ויקיציטוט:מדריך לכתיבת דפים: הבדלים בין גרסאות בדף

מטרת מדריך זה אינה ללמד אתכם כיצד כותבים, לשפר את סגנונכם, להעשיר את לשונכם וידיעותיכם, או לחזק את שליטתכם בדקדוק העברי. יעדיו צנועים יותר: להדריך אתכם אל המסלול הנכון לכתיבת '''ערךדף אנציקלופדי''', ולסייע לכם במידת האפשר לא לסטות ממנו.

המדריך יוצא מנקודת הנחה שהקפדה על מספר כללי עשה ואל תעשה פשוטים, תאפשר לכם לכתוב ערךדף אנציקלופדי ברמה נאותה, או לכל הפחות ערךדף שאחרי עריכה ושיפוץ קל יוכל להיות כזה. לכן, גם אם אתם סבורים שיכולת הניסוח שלכם אינה מן המשובחות, או שהידע שלכם בתחום שעליו אתם רוצים לכתוב אינו אנציקלופדי, אל נא תאבדו תקווה: אם תעבדו לפי השיטה, השיטה תסייע לכם והערךוהדף שתפיקו יהיה מוצלח.

==איזה ערךדף אתם רוצים לכתוב?==

ההחלטה הראשונה שעליכם לבצע היא איזה ערךדף אתם רוצים לכתוב. ישנן מספר דרישות יסוד, שאם אינכם יכולים לעמוד בהן, כדאי שתימנעו מכתיבת הערךהדף:

* '''מקורות''': אם עומד לרשותכם רק מקור אחד, אל תכתבו את הערךהדף. התוצאה, כמעט בוודאות, תהיה בעייתית. אם המקור הוא '''אנציקלופדיה אחרת''', מקוונת או לא, קרוב לוודאי שבמהלך כתיבת הערךהדף תפרו או תתפתו להפר את [[ויקיפדיה:זכויות יוצרים#כללים בסיסיים|זכויות היוצרים]] של הכותבים. אם המקור הוא '''ספר''' או '''מאמר בעיתון''', סביר להניח שהערךשהדף שתכתבו יפר גם את זכויות היוצרים וגם את כללי הכתיבה מ[[ויקיפדיה:נקודת מבט נייטרלית|נקודת מבט ניטרלית]]. לכן, ודאו שעומדים לרשותכם מספר מקורות: ספרים, מאמרים או כתבות (בעיתונות רצינית) או ערךדף של ויקיפדיה אחרת (ממנה מותר לתרגם, תוך מתן [[קרדיט (יצירה)|קרדיט]]) ושניים או שלושה מקורות נוספים. אם עומד לרשותכם רק ערךדף של ויקיפדיה אחרת, נקטו משנה זהירות בזמן הכתיבה - ייתכן שהערךשהדף מכיל טעויות, ובלי יכולת הצלבה עליכם לנקוט גישה מחמירה כלפי פרטים שאמינותם אינה ברורה. עם זאת, זיכרון אישי של מאורעות אינו מקור מבוסס דיו ויש לגבותו במקורות נוספים.

* '''עניין''': כדי לכתוב ערךדף, גם אם מדובר בתרגום ערךדף מוויקיפדיה אחרת, עליכם להתעניין בנושא. אחרת, גדולים הסיכויים שתנטשו את כתיבת הערךהדף באמצע.

* '''חקר''': כדי לכתוב, לתרגם או לערוך ערךדף, עליכם להתמצא באופן בסיסי בשפה, בעולם המושגים ובהקשר של הערךהדף. כאשר אתם כותבים (או מתרגמים) ערךדף בנושא שאינכם בקיאים בו, עלול הערךהדף שכתבתם לכלול טעויות. למעשה, קרוב לוודאי שהוא יכלול טעויות, שיציגו את הערךהדף באופן משונה ויערערו את אמינותו בעיני הקוראים. שגיאה קשה אחת עלולה להאפיל, בעיני הקוראים, על שאר תוכנו של ערךדף נרחב ומושקע.

בוויקיפדיה ניתן לכתוב שלושה סוגים של ערכים: '''ערכים מתורגמים''' מוויקיפדיה אחרת, עם או בלי תוספות משלכם; '''ערכים ערוכים''', מתוקנים או מורחבים על בסיס ערךדף קיים; '''ערכים עצמאיים''', שנכתבו כולם על ידיכם.

===תרגום ערךדף===

כאשר אתם מתרגמים ערךדף קיים בוויקיפדיה אחרת, ייתכן שחלק ניכר מבעיות החקר והמבנה כבר באו על פתרונן, כיוון שאתם יכולים להישען על תכנים קיימים ומבנה קיים. הסיכוי שהבעיות טופלו משתפר אם הערךהדף שבחרתם לתרגם נבחר כערךכדף מומלץ, אך יורד מאוד אם הערךהדף מסומן בתבנית שמצביעה על ליקויים שזוהו בו.

בעת תרגום ערךדף, חובה להקפיד על כמה כללי בסיס, שימנעו מכם ליפול למלכודות נפוצות:

* '''שליטה בשפה''': כדי לתרגם ערךדף מוויקיפדיה אחרת, עליכם להיות בעלי שליטה טובה מאוד בשפה שאתם מתרגמים ממנה. אם שליטתכם בשפת המקור אינה ברמת שפת אם, יש לקרוא את הערךהדף המתורגם פעם נוספת לפני שמירתו, כדי לאתר שגיאות או נקודות שבהן הטקסט המתורגם אינו הגיוני.

* '''תעתיק נכון''': אחד המכשולים הבולטים עבור מתרגם הוא יצירת תעתיק נכון של שמות אנשים, מקומות, עצמים, מושגים, וכדומה. לפרטים נוספים על כתיבה בתעתיק נכון, ראו את [[ויקיפדיה:כללי תעתיק|כללי התעתיק]]. בדרך כלל, ניתן להימנע מרוב שגיאות התעתיק באמצעות הקלקה על הקישור בערךבדף בשפת המקור, כדי לראות אם כבר קיים עבורו ערךדף בעברית.

* '''מרבה קישורים, מרבה דאגה''': לא כל קישור בגרסה המקורית של הערךהדף ראוי לקישור גם בערךבדף המתורגם. כך למשל, אם משהו אירע בנובמבר 2007, אין טעם לקשר לערךלדף על החודש, אלא אם כן הוא קשור במקרה לנושא הערךהדף (נדיר שזה המצב). לעומת זאת, אין להימנע מיצירת קישורים "אדומים" לערכים שטרם נכתבו אך ראויים להיכתב - הופעת הקישורים מגדילה את הסיכוי שאחרים יכתבו את הערךהדף.

* '''לא רק אנגלית''': שגיאה נפוצה ביותר אצל כותבים בוויקיפדיה (ולא רק המתחילים מביניהם!) היא הסתמכות יתר על ערכים בוויקיפדיה האנגלית. לעתים, מגיעה ההסתמכות עד כדי הנחה שרק הערךהדף האנגלי ראוי להתייחסות או להפניה. פעמים רבות, מובילה הטיה תרבותית זו שלנו לשגיאות קשות. שלוש בעיות עיקריות כרוכות בהסתמכות יתר זו:

**'''הטיה תרבותית''': לאמריקנים, אנגלים, אירים או אוסטרלים עניינים משלהם, המעסיקים אותם עד כלות, אך אינם ראויים בהכרח להשתלב בערךבדף בוויקיפדיה העברית. ככלל, בערךבדף שאינו קשור ישירות לארצות הברית או לבריטניה, למשל, יש מקרים רבים שבהם ראוי להשמיט הערות, השוואות, הפניות או התייחסות לארצות הברית, לשפה האנגלית, לבית המלוכה האנגלי, וכדומה.

**'''מבנה לקוי''': ערכי ויקיפדיה האנגלית נכתבים על–ידי חובבים, ממש כמו ערכי ויקיפדיה העברית. נוסף על–כך, בוויקיפדיה האנגלית נהוגה מדיניות עריכה והתמודדות עם "מלחמות עריכה" באמצעות הוספת הבהרות, פירושים והסתייגויות שרובם מיותרים. במקרים רבים התוצאה היא מבנה ערךדף מאולתר ולקוי. התייחסו למבנה הערךהדף המקורי כהמלצה ותו לא, והיו ביקורתיים לגביו: האם יש טעם בחלוקה המקורית לפסקאות? הייתכן שפסקאות מסוימות הן מיותרות? ומה לגבי פסקאות חסרות?

====תוספות לערךלדף מתורגם====

פעמים רבות ניתן להוסיף רבות לערךלדף מתורגם באמצעות "מחקר סביבתי" זריז, שיוכל להעמיק את הידע המוצע בערךבדף המקורי, להרחיבו ולבארו. ראו לדוגמה את המשפט הבדיוני הבא:

עבורכם, כמתרגמי הערךהדף, המשפט נשמע בהיר לחלוטין. עבור הקוראים, הוא יישמע כמו חידון גבינות. עיון בערכים המפנים יוכל לאפשר לכם להרחיב ולהעמיק את הערךהדף בקלות, באמצעות עובדות יסוד מבהירות. לדוגמה:

ישנם מספר כללים לתרגום טוב של ערךדף מוויקיפדיה אחרת:

* '''קראו, ורק אז תרגמו''': קראו את הערךהדף כולו ואחר כך קראו פסקה שלמה לפני שאתם מתחילים לתרגם אותה.

* '''לא מבינים, לא מתרגמים''': אם אינכם מבינים דבר מה, אל תתרגמו. ניתן לשאול בדף השיחה של הוויקיפדיה הזרה למה הכוונה, או לשאול על הדברים בוויקיפדיה העברית - בדף השיחה של הערךהדף, בדלפק הייעוץ או ב"הכה את המומחה".

עריכת משמעותית של ערכים קיימים היא בדרך כלל פעולה מורכבת, מסובכת ועדינה פי כמה מיצירת ערךדף משלכם: היא דורשת מכם להכיר היטב את הנושא, להיות בעלי שפה רהוטה ושוטפת, להכיר את ויקיפדיה העברית, ורצוי גם בעלי ניסיון בעריכה.

* '''[[עריכה לשונית]]''': עריכת נוסח הערךהדף כדי לשפרו, להבהיר נקודות סתומות בגלל ניסוח לקוי, לסלק מפגעי לשון, וכן הלאה. אם אין לכם ניסיון קודם בעריכה, הימנעו מביצוע עריכה לשונית, כיוון שסביר להניח שתגרמו יותר נזק מתועלת. לפרטים נוספים על עריכה לשונית, ראו [[עריכה]] ו[[ויקיפדיה:לשון]].

* '''עריכה טכנית''': הוספת קישורים חיצוניים, הרחבות קלות, קישור לקטגוריות, וכן הלאה. כדי לבצע עריכה טכנית, רצוי שתהיה לכם היכרות טובה עם ויקיפדיה, או לכל הפחות עם מבנה הקטגוריות והערכים בהקשר שבו נמצא הערךהדף. לדוגמה, אם אתם עורכים את הערךהדף [[עורב מזרע|עורב המזרע]], כדאי להכיר את המיון המדעי של בעלי חיים, הקטגוריות בנושא, והנהלים השוררים בין כותבי ערכים על ציפורי שיר. לפרטים נוספים על עריכה טכנית, ראו המדריך ל[[ויקיפדיה:עריכה טכנית|עריכה טכנית]].

סוג שלישי של עריכה הוא '''עריכה מבנית''', כלומר, עריכת מבנהו ותוכנו של ערךדף, כדי לתקן שגיאות בסדר העניינים בתוכו ולצמצם או להרחיב חלקים מסוימים. סוג כזה של עריכה קרוב מאוד באופיו לכתיבת ערךדף עצמאי והמדריך ייגע בו להלן.

כתיבת ערכים היא התרומה החשובה והמשמעותית ביותר שאתם יכולים להעניק לוויקיפדיה. נוסף על–כך, גם אם אינכם חשים כי אתם מסוגלים לכתוב ערךדף באופן עצמאי או מעדיפים לתרגם או לערוך ערכים, חשוב שתבינו כיצד נבנה ערךדף מבחינה טכנית ותכנית, כדי שתוכלו לתרגם ולערוך ערךדף אחר באופן מוצלח.

===כיצד ניגשים לכתיבת ערךדף===

כתיבת ערךדף אנציקלופדי היא בראש ובראשונה כתיבה טכנית. היא אינה דורשת השראה מיוחדת או אפילו כשרון כתיבה מיוחד. היא דורשת, עם זאת, יכולת לעבוד באופן מדויק בהתאם למערכת כללים מוגדרת ולשלב את הידע בתוך תבנית מסוימת. במלים פשוטות: בכתיבת ערךדף אנציקלופדי הידע מותאם לתבנית, לא להפך.

===מה צריך הערךהדף לכלול===

כל ערךדף אנציקלופדי בוויקיפדיה צריך לענות בראש ובראשונה על חמשת המ"מים: '''מתי''', '''מהיכן''', '''מי''', '''מה''' ו'''מדוע''': מהו נושא הערךהדף, מתי והיכן מתרחשים הדברים, מי מעורב בהתרחשות ומדוע הדברים מתרחשים. הסיבה לכך שכל ערךדף חייב לענות על שאלות אלו נעוצה באופן שבו בני אדם חושבים ומרגישים. ערכים הם תיאור מסוים של המציאות או רעיונות ותפישות הקשורות בה. עבור בני אדם, הקישור לדבר מה קונקרטי: זמן, מקום, אדם והאינטראקציה ביניהם הוא דבר חיוני כדי שניתן יהיה להבין ולהפיק תועלת מקריאת הערךהדף.

* '''מתי''': בערכים העוסקים באישים, באירועים, במקומות, וכדומה יש להגדיר את מסגרת הזמן שבה מתרחשים הדברים. לדוגמה, בערךבדף על אישיות יצוין מתי היא חיה, לגבי אירוע יצוין מתי הוא התרחש, לגבי מקום - מתי הוא הוקם, וכן הלאה. לגבי ערכים על מושגים או עצמים שאינם "מתרחשים" בזמן ספציפי (לדוגמה, ערךדף על חיה או מושג מתמטי) חשוב להעניק לקוראים גם מסגרת זמן. [[עורב מזרע|עורב המזרע]], לדוגמה, הופיע על פני כדור הארץ בנקודה מסוימת בזמן ושכיחותו בארץ ובעולם עלתה או ירדה במהלך המאה האחרונה. יש לציין עובדות אלו. מושג מתמטי, במטבע דומה, אינו מתרחש בחלל ריק: מישהו המציא אותו בזמן מסוים ובהקשר מסוים, הוא הפך מקובל יותר או פחות בנקודה מסוימת, הוא חלק מתפישות שהתפתחו בתקופה מסוימת, וכן הלאה.

* '''היכן''': ממש כפי שכל ערךדף מתרחש או מתייחס לזמן מסוים, כך הוא גם מתייחס למקום מסוים. דבר זה ברור מאליו כאשר מדברים על אנשים, מקומות או אירועים, אך בדיוק כמו שאלת הזמן, המקום חשוב לא פחות גם לגבי מושגים קונקרטיים ומופשטים.

* '''מי''': כל ערךדף חייב להיות קשור לאדם מסוים, לקבוצת אנשים או לאזור מסוים שבו חיים אנשים, ולספר לקוראים משהו עליהם. הסיפור יכול להיות שלדי ותמציתי (לדוגמה, התפוצה של ציפור מסוימת עלתה או ירדה באזור מסוים, הציפור מופיעה במיתולוגיה ומסמלת משהו, וכן הלאה), אך הוא חייב להתקיים באופן כלשהו בערךבדף מוצלח.

* '''מה''': בהמשך לשאלה מתי קרה דבר מסוים, היכן ומי היה מעורב במעשה, כל ערךדף חייב לענות על השאלה המתבקשת מה קרה.

* '''מדוע''': זו השאלה הקריטית ההופכת כל ערךדף מצירוף סתמי של עובדות ואירועים, לערךלדף אנציקלופדי. לא די שנדע מה קרה מתי, היכן ועל–ידי מי — ערךדף טוב חייב לספק לנו מפתחות להבנת השאלה מדוע התרחשו הדברים כפי שהתרחשו.

===מבנה הערךהדף===

לערךלדף אנציקלופדי יש מבנה אחיד למדי, החייב לחזור בכל ערךדף, לבד ממקרים חריגים מיוחדים. למבנה זה יש שתי מטרות עיקריות, הקשורות זו בזו: להעביר לקוראים מידע, ולעשות זאת כך שהקוראים יוכלו להפיק את המידע מהערךמהדף. הואיל והקוראים, כמוכם, הם בן אנוש, הערךהדף חייב להיות מותאם לאופן, לקצב ולמתכונת שבה בני אדם רגילים לתפוש דברים. במלים פשוטות: ערךדף אנציקלופדי חייב להיבנות במתכונת של סיפור שיש לו התחלה, אמצע וסוף. להציב בפני הקוראים שאלה מסקרנת, ולנסות לענות עליה במסגרת הערךהדף.

מבנה נכון לערךלדף יכלול שלושה חלקים: '''פתיח''', '''חלק אמצעי''' ו'''סיום'''. לאחר "סיום" הערךהדף, יפורטו המקורות לכתיבת הערךהדף וכן הפניות למידע נוסף עבור הקורא, ואופציות ניווט שנועדו להקל על הקורא במעבר בין ערכים הקשורים עניינית זה לזה.

הפתיח הוא חלק חשוב ביותר בערךבדף. הוא חייב לעמוד במשימה הקשה של מתן מענה תמציתי לחמשת המ"מים ולהיבנות כך שמי שיקרא רק את הפתיח יצליח להפיק ממנו את המידע הבסיסי והחשוב ביותר שעליו ללמוד. הפתיח צריך לענות גם על השאלה השישית, הנסתרת - '''מה חשיבותו של הערךהדף'''? מה מייחד אדם זה מאחרים? במה שונה הספר או המחזה מאלפי ספרים אחרים היוצאים לאור מדי שנה? מדוע טרחו הכותבים על הערךהדף, ומדוע הוא עשוי להיות חשוב לקוראים? הימנעו מהתייחסות מפורשת לשאלה ("חשיבותה של רפורמת הפרמזן בכך שהביאה למרד איכרי גורגונזולה") - אם התשובה לשאלה אינה מובנת מאליה בתום הפסקה הראשונה, כנראה שהערךשהדף באמת לא ראוי להיכתב.

תמונה או איור גרפי כלשהו המופיעים בראש העמוד עשויים לעתים קרובות להיות חלק חשוב בפתיח ולמצות עבור הקוראים את הדברים החשובים ביותר בערךבדף.

קחו לדוגמה את הפסקה הפותחת בערךבדף [[מאו דזה דונג]]:

הפתיח מעניק לקוראים באופן מסודר את התשובה לשאלות המתבקשות: מי (מאו), מתי (שנות חייו, ממתי שירת בתפקיד מסוים), היכן (סין), מה (מה היה תפקידו, מה עשה שמצדיק כתיבת ערךדף אנציקלופדי העוסק בו) ומעניק רמז מסקרן לגבי ההמשך לשאלה "מדוע" — היינו, הקשר בין תכנית הפיתוח למותם ברעב של עשרות מיליוני סינים.

אחרי הפתיח, המשמש כמתאבן עבור הקוראים לקריאת הערךהדף, צריך לבוא תוכן הערךהדף עצמו או, אם תרצו, סיפור המעשה. גם לאופן בניית הערךהדף יש כללים, שיוסברו להלן בחלק העוסק באופן כתיבת הערךהדף בפועל.

לכל ערךדף צריך להיות סיום, שיבהיר לקוראים כי כאן מסתיים סיפור המעשה של הערךהדף. הסיום יכול להיות בסיסי (לדוגמה, מותו של אדם, סיומה של תקופה, תוצאותיו של אירוע, השלכות של רעיון, וכדומה) ואפילו שרידי (לדוגמה, הפניה לקטגוריה הכוללת מידע נוסף).

בכתיבה המדעית, מקובל למקם בסיומו של מאמר את רשימת מקורותיו, וכן הפניות למקורות למידע נוסף. בסיום הערךהדף ימצאו ההפניות האמורות לפי הסדר הבא:

# פסקה שכותרתה "'''ראו גם'''" - פסקה זו תכיל קישורים פנימיים לנושאים בעלי חשיבות הקשורים לערךלדף וכן לפורטלים קשורים.

# פסקה שכותרתה "'''לקריאה נוספת'''" - פסקה זו תכיל רשימת ספרים בהם מידע נוסף (שאינה בהכרח רשימה של מקורות של הערךהדף). כללי כתיבת המקורות מפורטים ב[[ויקיפדיה:ביבליוגרפיה]].

בסיומו של כל ערךדף ישנו איזור המיועד להקל על ניווט בין ערכים שונים הקשורים זה לזה. באיזור זה ממוקמות הקטגוריות, וכן תבניות הניווט השונות.

===כיצד לכתוב את הערךהדף===

בכתיבת ערךדף אנציקלופדי כדאי ללכת באופן שיטתי בהתאם לשלבים מוגדרים. כותבים מנוסים יכולים לדלג על שלב מסוים או לבצע את השלבים בסדר שונה, אך התוצאה הסופית היא בדרך כלל טובה פחות מאשר אילו פסעו במשעול המותווה מראש.

לפני שאתם מתחילים לכתוב, לימדו על הנושא שעליו בכוונתכם לכתוב. שאלו את עצמכם האם אתם מכירים את התקופה ההיסטורית שבה מתרחש הערךהדף, המילייה המחקרי, הסביבה ההגותית, רוח הזמן, המדינה, וכדומה. אינכם צריכים להחזיק בידע ברמת דוקטורט כדי לכתוב על נושא מסוים, אך רצוי שתדעו לכל הפחות "מי נגד מי".

התוויית המבנה היא החלק החשוב ביותר בכתיבת ערךדף והיא כוללת, בראש ובראשונה, את קביעת סדר הדברים: מה יבוא אחרי מה. זו המשימה שכותבים רבים, מתחילים כמנוסים, נוטים להיכשל בה, אך למעשה אין סיבה: יש מתכון פשוט ומוצלח כדי לבצע זאת. בכל ערךדף, יש ללכת תמיד '''מן המוקדם למאוחר''', '''מן החשוב לשולי''', '''מן הכלל אל הפרט''', '''מן הגדול אל הקטן''', ו'''מן החוץ אל הפנים'''.

לדוגמה, אם הערךהדף עוסק באדם, מבנה הערךהדף יכול להיצמד לקורות חייו, מלידה ועד מוות (מוקדם למאוחר). אם מדובר בקרב חשוב, יש לתאר קודם כל את הרקע לו, אחר כך את הקרב, את תוצאותיו ואת ההשלכות על המדינות, על הצבאות, ועל האנשים שעמדו בראש הצבאות. אם מדובר במוסד, יש לתאר מתי נוסד, איך עלה לגדולה ואיך דעכה חשיבותו (או נותרה בעינה), אחר כך את השלכותיו העיקריות, ולבסוף את הזוטות, אם יש בהן צורך.

דרך טובה לדעת אם המבנה שיצרתם מוצלח, היא לשאול את עצמכם לגבי כל שלב בפיתוח המבנה, האם הוא מוביל באופן טבעי לשלב הבא אחריו. לדוגמה, קחו את המבנה הבא של ערךדף על הדמות הפיקטיבית '''קרל קשקבל'''

מילוי החסר הוא השלמת המידע שהותווה בראשי הפרקים בשלב תכנון המבנה. בשלב זה תוכלו לעמוד על טיבו של המבנה שלכם, ובאיזו מידה הוא "עובד". כל פסקה בערךבדף צריכה להיבנות כמו סיפור ממוזער: היא צריכה להיפתח בשאלה מרומזת (אף פעם לא ישירה!) והמשפט האחרון בפסקה צריך לענות על השאלה ולהוביל באופן טבעי לפסקה הבאה. לדוגמה:

ישנן שתי בעיות טיפוסיות שכל כותבי ערךדף נתקלו בהן לפחות פעם אחת בכל ערךדף:

* '''פתיחות התנצלות''': הן פתיחות פסקה המתנצלות על מבנה לקוי של הערךהדף ומנסות לתקן את המבנה באמצעות ההתנצלות. דוגמאות טיפוסיות לפתיחות כאלו הן פתיחות פסקה בביטויים כמו: "אך מדוע...", "נשאלת השאלה", "עולה התהייה", "כמו כן", "למרות זאת", "עם זאת", "אחר כך", "חשוב להזכיר", "יש לציין", "כפי שראינו", "כפי שצוין לעיל", "כך התברר/הסתבר/מוכח/וכו'". הבעיה העיקרית עם פתיחות התנצלות היא שהן מיותרות: הן חושפות את מבנה הכתיבה שלא לצורך ומנסות לעורר שאלות או לענות על שאלות שהקוראים היו אמורים לשאול באופן טבעי.

* '''זנבות''': משפטים שאינם מקושרים לפסקה שלפניהם או אחריהם ונותרו מיותמים. הכותבים הותירו אותם משום שסברו כי הם חשובים, אך לא הצליחו לקשר אותם לתוכן הערךהדף.

את הפתיח לערךלדף עדיף לכתוב רק אחרי כתיבת הערךהדף כולו. הסיבה לכך פשוטה: פעמים רבות, כאשר אתם מתחילים לבנות ערךדף ולמלא את תוכנו, אינכם יודעים לאן בדיוק יוליך אתכם הערךהדף. ייתכן מאוד שתגלו עובדות חדשות ומפתיעות שיחייבו אתכם לשכתב את הפתיח כך שישקף אותן, או שהדגשים בערךבדף ישתנו. הפתיח, מאחר שהוא מהווה גם פתיחה וגם מעין סיכום מראש של הערךהדף, יצטרך להשתנות כדי לשקף את השינויים. כתיבתו אחרי השלמת כתיבת הערךהדף תחסוך לכם את הצורך בעבודת שכתוב מיותר.

====עריכת הערךהדף====

בתום כתיבת הערךהדף עליו לעבור [[עריכה]], הכוללת שלושה שלבים עיקריים:

* '''עריכה עניינית''': בחינת תוכנו של הערךהדף, השמטת מידע טפל שראוי להשמיטו והשלמת מידע חסר, הצגת הנושאים בסדר הנכון, חלוקה לסעיפים ועוד.

* '''עריכה לשונית''': קריאה נוספת של הערךהדף ותיקון שגיאות לשוניות וסגנוניות. ראו הערךהדף [[עריכה]] והמדריך ל[[ויקיפדיה:לשון|ענייני סגנון ולשון]].