אברהם רביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, ויקיזציה |
|||
שורה 3:
== ציטוטיו ==
* "אנו קיימים – יען כי אנו קיימים."<ref>כוונתו הייתה לזכויות הלגיטימיות של הציבור הליטאי שקופח בעקביות על ידי הציבור החסידי.</ref> ~ בכנס הייסוד של תנועת דגל התורה
*"נער הייתי וגם למדתי בתלמוד תורה "סיני", סמוך לרחוב מזרחי ב' בתל אביב הקטנה. באחד הבקרים בחודש שבט תש"ב, ביום לימודים רגיל, שמעתי בכיתה עם חברי הנערים כמה יריות. רצנו לרחוב דרך המדרגות ומצאנו שם מהומה גדולה. שאלתי אנשים מה קרה, וכולם ענו: המשטרה הבריטית הרגה שודד ורוצח יהודי. חזרתי לכיתה ושם שאלוני חברי מה קרה, ומלמלתי להם את אשר שמעתי ברחוב. הרבי, שהיה המורה שלנו, פרץ בבכי ואמר - ואני זוכר את זה עד היום - "אבריימ'ל, לא רוצח ולא שודד יהודי הם הרגו. הם רצחו גיבור יהודי בעל מסירות נפש". הרבי הזה היה הרב יצחק ידידיה פרנקל, שלימים היה רבה הראשי של תל אביב, חותנו של הרב לאו. הכיתה כולה נשתתקה, נדהמה. הכיצד? היינו בהלם. ואז התחלתי לחשוב. היטלטלתי בין המושגים רוצח, גיבור, שודד, מסירות נפש, והגעתי לכמה מסקנות שנטבעו בלבי ובנו את אישיותי הצעירה: לא כל מה שהגדולים אומרים זה אמת ולא כל מה שהרוב חושב זה תמיד צודק." ~ הסיבה להצטרפותו למחתרת, בנאום בכנסת.
* " זאת גם הסיבה שחיציהם כוונו בעיקר נגד הלח"י, שמשכה יותר מכל את הלוחמים החרדים. ארגון "ההגנה" היה חלק מהממסד, האצ"ל היה ציוני ודיבר בשם אידאולוגיות מזויפות של בית"ר שהיו מאוד זרות לאוזן חרדית. היחידה שדיברה אמת צרופה הייתה מחתרת הלח"י. הם דיברו על גירושם של הבריטים מהארץ, על מנת שיהודים יוכלו לעלות באופן חופשי וזה דיבר אלינו יותר מכל דבר אחר. מצבם של היהודים כאב מאוד לליבנו ולליבותיהם של בחורי ישיבות רבים, וזה מה שמשך את החרדים ללח"י." הסיבה, לדעתו, שמשכה את החרדים דווקא ללח"י.
== נאמר עליו ==
| |||