סוכות: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קטגוריה |
הרחבה |
||
שורה 2:
'''[[w:סוכות|סוכות]]''' הוא אחד מ[[w:שלוש רגלים|שלוש הרגלים]], חג מקראי אשר נהוג בו לשבת ב[[w:סוכה|סוכה]], ליטול את [[w:ארבעת המינים|ארבעת המינים]] ולהרבות ב[[שמחה]].
==
* "אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְהוָה שִׁבְעַת יָמִים, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל, וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים." ~ {{פסוק|ויקרא|כג|לט}}
שורה 10:
==סוכה==
* "כיצד היא מצוות הישיבה בסוכה: שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה, כל שבעת הימים בין ביום בין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו, בשאר ימות השנה. וכל שבעת הימים, עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע, שנאמר 'בסוכות תשבו, שבעת ימים'." ~ [[רמב"ם]], [[s:רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב ו ה|הלכות לולב ו' ה']]
* "תעודת הסוכות להזכירנו בעושרנו את העוני, לפי שחייב אדם לזכור בעושרו את העוני, בימי תפארתו את השפלות, בגדלותו – את הפשטות, בימי שלום – את סכנת המלחמה... לפי שאין לך דבר, שיש בו כדי לשמחנו יותר מזיכרון ימי הרעה בימי טובה מרובה ביותר." ~ [[w:פילון האלכסנדרוני|פילון האלכסנדרוני]], "על החוקים", סעיף 204
* "בשעת אסיף כאשר מלאו הגרנות בר והיקבים תירוש ויצהר, ציווה הכתוב לישב בסוכה לזיכרון כי במדבר ישבו באוהלים ולא היה להם קרקע ולא דגן ותירוש ויצהר. לבלתי רום לִבם על בתיהם המלאים כל טוב." ~ רבי [[w:רשב"ם|שמואל בן מאיר]] (הרשב"ם)
* "כי הסוכה שהיא בחינת המקיפים צריכה להיות דווקא דירת עראי דהיינו שלא יטעה ח"ו שכבר זכה לשלמות הדעת מאחר שזכה לאיזה השגה כי גבוה מעל גבוה... ולתבונתו אין חקר... כי תכלית הידיעה שלא נדע ומי שאוחז בבחינת התכלית הזאת אזי סוכתו דהיינו השגתו הוא בחינת דירת עראי תמיד כי מייגע תמיד להשיג יותר כנ"ל." ~ רבי [[נחמן מברסלב]], [[w:ליקוטי הלכות|ליקוטי הלכות]], הלכות סוכה א'
* "'והיה באחרית הימים' כן יחזו לנו נביאנו וחכמינו ז"ל באחרית הימים, כאשר האנושות תעלה אבר, בלמדה לדעת מדברי ימיה וקורות הדורות את ההכרה הנאמנה, כי 'הבל' אשר יזמו לעשות, הלא הוא לייסד את חיי העולם רק על 'קניין ורכוש', אז גם האנושות תבוא אל הסוכה – אל סוכת השלום הכללי – אז, אגודת אחים תקשר את האנושות הכללית – כאחים יבואו לחסות תחת ממשלת אל אחד. הסוכה תסיר מעל האנושות את כבלי שאול וחבליה אשר צעדיה תמכו אותו על שלט הדמיון התועה והמתעה לכבד כאלוהים את הקניין והרכוש." ~ רבי [[w:רש"ר הירש|שמשון רפאל הירש]]
* "ענין סוכה כמו חופה שגומרת הקנין אשה לבעלה." ~ רבי [[יהודה אריה ליב אלתר]],שפת אמת לסוכות שנה תרל"ד
==[[w:שמחת בית השואבה|שמחת בית השואבה]]==
* "כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו." ~ [[s:משנה סוכה ה א|משנה מסכת סוכה ה' א']]
* "מעשה ברבן [[שמעון בן גמליאל]] שהיה מרקד בשמונה אבוקות של אור ולא היה אחד מהן נוגע בארץ... אמר רבי [[יהושע בן חנניה]] כל ימי שמחת בית השואבה לא היינו רואים שינה – משכימין אנו לתמיד של שחר, משם לבית הכנסת, משם לבית המדרש, משם למוספין, משם לאכילה ושתייה, ומשם לבית המדרש, משם לתמיד של בין הערבים משם לשמחת בית השואבה." ~ [[w:תוספתא|תוספתא]] סוכה ד' ג'
* "אף על פי שכל המועדות מצווה לשמוח בהן, בחג הסוכות הייתה שם במקדש שמחה יתרה, שנאמר 'ושמחתם, לפני ה' אלוהיכם שבעת ימים'." ~ [[רמב"ם]] [[s:רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב ח יב|הלכות לולב ח' י"ב]]
* "והיאך הייתה שמחה זו: החליל מכה, ומנגנין בכינור ובנבלים ובמצלתיים, וכל אחד ואחד, בכלי שיר שהוא יודע לנגן בו; ומי שיודע בפה, בפה. ורוקדין ומספקין ומטפחין ומפזזין ומכרכרין כל אחד ואחד כמו שיודע, ואומרים דברי שיר ותושבחות." ~ [[רמב"ם]],[[s:רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב ח יג|הלכות לולב ח' י"ג]]
* "שהשמחה שישמח אדם בעשיית המצוות ובאהבת האל שציווה בהן, עבודה גדולה היא... וכל המגייס דעתו, וחולק כבוד לעצמו, ומתכבד בעיניו במקומות אלו--חוטא, ושוטה. ועל זה הזהיר שלמה, ואמר 'אל תתהדר, לפני מלך', וכל המשפיל עצמו, ומקל גופו במקומות אלו--הוא הגדול המכובד, העובד מאהבה. וכן דוד מלך ישראל אומר 'ונקלותי עוד מזאת, והייתי שפל בעיניי'. ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה', שנאמר 'והמלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה<nowiki>''</nowiki>." ~ [[רמב"ם]] [[s:רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב ח טז|הלכות לולב ח' ט"ז]]
==משירי החג==
| |||