רחבעם זאבי: הבדלים בין גרסאות בדף

 

* "השם עוז לעמו יתן, השם יברך את עמו בשלום" (סיום של דברים הנוגעים בגורלו של עם ישראל ובסיום של נאום).

* "תורת ישראל, ארץ ישראל ועם ישראל הם שלושה עיקרים שחברו יחדיו. טול אחד מן השלושה ושני האחרים בטלים".

* "אם צריך - אני בא" (שיחת טלפון מוקלטת עם העבריין טוביה אושרי מדירת המסתור בתל אביב לאחר הרצח הכפול במפעל בר בקר)

* "לא רציתי ללכת לפוליטיקה מפני שאני בוחל בה. גם כיום, כש"הולך" לי טוב בפוליטיקה – למרות שאני עובד קשה ו"חורש" את הארץ באספות – אינני מתלהב ממנה".

* "גויסתי למען המולדת. אני נולדתי בארץ שבה העשן והאש, הדם והיגון, היו כל ימי חיי. מאז ועד היום נמצא האקדח מתחת לכר שלי, ולצערי זה עוד יהיה הרבה דורות".

* "זיכרון הילדות הראשון שלי הוא התקפה של ערביי ירושלים על שכונת ימין משה שליד חומות העיר העתיקה וממול לשער יפו, בה גרנו במאורעות תרפ"ט – 1929. ראיתי אז את המוני הפורעים זועקים "אטבח אל-יהוד" (לשחוט את היהודים!) ו"פלשתין – בלדנא ואל-יהוד – כלבנא" (פלשתין-ארצנו, והיהודים – כלבנו!)".

* "נקודה שנייה שמופיעה במטרות המלחמה היא הרצון שלנו להכתיב הסדר ולא לשאוף לשלום. אני פוחד משלום. אני חושב שמבחינת העם היהודי והישראלי, שלום בעשור הקרוב יש בו המון סכנות. דיברתי על זה עוד לפני שראיתי שהיהודים נכנסים לגדה, אבל בהרכב הדמוגרפי שיש היום, מחצית עם ישראל בארץ הוא ישראל השנייה עם הרקע הלוונטיני. אם נוכל לנסוע לביירות לחופש-נופש, יש הרבה סכנות בזה. צריך להגיע לשם, אבל לא בשביל להכתיב שלום אלא בשביל להכתיב הכרעה… שלום כפי שהוא מקובל בין יפאן וארצות הברית. עוד לא הגענו למחשבה על צורתו של השלום הנכסף, אבל כפי שהוא נראה לי הוא שלום מסוכן מאוד וכדאי לא להכניס אותו" ~ (דיון מטכ"ל 7 באוגוסט 1967)

* "אצל בני העם היהודי מקננים גנים של קיום והישרדות, אשר גובשו במהלך דברי הימים, הרדיפות והנגישות, שעברו עליו… הגנים האלה מאותתים לכל יהודי באשר הוא, בין אם במגדל השן של האקדמיה ובין אם בפינת השוק, כיצד להיזהר מרעיונות כזב ולדחות אותם, כיצד לפסוח על מקסמי שווא של שלום שקרי, הנושא בכנפיו חיסול והתאבדות מרצון. הגנים האלה מאותתים לו להיזהר ממתק שפתיים של מנהיגים חסרי חזון ונעדרי נחישות. הגנים האלה עמוסים בניסיון היסטורי, רוויים בדם של פוגרומים, פרעות, מאורעות, מלחמות, פדאיון, טרור ואינתיפאדה…. הגנים האלה, שנמצאים אצל כל יהודי בר-דעת, אומרים לנו בפשטות: אנחנו או הם!.. ואז חרף מסעי ההפחדה והבטחות הסרק, הוא נענה לקריאת הגנים של הקיום וההישרדות היהודיים, והוא נותן את קולו ל’מולדת’ ולרעיון היפרדות העמים" ~ עלון "מולדת", גליון 44.

*"כל הישגינו היו בזכות הכוח ובכוח הזהות; הזכות שנתנה לנו עוצמה מוסרית ואימצה את כוחנו להיות עצום יותר, אף שביחסי הכוחות היינו נחותים".

*"מדינת ישראל... כבר מגלה סימני עייפות של זקנה ותשישות, וזאת לא בשל המצור הממושך והמלחמות התכופות, אלא בשל משבר המנהיגות וחוסר האמונה. מה שיכול לשנות זאת הוא חידוש פניה של התנועה הציונית. לא עוד ציונות במירכאות ולא זלזול בשורשים ובתרבות היהודית..."

 

==קישורים חיצוניים==