ויקיציטוט:מדריך לעיצוב דפים: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
{{ויקיציטוט - סגנון}}
ל'''מדריך לעיצוב דפים''' ישנה מטרה ברורה ופשוטה - לגרום לאחידות עיצובית
לפני שמתחילים להשקיע בכתיבת ערך רצוי לבדוק האם הוא ראוי להיות ערך אנציקלופדי או ש[[
יש להזכיר לתורמים החדשים שכתיבה ברורה, אינפורמטיבית, [[
למעוניינים לדעת איך מתבצע העיצוב בפועל ישנו [[עזרה:תחביר ויקי|מדריך לעריכת דפים]]. בעמוד הנ"ל תלמדו '''איך''' להדגיש, לסמן, להוסיף קישורים ועוד. המדריך אותו אתם קוראים כעת מתעסק בעיקר ב'''מתי''' - באילו מקרים ולמען איזה סגנון כדאי להשתמש בהם.
מכיוון שאנחנו כותבים בעברית נוסחו כללים הרלוונטיים רק לשפה זו ב[[
== מבנה כללי
{| border="1" style="clear:both;background:#F8F8FF;" cellspacing="0"
! colspan="2" style="font-size:larger;background:#F5F5F5" | '''מבוא הערך'''
שורה 49:
! colspan="2" style="font-size:larger;background:#F5F5F5" | '''קישורים פנימיים'''
|-
|בתוכן הערך, כחלק מהטקסט מומלץ לשלב הפניות
הסוגיה מתי להפוך מילה לקישור ומתי לא לעשות זאת אינה פשוטה, כפי שמבהירה הדוגמה הבאה. המילה "עיר" היא מילה טריוויאלית, שכל הקוראים מבינים אותה היטב, ולכן עולה השאלה מתי ראוי להפוך אותה לקישור, ומתי יהיה זה קישור שהקוראים לא ירגישו צורך ללחוץ עליו. בערך העוסק בסופר עמוס עוז נאמר שהוא "עבר להתגורר בעיר ערד". בהקשר זה ברור שאין טעם לתת קישור למילה "עיר", משום שהקישור לא יתרום מידע מהותי להבנת הערך [[עמוס עוז]]. בערך העוסק בעיר כלשהי, ראוי לתת קישור לערך המבהיר את המושג "[[עיר]]", בדיוק כפי שבערך העוסק בקיבוץ ראוי לתת קישור לערך המבהיר את המושג "קיבוץ".
שורה 64:
! colspan="2" style="font-size:larger;background:#F5F5F5" | '''"ראו גם"'''
|-
|פרק "ראו גם" נועד לקשר את הקורא
|
<nowiki>== ראו גם ==</nowiki><br />
שורה 73:
! colspan="2" style="font-size:larger;background:#F5F5F5" | '''הפניות לקריאה נוספת'''
|-
|מעבר לקישורי אינטרנט אפשר לציין מקורות פיזיים (לא באינטרנט) למידע, שיכולים להרחיב עליו ([[ביבליוגרפיה]]): [[ספר]] או מאמר רלוונטי. רוב המידע בימינו עודנו נמצא בספרים, ורצוי להפנות אליהם. כמו-כן רצוי להכליל "מראי מקום" - אם יש בערך התייחסות ספציפית למקור חיצוני או ציטוט ממנו. למשל אם נכתב: "בשנת 1935 פירסמו אמרסון, לייק ופאלמר מאמר המערער את מכניקת השוואנצים בכך שמציג את פרדוקס ELP" כדאי להפנות למאמר עצמו. הביבליוגרפיה תרוכז בסוף הערך, לאחר הפרק "ראו גם", תחת הכותרת "לקריאה נוספת". כללי כתיבת המקורות מפורטים ב[[
|-
! colspan="2" style="font-size:larger;background:#F5F5F5" | '''הפניות חיצוניות בערך'''
שורה 79:
| יש מקרים בהם ראוי להוסיף מידע יותר מפורט, או בנושא יותר ספציפי, או תוכן שאינו מילולי (תמונות, נתונים, גרפים וכו'), שמקורו ברשת התוכן של ה[[אינטרנט]]. הדבר חשוב במיוחד כשאתר אינטרנט משמש כמקור מידע עיקרי. הפרק "קישורים חיצוניים" יבוא בסוף הערך אחרי הפרק "לקריאה נוספת".
| valign="top" |
דרך כתיבת הקישור
|-
! colspan="2" style="font-size:larger;background:#F5F5F5" | '''הערות שוליים'''
|-
| ראו: [[
|-
! colspan="2" style="font-size:larger;background:#F5F5F5" | '''שיוך לקטגוריות ולתבניות'''
|-
| ראו: [[
|-
! colspan="2" style="font-size:larger;background:#F5F5F5" | '''קישורים לוויקיפדיות זרות - בינוויקי'''
|-
| ראו הסבר ב[[
|}
שורה 102:
* המשפט '''נחמני נ' נחמני''' היווה תקדים במדינת ישראל.
ניתן להוסיף לערך פסקת ציטטות הרלוונטיות לנושא. הציטטה תושם בין מרכאות, ואם אורכה גדול ממשפט או שניים - בפסקה המוסטת פנימה. ראה הרחבה ב[[
בציון תאריכים יש להשתמש בפורמט מסוים כפי שנכתב ב[[
כדי לדעת איך מוסיפים תמונות קראו את [[
חשוב להזכיר ששורה המתחילה ברווח ללא המשך תהיה שורת רווח בטקסט. פיסקת טקסט המתחילה ברווח תעוצב בגופן קבוע ולא תגלוש לשורה הבאה. שורה כזו מרחיבה את כל הדף וגורמת לבלבול בקריאת הערך, לכן חשוב לשים לב שפיסקת טקסט רגילה אינה מתחילה בסימן רווח.
==
ישנם מספר סוגי
* '''[[
* '''[[
* '''[[
* '''[[
* '''[[
* '''[[
* '''[[
* '''[[
* '''[[
===תבניות===
נמצאות גם תבניות מוכנות שחוזרות
* [[
== סיכום ==
מעבר לקריאה התיאורטית כאן אתם יכולים פשוט לקחת דוגמא
אל תתחכמו ותתהדרו. לא תמיד תוספות סגנוניות ועיצוב מיוחד שאתם כותבים באמת יופיעו כפי שתכננתם. ערך גם לא אמור להיות חזיון טכניקולור מולטימדי, זאת עדיין אנציקלופדיה. קל להציג את
[[קטגוריה:
[[en:Wikipedia:Manual of Style]]
| |||