|
==לימוד תורה==
* "במקום שאינך מכניס תורה – נכנסים דברים אחרים. "
* "אין דבר נייטרלי. אין מקום לאמירה 'אני לא למדן'. אם אינך למדן, סופך שתעסוק בדברים בטלים."
* "מי שבונה את חייו רק על אווירה, נשאר עם 'עסקי אוויר' – 'לופטגעשעפט'. "
* "יש חשיבות גדולה שאדם ימשיך בלימוד עיוני במשך חייו, גם לאחר שהוא עוזב את לימודו הקבוע בבית המדרש. לא רק משום שזוהי המדרגה הגבוהה בלימוד תורה, אלא מפני שדווקא בדרך זו באה לידי ביטוי עבודת ה' במלוא עוצמתה. בעולם שבו חשיבות האינטלקט היא כל כך משמעותית, לא ייתכן שאדם יצא ידי חובתו רק בלימוד שאינו מחייב מאמץ אינטלקטואלי משמעותי. המוח, הכוח האינטלקטואלי, הוא האיבר החשוב ביותר של האדם. וכי נוכל להסתפק בעבודת ה' רק בידיים, באיברים? ניקח שופר ביד ונתקע בו בפה, נניח תפילין, נאכל מצות ורק המוח ייוותר לבדו ולא ישמש לעבודתו יתברך? עבודת ה' בימינו לא תחזיק מעמד אם נושאיה לא יהיו בעלי השכלה תורנית. אי אפשר לחיות חיים דתיים רציניים ללא השכלה תורנית מעמיקה."
==הלכה==
* "בזמננו, ובמיוחד בין חיילים, מצווים אנו לחפש כל טצדקי (=סיבה) לקרב ולא לרחק חס וחלילה." ~ מנמק מדוע הוא פוסק לקולא
* "בציבור הציוני־דתי נראות תופעות שלא ראינו אף פעם. בחורים על כיפות סרוגות, פאות ארוכות, סנדלים נטולי גרביים וחולצות בחוץ. 'חסידים' של ממש. עם כל מיני כובעים וכיפות. זה נותן להם ביטחון מסוים. 'אני דתי. גם אם הכיפה תעוף ברוח, הפאות הארוכות תמשכנה לקשור אותנו למחנה הדתי'. יש גם תופעות של יותר 'פרומקייט'. אך זהו רק צדה האחד של המטוטלת. כיצד נראה צדה השני? איני מדבר רק על פאות ארוכות וציצית יורדת עד ברכיים. אין להם כל משמעות מבחינה דתית־הלכתית, אבל הן מעניקות ביטחון מסוים [...] איני מדבר רק על תופעות אלה, אלא על דברים ערכיים. אני שומע על ישיבות הסדר שבהן נוהגים הבחורים להניח תפילין גם בתפילת המנחה. תפילין מוסיפות קדושה. מבחינה הלכתית אין בכך יוהרה או פגם, להיפך. אני, מכל מקום, שייך לדור אחר. זכיתי להתפלל עם גדולי ישראל: עם רבי שלמה זלמן אויערבך, ועם הרב יצחק יעקב וייס בעל המנחת יצחק, ועם רבי איסר זלמן מלצר, ועם רבי אהרן קוטלר, ומימי לא ראיתי שהם מתפללים מנחה עם תפילין. לא היה עולה על דעת איש להניח תפילין בתפילת מנחה, כשגדולי ישראל אינם נוהגים לעשות כן. לפני שלושים שנה, סיפר לי הרב ברגמן, חתנו של הרב ש"ך, שהיה ממקורבי ביתו של ה'חזון איש', שפעם ביקש להעמיד סוכה לפי כל דקדוקי ה'חזון איש' – סוכה נטולת מסמרים. 'בערב סוכות חשבתי: מה, לי תהיה סוכה מהודרת שלסבא שלי לא הייתה כמוה? מיד נטלתי כמה מסמרים וקבעתי אותם בסוכה'."
* "למרות חשיבות גורם המתח בחיים, יש להיזהר ממתח מופרז בעבודת ה', מתוך עצבנות יתר. כשם שבכל תחום בחיים הפרזה נתפסת כמוזרות, כך גם בקיום מצוות. זאת, בניגוד לתפיסה הרווחת, המזהה הקפדה יתרה עם יראת שמים [...] עודף חשש עלול להביא לידי שיתוק מוחלט, וגם כאן צריך למצוא את האיזון הנכון."
* "קבלת תורה המבוססת אך ורק על קבלתה מרצון, ללא יסוד של כפייה, יש בה פגם."
* "יציבות וקביעות הן כלל גדול בתורת החינוך היהודי. אני סבור שה'התנדנדות' של ימינו מבטאת חוסר ביטחון."
* "יציבות וקביעות הן כלל גדול בתורת החינוך היהודי. אני סבור שה'התנדנדות' של ימינו מבטאת חוסר ביטחון. אין לי דבר נגד אקמול, אך מי שחושב שהוא יכול לרפא את תחלואי הדור באמצעות שיריו של רבי שלמה קרליבך, באמצעות הגברת הרגש בלבד, טועה. אלה הם 'חיי שעה'. כל התלהבות היא רגעית. בכל פעם צריך מתח חדש. לימוד תורה הוא נכס שנשאר אצל האדם גם כשהוא חדל ללמוד. עלינו להציב שני מסרים חשובים: ראשית, התורה לא איבדה דבר מהקסם שלה. היא ממשיכה להיות רלוונטית. הבעיה איננה בתורה אלא במה שהוספנו לה. דבר שני: לא ניתן להסתפק באקמול. יש לחזור לדרך הלימוד הקשה, לעמל, לידיעה ולהשקעה. רק אם נזכור זאת, ונעמול קשה, נוכל לשוב ולצעוד בדרך העולה בית ה'."
==ארץ ישראל==
|
