הבדלים בין גרסאות בדף "מר אל, כאן אנה"

הוסרו 1,194 בתים ,  לפני 11 שנים
אין תקציר עריכה
* "ילמדו אותך ויעודדו אותך לפתח את מוחך ואת חמשת חושי הגוף שלך. אבל זוהי רק המחצית האחת, ופרושו - להיות חצי אדם. המחצית השניה מחייבת לפתח את הלב ואת חושי הנפש." ~ עמוד 157
* "אל תניחי לעולם למישהו לשלול ממך את הזכות לשלמות. אור היום נועד למוח ולחושי הגוף; החשכה נועדה ללב ולחושי הנפש... לעולם, לעולם אל תכנעי לפחד. מוחך עלול להכשיל אותך יום אחד, אבל ליבך לא יעולל לך זאת." ~ עמוד 157
* "אור היום מפתח את חושי הגוף ואילו שעות לילה מפתחות את חושי הנפש, מרחיבות את הדימיון, מחדדות את הזיכרון ומשנות את כל משקלם של הערכים." ~ עמוד 167
* "לאהוב את רעך כמוך. אבל אתה צריך להיות קודם כל מלא באהבה לעצמך..." ~ עמוד 175
* "הדברים החיצוניים, רק בגללם יש לנו את כל הכנסיות והבתי כנסת והמקדשים השונים וכל השאר." ~ עמוד 175
* "אינך צריך לירצות בדברים שמחוץ לך כדי למלא את החללים אשר בתוכך." ~ עמוד 175
* "אחרי שמר אל גמר הכל, את כל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות, כבר לא היה שום תוהו ובוהו בעולם; ובגלל זה המנוחה היא הנס הכי גדול מכולם."
* "אני יודע מה הוא עשה עם כל התוהו ובוהו הזה... תקע אותו במוחות של אנשים."
* "למות זה כמו לנוח", המשיכה אנה, "כשאתה מת, אתה מסוגל להביט אחורה ולעשות סדר בכל התוהו ובוהו לפני שאתה ממשיך".
:"למה הוא תקע אותו במוחות של אנשים?"
* "וזה טבעו המוזר של מר אל, שאפילו שהוא נמצא בתוך-תוכם של כל הדברים – הריהו מחכה בחוץ ודופק כדי להיכנס. אנו עצמנו פותחים לפניו את הדלת. מר אל אינו הורס אותה כדי להיכנס; לא, הוא דופק ומחכה."
:"אתה מוכרח שיהיה לך קצת תוהו ובוהו בראש לפני שאתה תדע בדיוק מה זאת מנוחה."
* "למות זה כמו לנוח", המשיכה אנה, "כשאתה מת, אתה מסוגל להביט אחורה ולעשות סדר בכל התוהו ובוהו לפני שאתה ממשיך".
* "האנשים צריכים להיות יותר חכמים עם השנים, בוסי ופאטי (חתולים) נהיים יותר חכמים, אבל האנשים לא."
:"ככה את חושבת?"
:"כן, הקופסאות של אנשים מתקטנות יותר ויותר."..."השאלות נמצאות בקופסאות" הסבירה, "והתשובות שאנחנו מקבלים צריכות להתאים לגודל של כל קופסה."
:"אם אתה שואל שאלה בשני ממדים, אז גם התשובה צריכה להיות בשני ממדים. זה כמו קופסה. אי אפשר לצאת החוצה."
* "את צעירה מדי להילוי הזה, הלא כן, ילדונת?"
:..."אני די מבוגרת בשביל לחיות, אדוני", אמרה אנה בשקט.
* "האם את יודעת מהי שירה?"
:"זה משהו שדומה לתפירה."
:לאיזו תפירה את מתכוונת?"
:טוב, לוקחים כל מיני חתיכות ומחברים אותן ביחד לדבר שהוא שונה ואחד מכל החתיכות האלה."
:"אני סבור שזו הגדרה נאה מאוד לשירה."
:(דו שיח בין אנה לוודי הזקן, עמ' 155)
* הטעם שלי להעדפת החשיכה הוא, כי החושך עליך לתאר את עצמך, באור היום מתארים אחרים אותך. (וודי הזקן לאנה)
* "איך נכנסים כל הדברים האלה לראש שלך – זה באמת פלא; אבל פיל מעופף הוא דימיון בלבד ולא עובדה."
:"והדימיון שלי הוא לא עובדה, פין?" חקרה אותי בניע ראש.
 
* וזה טבעו המוזר של מר אל, שאפילו שהוא נמצא בתוך-תוכם של כל הדברים – הריהו מחכה בחוץ ודופק כדי להיכנס. אנו עצמנו פותחים לפניו את הדלת. מר אל אינו הורס אותה כדי להיכנס; לא, הוא דופק ומחכה.
 
[[קטגוריה:יצירות ספרותיות]]