מנחם מנדל מקוצק: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 9:
* המאמין במופתים - אינו אלא שוטה. ומי שאינו מאמין שיוכלו להיעשות על ידי הצדיקים - אינו אלא אפיקורס.
* חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי שיהיה רק נגיעה למעשה אבות המעשים של האדם, ולא שיהיה כאבות העולם שכל ההשגות במעלתם אינו מגיע בתכלית.
* "וחי בהם" (ויקרא י"ח, ה') - שיעשה המצווה בחיוּת ובלהט.
* על האמת לנקר במוח, כמו היתוש לטיטוס.
* בשום פנים לא הייתי רוצה לעבוד אלוקים כזה, שדרכיו יהיו מובנים על פי שכלה של כל טיפה סרוחה.
* יצר הרע נטפל לפרקים לאדם, בכוחן של דמעות.
* ישנם העושים מצוות בגלוי ועבירות בסתר, וישנם העושים עבירות בגלוי ומצוות בסתר.
* "אפס קצהו תראה, וכולו לא תראה" (במדבר כ"ג, י"ג) - כשמביטים ביהודי אחד, אפשר למצוא בו פגם, אבל בכלל ישראל אין שום פגם. '''כולו קודש'''.
* "באו עליו יסורים, יפשפש במעשיו. לא מצא, יתלה בביטול תורה" - שאם היה לומד כראוי, היה מוצא חסרונו.
* כלי חרס אינו מטמא מגבו, כי הכלי חרס אינו שוה מאומה - רק מפני שיש לו תוך.
* כשהשנה מבורכת, היא מבורכת בכל דבר, אפילו ביראת שמיים.
שורה 22 ⟵ 20:
* למה מפטפטים הבריות ואומרים "צריך להתפלל בכובד ראש?" מה משמע, להתפלל בכובד ראש? כלום נמצא דבר שיש לעסוק בו בלי כובד ראש?
* לעולם ידע אדם שסרחן הוא.
* "ואנשי קדש תהיון לי" (שמות כב, ל) - יהא הקודש שלכם אנושי, סביר ומתקבל על דעת הבריות.
* שתיקה - היפה שבקולות.
* מלאכים ושרפים מתנגדים לי, אבל אני אינני ירא אותם.
* "ר"א בן ערך חליש ואיעקר תלמודיה. קם למקרי בספרא, בעי למיקרי: החדש הזה לכם, ואמר: החרש היה לבם" - אעפ"י שהחרש היה לבם, אעפ"כ החדש הזה לכם.
* "על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך" (בראשית ג', י"ד) - וכי זו קללה? הלא ברכה היא: אין צורך בחיפוש מזונות! אלא קללתו הייתה שה' אמר לו: אכול וזלול, ובל אשמע קולך!
* "לא בשמים היא" (דברים ל', י"ב) - התורה אינה אצל אותם יהודים, החושבים שהגיעו עד שמי שמיים.
* לו היו אומרים לי שלא אוכל לחזור בתשובה, הייתי טוחן רקיע ושמים - ושב.
* איזהו חסיד? מי שאינו עושה טפל לעיקר ועיקר לטפל.
שורה 43 ⟵ 40:
* ערב אני לכל מי שיעסוק בתורה.
* מוכן אני להבטיחך, שברשותך לא תימצא פרוטה לקנות ככר לחם. אם רצונך בכך, מוכן אני להגביה אותך למעלה מן הקרקע ומשם תראה כי על כך לא כדאי להיאנח כלל... (לאחד האברכים)
* "אלוקי מסכה לא תעשה לך" (שמות ל"ד, י"ז) - אל תעשה מאלוקים - מסכה.
* בפסח לשנה הבאה לא אשב כאן (בפסח האחרון בחייו)
* "אל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תיפנה" (אבות פרק ב' משנה ד') - שמא זו הנדרשת ממך, לימוד של "לא תיפנה"...
* אין שלם מלב שבור; אין זעקה גדולה מהדממה; אין ישר מסולם עקום.
* בעצם, אין המיתה ולא כלום. רק כמו שהולכים מחדר אל חדר, והחכמים בוחרים בחדר היותר יפה.
שורה 51 ⟵ 46:
* אם אני אני כי אתה אתה, ואתה אתה כי אני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל אם אני אני כי אני אני, ואתה אתה כי אתה אתה, אז אני אני ואתה אתה.
* וכי אפשר לקפוץ בבת-אחת השמימה?
* "השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו" - עלית להר? כבוש את כולו!
* אם האהבה אינה לחם - הרי היא היין שבחיים
* הפולט אנחה קלה, שאינה יוצאת מעומק ליבו - הריהו חוטא בגניבת הדעת.
* האמונה - בהירה מן הראיה.
* "לא יהיה בך אל זר" (תהילים פ"א, י') - אל יהא הקדוש-ברוך-הוא זר ונוכרי בך, בלבך ובנפשך.
* איפה נמצא אלוקים? בכל מקום שנותנים לו להיכנס.
* כל העולם אינו שווה אפילו אנחה אחת.
* לה' לא קוראים בחוזקה אלא בחשאי, מתוך הלב ומפנימיותו. אין אדם בחוץ צריך לדעת מה קורא הלב פנימה.
* עובד עצמו – חוטא בעבודה זרה.
* אין לפחד מעוני ומרעב. אני מפחד מהקשיחות והאכזריות, שהיא מנת חלקן של הרעבים. (בשנת בצורת)
שורה 69 ⟵ 63:
* כדי להציל את סדום שלא תהפך, היה צורך בעשרה צדיקים לפחות, ואילו כדי להפוך עולם ומלואו - די בשוטה אחד.
* איני פוחד מיסורי המחלה, אלא מהפינוק שלאחר המחלה.
* "שלח לך אנשים" (במדבר י"ג, ב') - שלח את האנושי ממך.
* יש המהלכים, ושבע תועבת בלבם, ומחליקים על כרסם בכמה דפי גמרא.
* כיצד ניתן לשקר ולהתפלל: "ועל חסדך הגדול באמת ובתמים נשענו?"
* שתיקה - היפה שבקולות.
* לפי גודל מעלת נשמתו של האדם, כן גודל הקליפות החיצוניות המקיפות אותו. משל לאבן יקרה, מרגלית. ככל שיקרה האבן, כן תגדל המסגרת ובית האבן שבה היא שוכנת.
* "וההר בוער באש עד לב השמים" (דברים ד', י"א) - מתי ההר בוער באש? כשהלב נעשה שמיים.
* "האזינו השמיים" (דברים ל"ב, א') - האזינו בשמיימיות.
* רק סוסים הולכים באמצע הרחוב, בני אדם הולכים בקצוות.
* נאמר ש'''כל''' מעשיך צריכים להיות לשם שמים. ומה פרוש "'''כל''' מעשיך"? ללמדך שאפילו המעשים הנעשים לשם שמים צריכים להיות לשם שמים.
שורה 81 ⟵ 72:
* "יגעתי ולא מצאתי - אל תאמין" (שם, שם) - כי עצם היגיעה היא מציאה, מציאה גדולה.
* יש המבקשים לנסוע לארץ ישראל כדי שלא יצטרכו לשאת בסבל גלגולי מחילות. תמה אני, אוהבים הם את גופם מאד מאד, שאף לסבל שלאחר המוות הם חוששים?
* "לא תגנוב" (שמות כ', י"ג) - את עצמך.
* "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" (קהלת א, יח) - ומה בכך? כדאי לו לאדם להוסיף מכאוב, ובלבד שיוסיף דעת.
* "המצטער - פטור מן הסוכה" (סוכה כו, ע"א) - יהודי המסוגל להרגיש בסוכה את הגשם ולהצטער על כך - אינו ראוי לשבת בסוכה.
* במקום שיש סוד - שם יש גניבה.
* "מה יפו פעמייך בנעלים" (שיר השירים ז', ב') - פעימות הלב, רגישות הלב, יפות הן כשהן נעולות על מסגר ובריח.
* עיקר שמחת תורה - כשיודעים כי גמרו התורה, וטרם התחילוה...
* איני מבקש מכם אלא שלושה דברים בלבד: שלא תהיו פוזלים מתוך עצמכם; לא תהיו פוזלים לתוך זולתכם; ולא תהא כוונתכם לעצמיכם.