|
* "זה רק במעשיות עם, סיפורי ילדים, ועיתונים של אינטלקטואלים שכוח משמש בתבונה וכראוי כדי להשמיד רוע. העולם האמיתי מלמד אותנו לקחים אחרים לגמרי, וצריך בורות מכוונת ומסורה כדי להיכשל בלהבחין בהם."
==על מלחמות, התערבות צבאית, וטרור==
* "כמובן, כולם אומרים שהם בעד שלום. [[אדולף היטלר|היטלר]] היה בעד שלום. כולם בעד שלום. השאלה היא: איזה סוג של שלום?"
* "צבאות בדרך כלל לא מעונינים במלחמות. הם אוהבים הכנה למלחמה. אבל יש להם אי-רצון ניתן להבנה לצאת למלחמה. אני חושב שאם אתה מסתכל, לפחות על ההיסטוריה שאני מכיר, זו בדרך כלל ההנהגה האזרחית שדוחפת את הצבא לעשות משהו. זה היה המצב בימים הראשונים של מלחמת וייטנאם."
* "אנחנו לא יכולים לומר הרבה על עניינים אנושיים עם וודאות כלשהי, אבל לפעמים זה אפשרי. אנחנו יכולים,
לדוגמה, להיות בטוחים למדי שיהיה עולם ללא מלחמה, או שלא יהיה עולם -- או לפחות, עולם שמאוכלס על ידי יצורים שאינם חיידקים וחיפושיות, ומעט תפזורת של אחרים."
===[[w:מלחמת העולם השנייה|מלחמת העולם השנייה]]===
* "עדיין לא נכנסה לזיכרון המורשה ה-"פינאלה" שמתוארת בהיסטוריה הרישמית של חיל האוויר, פשיטה של 1000 מטוסים על מטרות אזרחיות שאורגנה על ידי הגנרל [[w:en:Henry H. Arnold|"הפ" ארנולד]] כדי לחגוג את סיום המלחמה, חמישה ימים לאחר נגסקי. לפי עדויות של ניצולים, עלונים שמכריזים על הכניעה הופלו ביחד עם הפצצות."
===[[w:מלחמת וייטנאם|מלחמת וייטנאם]]===
* "המלחמה היא פשוט תועבה, מעשה מושחת של אנשים חלשים ועלובים, כולל כל אחד מאיתנו שנתן לה להימשך ללא הפסק עם השתוללות והרס אינסופיים - כל אחד מאיתנו שהיה נשאר בשקט אם יציבות וסדר היו מושגים."
* "מה אפשר לומר על ארץ שבה במוזיאון למדע בעיר גדולה מככב מוצג שבו אנשים יורים במקלעים ממסוק על בקתות וייטנאמיות, עם אור מנצנץ כאשר מושגת פגיעה? מה אפשר לומר על ארץ שבה רעיון כזה בכלל עולה על הדעת? צריך לבכות בשביל הארץ הזאת."
===[[w:מלחמת המפרץ|מלחמת המפרץ]]===
* "באופן מרשים, שום דאגה לא נשמעה על העובדה הברורה בצורה נוקבת ש''לא הוצעה אף סיבה רשמית ליציאה למלחמה'' -- אף סיבה, כלומר, שלא ניתנת להפרכה עי ידי כל נער שיודע קרוא וכתוב."
===[[w:en:Kosovoמלחמת Warקוסובו|מלחמת קוסובו]]===
* "תנו לי לשים לרגע את כל העניין ברמה ארצית. כאילו, נניח שאתה הולך ברחוב, הערב, ואתה רואה פשע מתבצע, אתם יודעים, מישהו שודד מישהו אחר. ובכן, יש לך שלוש אפשרויות. אפשרות אחת היא לנסות למנוע את זה, אולי אתה מתקשר 911 או משהו כזה. אפשרות שנייה היא לא לעשות כלום. אפשרות שלישית היא לקחת רובה ולהרוג את שניהם, ולהרוג גם מישהו שעומד מהצד באותו הזמן. ובכן, נניח שאתה עושה את זה, ומישהו שואל, "טוב, אתה יודע, למה עשית את זה?" ואתה אומר, "תראה, לא יכולתי לעמוד מן הצד ולא לעשות כלום." אני מתכוון, האם זאת תשובה? אם אתה לא יכול לחשוב על שום דבר שלא יעשה נזק, אז אל תעשה כלום. ואותו הדבר נכון, פי כמה, במאורעות בינלאומיים. מלבד העובדה שהיו דברים שניתן היה לעשות."
* "ארצות הברית לא הולכת לשם כדי להציל אנשים תחת דיכוי. אם היינו רוצים להציל אנשים תחת דיכוי היינו יכולים לתמוך בתנועה הלא-אלימה במקום למכור אותם בזול בדייטון.
**[http://www.democracynow.org/article.pl?sid=03/04/07/042214 מקור:] קבוצת דיון עם [[:en:Edward Said|אדוארד סעיד]] ב[[w:אוניברסיטת קולומביה|אונברסיטת קולומביה]], ניו יורק, אפריל 1999
*"ארצות הברית לא הולכת לשם כדי להציל אנשים תחת דיכוי. אם היינו רוצים להציל אנשים תחת דיכוי היינו יכולים לתמוך בתנועה הלא-אלימה במקום למכור אותם בזול ב[[w:en:Dayton Agreement|דייטון]]. כל סוג של תסיסה ב[[w:חבל הבלקן|חבל הבלקן]] היא איום על האינטרסים של אנשים עשירים, מיוחסים, ובעלי עוצמה. לכן, כל תסיסה בחבל הבלקן נקראת משבר. אותן הנסיבות לא נקראות משבר אם הן קורות בסיירה לאונה, במרכז אמריקה, או אפילו בטורקיה. אבל באירופה, האזור המרכזי של האינטרסים הכלכליים האמריקאים, בכל איום בחבל הבלקן ישנה האפשרות שהוא יעלה על גדותיו."
**[http://www.chomsky.info/interviews/19990405.htm מקור:] ראיון עם [[w:en:Michael Lerner (rabbi)|מייקל לרנר]] לכתב-העת "תיקון", אפריל 1999
*"...הטיעון הוא שעל ידי הפצצה בזמן בו רוב הזוועות היו מיוחסות ללוחמי הגרילה של ה-[[w:en:Kosovo Liberation Army|KLA]], ועם צפייה מראש שההפצצה תוביל לזוועות הרבה יותר גרועות, נאט"ו מנעה זוועות. העובדה שזהו הטיעון החזק ביותר שמנתחים רציניים יכולים להגות, ואני מדגיש רציניים בגלל שיש שטויות בשפע, זה אומר לנו הרבה מאוד על ההחלטה להפציץ, בפרט כאשר נזכרים שנראה שהיו אפשרויות דיפלומטיות."
**[http://www2.seattlechannel.org/media/videoList.asp?ID=47 מקור:] נאום שכותרתו "לא חוקי אבל מוצדק: דוקטרינה מפוקפקת של ימינו" ב[[w:en:University of Washington|אוניברסיטת וושינגטון]], 20 באפריל, 2005
*"אנחנו יכולים להוסיף כעת שאכן יש תיאור סמכותי של הסיבה שבגללה ארצות הברית הפציצה את סרביה ב-1999. הוא מגיע מ[[w:en:Strobe Talbott|סטרוב טלבוט]], שהוא כעת המנהל של [[w:en:Brookings Institution|מכון ברוקינגס]], אבל ב-1999 הוא עמד בראש הצוות של משרד החוץ והפנטגון שפיקח על הדיפלומטיה בפרשה. הוא כתב את ההקדמה לספר שנכתב לאחרונה על ידי מנהל התקשורת שלו, [[w:en:John Norris (disambiguation)|ג'ון נוריס]], שמציג את העמדה של ממשל קלינטון בזמן ההפצצה. נוריס כותב שזו ההתנגדות של יוגוסלביה ל-"מגמות הרחבות של רפורמות פוליטיות וכלכליות, לא הסבל של האלבנים בקוסובו, שמסבירות את המלחמה של נאט"ו באופן הטוב ביותר." בקיצור, הם התנגדו להיבלע אל תוך המערכת הסוציו-אקונומית הנשלטת על ידי ארה"ב. טלבוט מוסיף ש-"תודות לג'ון נוריס, כל מי שמתעניין במלחמה בקוסובו יידע איך המאורעות נראו באותו הזמן לאלה מאיתנו שהיו מעורבים במלחמה", למעשה מנהלים אותה. ההסבר הסמכותי הזה יבוא ללא הפתעה לחוקרים של פרשיות בינלאומיות שמעונינים בעובדות יותר מאשר מברטוריקה. וזה גם יבוא ללא הפתעה, לאלה שמכירים את החיים האינטלקטואלים, שממשיכים להריע להתקפה כהישג מפואר של ההתערבות ההומניטרית, למרות תיעוד מסיבי ממקורות מערביים שמצביעים על ההפך הגמור, וכעת גם שלילה מפורשת מהדרג הגבוה ביותר; מה שלא ישנה כלום, זו לא הדרך שבה אורח החיים האינטלקטואלי עובד."
**[http://www.greenteaphd.com/greenteablog/?p=252 מקור:] נאום ב-[[w:en:List of Registered Historic Places in Iowa|Englert Theatre]] באיווה, 10 באפריל, 2006
| 