חיים רמון: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3:
 
* "החוק היה צריך להציל אותה. אני לא אוכל למנוע את קריסתה. אתם לא רוצים שאני אציל. כמו לווייתן שאיבד את חוש הכיוון, אתם מסתערים על החוף שוב ושוב, ורוצים להתאבד. ואני, בכוחי הדל, דוחף אתכם אל המים החיים. ואתם לא רוצים, ואתם לא רוצים. אתם מתעקשים להתאבד!..." - מתוך "נאום הלווייתנים", ועידת מפלגת העבודה, 30 בפברואר 1994, בהתייחס לסוגיית חוק ביטוח בריאות ממלכתי והוצאת קופות החולים מן ההסתדרות.
* "יצחק רבין נרצח על ידי בן עוולה גם כי לא האמנו, שזה יכול לקרות, ואולי בעיקר בגלל שלא האמנו. היתה לנו קונספציה וסירבנו להאמין." (מתוך דברים בשבעה ליצחק רבין בבית נבחרי ההסתדרות)
* "האמת היא שאני קיבלתי לידיי אוניית-ענק בעלת עבר מפואר ומוניטין היסטוריים, אבל "טיטאניק" זאת היתה נקובה ורקובה, והיא היתה בדרכה למצולות, בשעה שעל סיפונה העליון עוד חגגו החוגגים... זאת היתה התמונה האמיתית של ההסתדרות ביולי, 1994, ביום בואי אליה. היא היתה בגסיסה מתמשכת. דמותה ותדמיתה הציבורית הפכו למשל ולשנינה והיא נתפסה בעיני כל כמוסד רקוב, מסואב ומושחת. בסקרי דעת הקהל ובתקשורת של הימים ההם נחשפה ביקורתם הנוקבת של רוב אזרחי המדינה, ובכללם גם רוב חברי ההסתדרות ורוב חברי מפלגת העבודה, על הנעשה בהסתדרות ובמוסדותיה." (מתוך "ההסתדרות וחוק ביטוח בריאות ממלכתי" מאת חיים רמון, 2003, עמ' 2-3)
* "לא יתכן שחיזבאללה ישתמש באוכלוסייה אזרחית כמגן חי"
* "היא התקרבה אלי, הרימה את הראש וחייכה אלי בסוג של אותו מבט מזמין. אני מרכין את ראשי אליה והיא לא נרתעת - להפך." ~ נובמבר - 2006 עדות במשפט ההטרדה המינית.
* "כשלתובעת אין על מה להסתמך אז עוברים לדמיון" ~ כנ"ל
* "בעיניי היתה חשיבות רבה, בשלב שבו נמצאנו, שלא נפסיד את המלחמה... הסיבה השנייה היתה, שראש ממשלה, שמנהל מערכה - אתה צריך לתת לו גיבוי... זה התחייב גם ממה שאני חושב באופן עקרוני, וגם, כמובן, במערכת יחסים מאוד קרובה עם ראש הממשלה [כדי שלא] תהיה פגיעה קשה בסמכותו וביכולתו להנהיג בעת מלחמה..." (רמון מסביר את המניעים לתמיכתו בשלב האחרון של מלחמת לבנון לפני ועדת וינוגרד - מתוך דוח וינוגרד, 10 בינואר 2007, ע"ע 41-42)
* "תמכתי במלחמה כדי לא לפגוע באולמרט" (לועדת וינוגרד-מסביר הסיבה האמיתית לתמיכתו ביציאה למלחמה)
* "הכיבוש מסכן את עצם קיומנו"