הבדלים בין גרסאות בדף "רודף העפיפונים"

מסיר {{בעבודה}} מנובמבר 2008
(אין כאן ציטוטים מלהיבים. את הספר יש לי. הלילה אוציא ציטוטים במיטה ומחר אעלה. המידע לדולב)
(מסיר {{בעבודה}} מנובמבר 2008)
{{בעבודה}}
'''[[W:רודף העפיפונים|רודף העפיפונים]]''' הוא רומן רב-מכר, וספרו הראשון של [[חאלד חוסייני]]. הספר יצא לאור בשנת 2003, בשם The Kite Runner. כבן למשפחה מיוחסת באפגניסטן, אמיר נהנה מתקופת ילדות נוחה ובלא מעט פינוקים. שינויים מדיניים וצבאיים גורמים למשפחה להעתיק לארצות הברית ואחרי תקופה ארוכה איתו מהמולדת מושכת אותו להרפתקה שמשנה את חייו.
 
 
==ילדות==
 
* "אני משתין על הזקנים של הקופים המתחסדים האלה... הם לא עושים כלום חוץ מלמשש את חרוזי התפילה שלהם ולדקלם מתוך ספר שנכתב בשפה שהם אפילו לא מבינים. שאלוהים יעזור לנו אם אפגניסטן תיפול פעם לידיים שלהם", (באבא משוחח עם בנו אמיר על מוריו בבית הספר, המוסלמים).
* "כשאתה הורג בן אדם, אתה גונב חיים, כשאתה רוצח,אתה גונב את זכותה של אישה לבעל, גוזל מילדיו אב. כשאתה משקר, אתה גוזל את זכותו של אדם לאמת. כשאתה מרמה, אתה גונב ממנו את הזכות להגינות. הבנת?" (באבא מחנך את בנו, אמיר).
* "אתה יודע שחסן ואתה ינקתם מאותו שד? ידעת את זה, אמיר אגא? סאקינה, זה היה שמה. היא הייתה האזארית בהיר עור וכחולת עיניים מבאמיאן, והיא שרה לכם שירי חתונות ישנים. אומרים שיש אחווה בין אנשים שינקו מאותו שד. ידעת את זה?".
* "'כואב להגיד את זה' אמר במשיכת כתפיים. 'אבל מוטב להיפגע מהאמת מאשר להתנחם בשקר'"
===מעשה האונס===
 
===מעשה האונס===
* "ערבוביה של מיני פסולת ושברי אבנים הייתה שפוכה בסמטה. צמיגי אופניים בלויים, בקבוקים עם תוויות קלופות, שבועונים קרועים, עיתונים שהצהיבו, פזורים כולם בתוך ערימה של לבנים וגושי מלט. תנור חלוד מברזל יצוק, עם חור פעור בצדו, נעשן נטוי על הקיר. אבל בתוך כל זה היו שני דברים שלא יכולתי להסיר את עיני מהם: אחד היה העיפיפון הכחול שנח ליד הקיר, ליד תנור הברזל: והאחר היה מכניס הקורדרוי החומים של חסן, שהושלכו על תלולית של לבנים שחוקות".
* "עאסף כרע מאחורי חסן, הניח את ידיו על אגף הירכיים של חסן והרים את עכוזו המעורטל. הוא החזיק יד אחת על גבו של חסן, ופתח את חגורת מכנסיו שלו בידו הפנויה. הוא פתח את רוכסן מכנסי הג'ינס. הוריד את התחתונים. הוא התמקם מאחורי חסן. חסן לא נאבק. אפילו לא יבב. הוא הניע קלות את ראשו, ואני הצלחתי לראות לרגע קט את פניו. ראיתי בהן את ההשלמה. זה היה מבט שכבר ראיתי קודם לכן. מבטו של השה".
 
===עזיבתם של חסן ועלי===
 
* "למחרת בבוקר חיכיתי בחדרי לעלי שיפנה את שולחן ארוחת הבוקר במטבח. חכיתי שידיח את הכלים וינגב את הדלפקים... ואז לקחתי כמה ממעטפות הכסף מערימת המתנות ואת השעון שלי ויצאתי החוצה על בהונותי. נעצרתי לפני חדר העבודה של באבא והקשבתי. הוא היה שם כל הבוקר, טילפן לכל מיני מקומות... חציתי את החצר ונכנסתי לבקתה של עלי וחסן שליד עץ השסק. הרמתי את המזרן של חסן ושתלתי תחתיו את השעון החדש שלי וחופן שטרות אפגניים. חיכיתי עוד חצי שעה. אחר-כך נקשתי על דלת חדרו של באבא ואמרתי את מה שקיוויתי שיהיה האחרון בשורה ארוכה של שקרים מבישים".
* "אלא שבאבא הדהים אותי ואמר 'אני סולח לך'. סולח? אבל גניבה היא חטא של יסולח... כלום באבא לא הושיב אותי על ברכיו ואמר לי את הדברים האלה? אם כך, איך הוא יכול לסלוח לחסן ככה סתם?".
*"פעם, כשהייתי ממש קטן, טיפסתי על עץ ואכלתי את התפוחים הירוקים והחמוצים שהיו עליו. ואחר כך הבטן התנפחה לי והייתה קשה כמו תוף, זה כאב נורא. אמא אמרה שאם הייתי מחכה שהתפוחים יבשילו, לא הייתי חולה. אז עכשיו, בכל פעם שאני באמת רוצה משהו, אני משתדל לזכור את מה שהיא אמרה על התפוחים". (סוהראב לאמיר)
*"משום שכשבא האביב, הוא מפשיר את השלג, פתית אחר פתית, ואולי זה עתה ראיתי את הפתית הראשון מפשיר." (עמוד אחרון).
 
 
 
[[קטגוריה:יצירות ספרותיות]]
3,971

עריכות