מר אל, כאן אנה: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9:
* "ילמדו אותך ויעודדו אותך לפתח את מוחך ואת חמשת חושי הגוף שלך. אבל זוהי רק המחצית האחת, ופרושו - להיות חצי אדם. המחצית השניה מחייבת לפתח את הלב ואת חושי הנפש." ~ עמוד 157
* "אל תניחי לעולם למישהו לשלול ממך את הזכות לשלמות. אור היום נועד למוח ולחושי הגוף; החשכה נועדה ללב ולחושי הנפש... לעולם, לעולם אל תכנעי לפחד. מוחך עלול להכשיל אותך יום אחד, אבל ליבך לא יעולל לך זאת." ~ עמוד 157
* "אור היום מפתח את חושי הגוף ואילו שעות לילה מפתחות את חושי הנפש, מרחיבות את הדימיון, מחדדות את הזיכרון ומשנות את כל משקלם של הערכים." ~ עמוד 167
* "לאהוב את רעך כמוך. אבל אתה צריך להיות קודם כל מלא באהבה לעצמך..." ~ עמוד 175
* "הדברים החיצוניים, רק בגללם יש לנו את כל הכנסיות והבתי כנסת והמקדשים השונים וכל השאר." ~ עמוד 175
* "אינך צריך לירצות בדברים שמחוץ לך כדי למלא את החללים אשר בתוכך." ~ עמוד 175
* "אחרי שמר אל גמר הכל, את כל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות, כבר לא היה שום תוהו ובוהו בעולם; ובגלל זה המנוחה היא הנס הכי גדול מכולם."
* "אני יודע מה הוא עשה עם כל התוהו ובוהו הזה... תקע אותו במוחות של אנשים."
*
* "וזה טבעו המוזר של מר אל, שאפילו שהוא נמצא בתוך-תוכם של כל הדברים – הריהו מחכה בחוץ ודופק כדי להיכנס. אנו עצמנו פותחים לפניו את הדלת. מר אל אינו הורס אותה כדי להיכנס; לא, הוא דופק ומחכה."▼
▲* "למות זה כמו לנוח", המשיכה אנה, "כשאתה מת, אתה מסוגל להביט אחורה ולעשות סדר בכל התוהו ובוהו לפני שאתה ממשיך".
▲* וזה טבעו המוזר של מר אל, שאפילו שהוא נמצא בתוך-תוכם של כל הדברים – הריהו מחכה בחוץ ודופק כדי להיכנס. אנו עצמנו פותחים לפניו את הדלת. מר אל אינו הורס אותה כדי להיכנס; לא, הוא דופק ומחכה.
[[קטגוריה:יצירות ספרותיות]]
| |||