סוכות: הבדלים בין גרסאות בדף

[[תמונה:Suka.jpg|ממוזער|180px200px|סוכה]]

'''[[w:סוכות|סוכות]]''' הוא אחד מ[[w:שלוש רגלים|שלושתשלוש הרגלים]], חג מקראי אשר נהוג בו לשבת בסוכהב[[w:סוכה|סוכה]], ליטול את [[w:ארבעת המינים|ארבעת המינים]] ולהרבות ב[[שמחה]].

* "אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְהוָה שִׁבְעַת יָמִים, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל, וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים." ~ {{פסוק|ויקרא|כג|לט}}

* "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים, בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה, כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ." ~ {{פסוק|דברים|טז|יג}}

* "וַיִּמְצְאוּ, כָּתוּב בַּתּוֹרָה: אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד-מֹשֶׁהבְּיַד־מֹשֶׁה, אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵלבְנֵי־יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ, וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל-עָרֵיהֶםבְּכָל־עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר--צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי-זַיִתעֲלֵי־זַיִת וַעֲלֵי-עֵץוַעֲלֵי־עֵץ שֶׁמֶן, וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת: לַעֲשֹׂת סֻכֹּת, כַּכָּתוּב. וַיֵּצְאוּ הָעָם, וַיָּבִיאוּ, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל-גַּגּוֹעַל־גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם, וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים--וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם, וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם. וַיַּעֲשׂוּ כָל-הַקָּהָלכָל־הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן-הַשְּׁבִימִן־הַשְּׁבִי סֻכּוֹת, וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת--כִּי לֹא-עָשׂוּלֹא־עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן-נוּןבִּן־נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד הַיּוֹם הַהוּא; וַתְּהִי שִׂמְחָה, גְּדוֹלָה מְאֹד. וַיִּקְרָא בְּסֵפֶר תּוֹרַת הָאֱלֹהִים יוֹם בְּיוֹם מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן עַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן, וַיַּעֲשׂוּ חָג שִׁבְעַת יָמִים וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת כַּמִּשְׁפָּט." ~ {{פסוק|נחמיה|ח| יד}}

* "כיצד היא מצותמצוות הישיבה בסוכה: שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה, כל שבעת הימים בין ביום בין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו, בשאר ימות השנה. וכל שבעת הימים, עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע, שנאמר 'בסוכות תשבו, שבעת ימים'." ~ [[רמב"ם]], הלכות לולב ו' ה'

* "תעודת הסוכות להזכירנו בעושרנו את העוני, לפי שחייב אדם לזכור בעושרו את העוני, בימי תפארתו את השפלות, בגדלותו -– את הפשטות , בימי שלום -– את סכנת המלחמה ... לפי שאין לך דבר, שיש בו כדי לשמחנו יותר מזכרוןמזיכרון ימיהרעהימי הרעה בימי טובה מרובה ביותר." ~ [[w:פילון האלכסנדרוני|פילון האלכסנדרוני]]- , "על החוקים", סעיף 204

* "בשעת אסיף כאשר מלאו הגרנות בר והיקבים תירוש ויצהר, ציווה הכתוב לישב בסוכה לזיכרון כי במדבר ישבו באוהלים ולא היה להם קרקע ולא דגן ותירוש ויצהר. לבלתי רום ליבםלִבם על בתיהם המלאים כל טוב." ~ רבי [[w:שמואל בן מאיררשב"ם|שמואל בן מאיר]] (הרשב"ם)

* "'והיה באחרית הימים' כן יחזו לנו נביאנו וחכמינו ז"ל באחרית הימים, כאשר האנושות תעלה אבר, בלמדה לדעת מדברי ימיה וקורות הדורות את ההכרה הנאמנה, כי 'הבל' אשר יזמו לעשות, הלא הוא לייסד את חיי העולם רק על 'קניין ורכוש', אז גם האנושות תבוא אל הסוכה -– אל סוכת השלום הכללי -– אז, אגודת אחים תקשר את האנושות הכללית -– כאחים יבואו לחסות תחת ממשלת אל אחד. הסוכה תסיר מעל האנושות את כבלי שאול וחבליה אשר צעדיה תמכו אותו על שלט הדמיון התועה והמתעה לכבד כאלוהים את הקניין והרכוש." ~ ר'רבי [[w:שמשון רפאלרש"ר הירש|שמשון רפאל הירש]]

* "כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו." ~ משנה מסכת סוכה ה' א'

* "מעשה ברבן [[שמעון בן גמליאל]] שהיה מרקד בשמנהבשמונה אבוקות של אור ולא היה אחד מהן נוגע בארץ ... אמר רבי [[יהושע בן חנניה]] כל ימי שמחת בית השואבה לא היינו רואים שינה -– משכימין אנו לתמיד של שחר, משם לבית הכנסת, משם לבית המדרש, משם למוספין, משם לאכילה ושתייה , ומשם לבית המדרש, משם לתמיד של בין הערבים משם לשמחת בית השואבה." ~ [[w:תוספתא|תוספתא]] סוכה ד' ג'

* "אף על פי שכל המועדות מצוהמצווה לשמוח בהן, בחג הסוכות הייתה שם במקדש שמחה יתרה, שנאמר 'ושמחתם, לפני ה' אלוהיכם שבעת ימים'." ~ [[רמב"ם]] הלכות לולב ח' י"ב

* "והיאך הייתה שמחה זו: החליל מכה, ומנגנין בכינור ובנבלים ובמצלתיים, וכל אחד ואחד, בכלי שיר שהוא יודע לנגן בו; ומי שיודע בפה, בפה. ורוקדין ומספקין ומטפחין ומפזזין ומכרכרין כל אחד ואחד כמו שיודע, ואומרים דברי שיר ותושבחות." ~ [[רמב"ם]] הלכות לולב ח' י"ג

* " שהשמחה שישמח אדם בעשיית המצוות ובאהבת האל שציווה בהן, עבודה גדולה היא;... וכל המגיסהמגייס דעתו, וחולק כבוד לעצמו, ומתכבד בעיניו במקומות אלו--חוטא, ושוטה. ועל זה הזהיר שלמה, ואמר 'אל תתהדר, לפני מלך', וכל המשפיל עצמו, ומקל גופו במקומות אלו--הוא הגדול המכובד, העובד מאהבה. וכן דוידדוד מלך ישראל אומר 'ונקלותי עוד מזאת, והייתי שפל בעיניי' . ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה', שנאמר 'והמלך דוידדוד מפזז ומכרכר לפני ה<nowiki>''</nowiki>." ~ [[רמב"ם]] הלכות לולב ח' ט"ז

* "יום טוב לנו, חג שמח ילדים, נגילה נא , לסוכתנו בא אורח: אתרוג זהוב -– ברוך הבא! יחד את החג נחוג בלולב, הדס אתרוג , הו, האח, נשמח מאוד ובמעגל נרקוד." ~ אורחים לחג , מילים : לוין קיפניס

* "שְׁלוֹמִית בּוֹנָה סֻכָּה, מוּאֶרֶת וִירֻקָּה. עַל כֵּן הִיא עֲסוּקָה הַיּוֹם, וְאֵין זוֹ סְתָם סֻכָּה- – מוּאֶרֶת וִיִרֻקָּה, שְׁלוֹמִית בּוֹנָה סֻכַּת שָׁלוֹם." ~ שלומית בונה סוכת שלום, ,מילים : [[נעמי שמר]]

:** " עוד שנה שחלפה מסוכות עד סוכות. ושלומית מהשיר ממשיכה לחכות." ~ שלום שלומית, מילים: יזהר בן נחום

* "חג אסיף, חג אסיף, כן ירבה וכן יוסיף. בשדה חלף קציר, ובכרם תם בציר, ועתה עם בוא הסתיו, חג אסיף נחוג בשיר." ~ חג אסיף