תומאס הובס: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 21:
* "כל אימת שאדם מעביר את זכותו או מוותר עליה, הרי זה מתוך התחשבות באיזו זכות שהועברה אליו באופן הדדי...שהרי זו פעולה רצונית והמושא של פעולות רצוניות של כל אדם הוא טוב כלשהוא לו עצמו. ולפיכך ישנן זכויות מסוימות שלגביהן אין להבין ששום אדם, בשום מילים או סימנים אחרים נטש אותן או העבירן. אין אדם יכול להניח את הזכות להתנגד לאלה התוקפים אותו בכוח הזרוע כדי לקחת את חייו..הוא הדין לגבי פציעות, כבילות או מאסר" ~חלק ראשון פרק י"ד
* "מחוק יסוד זה של הטבע, המצווה על אנשים לשקוד על השלום נגזר החוק השני : שיהיה אדם רוצה, בהיות גם אחרים רוצים כך, ככל אשר יחשוב זאת הכרחי לצורך השלום ולצורך הגנתו העצמית, להניח את זכותו זו לכל דבר, ולהסתפק באותה מידת חירות כלפי אנשים אחרים שהיה מתיר לאנשים אחרים כלפי עצמו" ~חלק ראשון פרק י"ד
* "מאותו חוק טבע המחייב אותנו להעביר לאחר זכויות שאחזקתן תמנע את שלום המין האנושי, נובע חוק שלישי והוא : "'''אנשים יבצעו את בריתותיהם'''". בלעדי כן הבריתות שווא הן...חוק טבע זה הוא מבועו ומקורו של הצדק. שכן במקום שלא קדמה בו שום ברית, שם גם לא הועברה שום זכות, ולכל אדם יש שם זכות לכל דבר, וכתוצאה מכך שום פעולה איננה יכולה להיות לא-צודקת. אבל כיוון שנכרתה ברית, הרי הפרתה היא לא-צודקת; '''וההגדרה של אי-צדק אינה אלא אי ביצוע ברית'''. וכל שאינו לא-צודק הוא צודק" ~חלק ראשון פרק ט"ו.
* "קודם שיהיה מקום לשמות כמו "צדק" ו"אי-צדק" הכרח שיהיה איזה כוח כופה שיאלץ אנשים באופן שווה לבצע את בריתותיהם...וכוח כזה אינו נמצא קודם להקמתה של מדינה...על כן במקום שאין מדינה שם שום דבר אינו לא-צודק. כך שטבע הצדק עניינו שמירת בריתות תקפות,אלא שתוקפן של בריתות אינו מתחיל אלא עם כינונו של כוח מדינתי שדי בו לאלץ את הבריות לשמרן. ואז מתחיל גם הקניין." חלק ראשון פרק ט"ו.
 
* "הפנאי הוא אבי הפילוסופיה והציוויליזציה היא אם השלום והפנאי. לימוד הפילוסופיה החל במקומות שבהם פרחו ערים גדולות."
* "הסקרנות לדעת מדוע וכיצד מיוחדת לאדם, אך מותר האדם מן הבהמה איננו בתבונה בלבד, אלא גם בתשוקתו החושנית למזון ולתענוגות אחרים."