ז'אן דה לה ברייר: הבדלים בין גרסאות בדף

[[w:ז'אן דה- לה ברייר|ז'אן דה לה ברייר]] 1645- 1696 סטיריקן צרפתי

* "אלה המארגנים לא טוב את זמנם הם הראשונים להתאונן על חוסר זמן. בעשותם בו שימוש ללבוש, לאכילה ולשינה, לדברי שטות. בנסותם להחליט מה עליהם לעשות הם אינם עושים דבר לעתים קרובות, וחסר להם זמן לעסקים והנאות. בניגוד לזאת, אלה המארגנים זמנם כראוי נשאר להם זמן פנוי."

* "הצער שיש לאנשים שעשו שימוש בזמן בצורה לא נאותה, אינו מוביל אותם תמיד לעשות שימוש יעיל יותר בשארית זמנם."

* "הבה נחשוב שכמו שאנו מתגעגעים עתה לנעורינו בפריחתם, שעברו ואינם ולא ישובו לעולם, חולשתנו מלווה אותנו וגורמת לנו צער על בגרותנו שהיא עדיין אתנו ושאותה אין אנו מעריכים דייה."

* "מי שמתפעל מעצמו ומשוכנע הרבה מאוד בחוכמתו הוא אסון הקורה למי שאין לו חוכמה כלל, או שיש לו רק מעט. צרה גדולה למי שנחשף לשיחה עם דמות שכזאת. מה יקרה לך ולו אם מישהו יגיע במפתיע כדי לקלקל את החוג ולגרום לסיפור להישכח?"

* "איש אינו מעז להכיר במעלותיהם של אחרים. אנשים עסוקים מדי בעצמם מכדי שיהיה להם פנאי להכיר בזולתם או להבחין בהתנהגותם. מכאן, שגם עם מעלה גדולה וצניעות רבה אפשר להיות בלתי מוכר זמן רב."

* "אדם עשיר מאוד יכול ליהנות מסעודה, לצבוע את ציפויי הקיר וחדרי השינה, ליהנות מארמון אחד בעיר ושני בכפר, מצוות משרתים בבגדי שרד, למנות לדוכס אחד מבני משפחתו, ואת בנו לבעל אחוזות גדולות. כל זה נכון ונמצא בסמכותו; אך להיות מרוצים אולי שייך לאחרים."

* "נוחות החיים, השפע, השקט שברווחה גדולה, גורמים לכך שאצל הנסיכים קיים עודף של שמחה לצחוק על הננס, הסכל, הסיפור הרע והקוף; הפחות מאושרים אינם צוחקים אלא ברגע הנכון."

* "אל נא נקנא בעושרם הרב של אנשים מסוימים. יש להם תואר מכביד שאינו מתאים לנו כלל. הם שמו בעושרם את מנוחתם, בריאותם, כבודם ומצפונם. זה יותר מדי יקר ואין כל תועלת בשוק שכזה."

* "כדי לחשוב על עושר צריך להיות בן שלושים; ואין מגיעים לזאת גם כשאנו בני חמישים; אנו בונים בזקנתנו ואנו מתים כאשר באים הצבעים והזגגים."

* "מה שאנו מבזבזים אנו מפחיתים מירושתנו; מה שאנו חוסכים באופן מכוער אנו מחסירים מעצמנו. שביל הזהב נכון בשביל אחרים ובשבילנו."

* "מי שיודע לחכות לטוב אשר לו הוא מייחל, לא ילך בדרך שממנה יתייאש באם הטוב לא יבוא. מי שחפץ בדבר כלשהו בקוצר רוח מרובה, שם בו יותר מדי משל עצמו מכדי להיות מפוצה דייו על ידי הצלחתו."

* "הדברים להם אנו מייחלים יותר מכל אינם קורים כלל; או באם הם קורים, זה אינו בזמן ובנסיבות שבהם יגרמו לנו תענוג גדול."

* "המוות בא פעם אחת וגורם לנו לחוש בו בכל רגע. קל יותר לסבול אותו מאשר לצפות לו בדאגה."

* "אנשים מתחילים על ידי האהבה, גומרים על ידי התאווה, ולעתים קרובות אינם שקטים אלא כשהם מתים."

* "מיהו זה אשר יוכל בכשרונותיו הנדירים ובמעלותיו המצויינות לא להשתכנע בחוסר התועלת שבחייו, ביודעו כי במותו הוא משאיר מאחריו עולם שכלל אינו יודע על אובדנו ובו נמצאים כל האנשים כדי להחליפו?"

* "קיימים דברים מחרידים ואסונות נוראים שעליהם אין אנו מעזים לחשוב ואשר לראותם בלבד גורם לנו לרעוד. אם יקרה שניפול לשם נמצא בתוכנו את כוחות הנפש שעליהם לא ידענו כלל. עלינו להתכונן לרוע מזלנו ולעמוד כנגדו טוב יותר משקיווינו."

* "אין צורך לפעמים כי אם בבית יפה שאנו יורשים, בסוס או כלב יפה שבו נמצא לנו אדון. בשטיח קיר, באורלוגין, כדי להמתיק את היגון וכדי לחוש פחות באובדן גדול."