נועם חומסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 121:
 
==על סוכנויות מודיעין==
*"אם אי פעם תסתכלו בתיק ה-FBI שלכם, תגלו שסוכנויות מודיעין באופן כללי הן מאוד לא מוכשרות. זו אחת הסיבות שיש כל כך הרבה כישלונות מודיעיניים. הם פשוט אף פעם לא עושים כלום כמו שצריך, מכל מיני סיבות. חלק מזה הוא בגלל המידע שהם מקבלים. המידע שהם מקבלים מגיע מאנשים בעלי עקרונות קנאיים, בצורה אופיינית, שתמיד מבינים שלא כהלכה את הדברים בדרך המשוגעת שלהם. אם תסתכלו בתיק FBI, נאמר, על עצמכם, שם אתם יודעים מהן העובדות, אתם תראו שלמידע יש קשר מסוים לעובדות, אפשר להבין על מה הם מדברים, אבל כאשר זה עובר דרך האדיקות הרעיונית של סוכנויות המודיעין, תמיד יש עיוותים מוזרים."
**מקור: דיון עם פעילים בקהילה, 10 בפברואר, 1989
*"חוסר היכולת של סוכנויות מודיעין הוא אגדי. כל אחת מהן שיש לנו תיעוד כלשהו שלה, אם זו ה-CIA, המוסד הישראלי, ה-M-6 הבריטי או איך שקוראים להם, הן פשוט טעות אחרי טעות... חלק מהן כמעט אי אפשר לדמיין. [...] ניקח פשוט את וייטנאם. זו היתה הסוגיה הראשית בענייני החוץ של אמריקה במשך, אתם יודעים, 30 שנה. ויש לנו תיעוד מודיעיני, תיעוד מודיעיני מאוד יוצא דופן, בגלל שהוא לא הותר לפרסום על ידי הממשלה, הוא נגנב מהם. לכן זה כמו ללכוד ארכיונים של האויב. אלה הם [[w:en:Pentagon Papers|מסמכי הפנטגון]]. זהו תיעוד של 25 שנה של רמה גבוהה של מודיעין, מודיעין גולמי, DIA, CIA, המון סוגים, מודיעין של משרד החוץ. הרבה מזה נמצא שם, ומאוד מסקרן להסתכל על זה. למעשה, לדעתי התגלית המעניינת ביותר במסמכי הפנטגון היא מעל לכל תיעוד המודיעין. הנה בערך מה שקרה, אם אתם מעוניינים סקרתי את זה בפרוטרוט בדפוס, אבל הנה הסיפור העיקרי. בסוף שנות ה-40, ארצות הברית לא היתה ממש בטוחה באיזה צד לתמוך. כך זה היה לגבי אינדונזיה, כך זה היה לגבי וייטנאם. אתם יודעים, האם לתמוך בכוח הקולוניאלי שמנסה לכבוש מחדש את האזור, או לתמוך בממשלה מקומית ואז להשתלט עליהם, זאת היתה השאלה שלהם. [צחוק בקהל] והם קיבלו החלטות שונות במקומות שונים. במקרה של הודו-סין, מסיבה זו או אחרת, הם החליטו בנקודה מסוימת לתמוך בצרפת, בכיבוש מחדש שלה של הודו-סין. ובכן, בנקודה הזאת, בעיקרו של עניין פקודות יצאו אל קהילות המודיעין האמריקאיות, CIA ואחרות, להדגים את מה שנדרש. מה שנדרש כדי להצדיק תמיכה בצרפת היה שהו-צ'י מין וה[[w:en:Viet Minh|וייט מין]] הם סוכנים או של הרוסים או של הסינים, לא ממש משנה, אלה או אלה. אבל הם מוכרחים להיות סוכנים של הקנוניה הקומוניסטית הבינלאומית. אוקיי, זה יצדיק תמיכה בכיבוש צרפתי מחודש. כולם ידעו שזה לא נכון, אבל זה נדרש כמובן מאליו מסיבות דוקטרינריות כדי לתמוך בצרפת ובכיבוש המחודש שלה. אוקיי, אז מגיעה סצנה של אופרה קומית, במשך בערך 3 שנים, בה המודיעין האמריקאי מנסה להוכיח את מה שנחוץ, שהו-צ'י מין והוייט מין הם סוכנים של הקנוניה הקומוניסטית הבינלאומית. והם ניסו, וניסו, או סין או רוסיה, לא היה אכפת להם, הכל הולך. הם לא הצליחו לעשות את זה, הם לא יכלו למצוא כלום. הם היו חוזרים, לפעמים הם היו אומרים, 'ובכן אנחנו חושבים שמצאנו עותק של [[w:פראבדה|פראבדה]] בנציגות בבנגקוק', או משהו כזה. אבל לבסוף המודיעין הגיע למסקנה, תראו, זה מאוד מוזר, אבל זהו המקום היחיד בדרום-מזרח אסיה בו לתנועה לאומנית אין כלל קשרים עם סין או רוסיה. אוקיי, מה היתה המסקנה? המסקנה של [[w:en:United States Department of State|מחלקת המדינה]] היתה, אוקיי, זה מוכיח שהם סוכנים של הקנוניה הקומוניסטית הבינלאומית. הו-צ'י מין הוא עבד כל כך נאמן של, תיבחרו, מאו או סטלין, שהוא בכלל לא צריך פקודות. [צחוק בקהל] הוא פשוט עושה זאת באופן אוטומטי, כך שאפילו לא צריך קשרים. מהנקודה הזו והלאה, המודיעין האמריקאי מעולם לא חקר את השאלה האם הצפון וייטנאמים, הוייטנאמים אבל זה מה שהם היו, פועלים בהתאם לאינטרס הלאומי שלהם. הנושא היה בלתי ניתן לדיון. למעשה, ב-25 שנה האלו של תיעוד, מסתבר שיש מסמך צוות יחיד, שמעולם לא הוגש אפילו, שמעלה את האפשרות שהו-צ'י מין והוייט מין מתעניינים באינטרסים הלאומיים שלהם ולא פועלים כסוכנים של הקנוניה הקומוניסטית הבינלאומית. ובכן, אתם יודעים, כל אחד שהראש שלו מוברג כמו שצריך ידע שהם פועלים בהתאם לאינטרסים הלאומיים שלהם, אבל המודיעין האמריקאי לא יכל לשקול את האפשרות הזאת בגלל שזה היה לא קביל מבחינה דוקטרינרית. זה מאוד דומה למה שהתרחש בעולם האקדמי, אני צריך לומר. ואי אפשר לדמיין מקרה יותר דרמתי, אני לא יודע איך לקרוא לזה, חוסר היכולת או לא חשוב מה, שליטה דוקטרינרית. וזה קורה כל הזמן. ניקח, נניח, את המוסד הישראלי, שיש לו מוניטין של תובנות מדהימות וכו'. ישראל פלשה ללבנון ב-1982 מתוך כוונה לחסל את הלאומניות הפלסטינית החילונית, זה היה היעד, ביסודו של דבר זו היתה התקפה על אש"ף. אוקיי, מה הם השיגו? ובכן, הם קיבלו בסוף תנועה איסלמית פונדמנטליסטית שגירשה אותם מלבנון, חיזבאללה. התבוסה העיקרית של ישראל, הם גורשו מלבנון על ידי תנועת התנגדות שהיא ביסודה איסלמית פונדמנטליסטית. אוקיי, הם אכן חיסלו את אש"ף החילוני ובמקום מה שהם קיבלו זו תנועה איסלמית פונדמנטליסטית שהם לא יכולים להשתלט עליה, שגירשה אותם מרוב לבנון. מה הם עשו לאחר מכן? הם עשו בדיוק את אותו הדבר בגדה המערבית. הם עירערו את אש"ף החילוני וקיבלו בסוף את החמס בידיים שלהם, עליו הם לא מצליחים להשתלט. והם לא מבינים את זה, הם חוזרים ועושים את אותה הטעות שוב שוב. זה פשוט מתוך אדיקות רעיונית. ואני חושב שמוצאים את זה בכל מקום בו מסתכלים על פעילויות מודיעיניות."
**מקור: נאום שכותרתו "ריבונות וסדר עולמי" ב[[w:en:Kansas State University|אוניברסיטת המדינה של קנזס]], 20 בספטמבר, 1999
 
==על [[סמים]]==