה, עצם כל הספירות מושג פה לנפש באופן אחר."''
</blockquote>
 
==קישורים חיצוניים==