תומאס הובס: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 23:
* "מאותו חוק טבע המחייב אותנו להעביר לאחר זכויות שאחזקתן תמנע את שלום המין האנושי, נובע חוק שלישי והוא : "'''אנשים יבצעו את בריתותיהם'''". בלעדי כן הבריתות שווא הן...חוק טבע זה הוא מבועו ומקורו של הצדק. שכן במקום שלא קדמה בו שום ברית, שם גם לא הועברה שום זכות, ולכל אדם יש שם זכות לכל דבר, וכתוצאה מכך שום פעולה איננה יכולה להיות לא-צודקת. אבל כיוון שנכרתה ברית, הרי הפרתה היא לא-צודקת; '''וההגדרה של אי-צדק אינה אלא אי ביצוע ברית'''. וכל שאינו לא-צודק הוא צודק" ~חלק ראשון פרק ט"ו.
* "קודם שיהיה מקום לשמות כמו "צדק" ו"אי-צדק" הכרח שיהיה איזה כוח כופה שיאלץ אנשים באופן שווה לבצע את בריתותיהם...וכוח כזה אינו נמצא קודם להקמתה של מדינה...על כן במקום שאין מדינה שם שום דבר אינו לא-צודק. כך שטבע הצדק עניינו שמירת בריתות תקפות,אלא שתוקפן של בריתות אינו מתחיל אלא עם כינונו של כוח מדינתי שדי בו לאלץ את הבריות לשמרן. ואז מתחיל גם הקניין." חלק ראשון פרק ט"ו.
* "מי שיכריז שלפי דעתו תבוני הוא להונות את העוזרים לו, אי אפשר שעל פי התבונה יצפה לאיזה אמצעי בטיחות פרט למה שיוכל להשיג בכוחו שלו היחידי. לפיכך מי שמפר ברית...לא יוכל להתקבל לשום חברה של אנשים המאחדים עצמם לשם שלום ולשם הגנה; אלא אם כן יטעו המקבלים אותו ולא יוכל אדם להתחשב באופן תבוני בטעויות כאלו כאמצעי לביטחונו" ~חלק ראשון פרק ט"ו.
* "כמו שהצדק תלוי בברית קודמת, כך הכרת הטובה תלויה בחסד קודם...אדם המקבל טובת הנאה מן הזולת מתוך חסד לבדו ישקוד על כך שהנותן אותה לא תהיה לו סיבה סבירה להתחרט על רצונו הטוב" ~חלק ראשון פרק ט"ו.
* "יהיה כל אדם מתאמץ להסתגל לשאר האנשים...כמו אותה אבן מחוספסת וגבנונית בצורתה, התופסת מקום מאבנים אחרות יותר משהיא ממלאה בעצמה, ובשל קשיותה שלא קל להקציעה ובכך היא מונעת את הבנייה, והבונים משליכים אותה החוצה לפי שתועלת אין בה וטרדתה מרובה - הוא הדין באדם שבשל קשיות טבעו יתאמץ לשמור בשבילו את אותם דברים שבשבילו הם מיותרים ולאחרים הם הכרחיים, ובגלל עקשות רגשותיו יש להניח לו או להשליכו מן החברה" ~חלק ראשון פרק ט"ו (על נוחות לבריות).
* " עם קבלת בטחונות ביחס לעתיד, ראוי שאדם ימחל לעבירות מן העבר של המתחרטים המבקשים זאת" ~חלק ראשון פרק ט"ו.
* "יהיה כל אדם מכיר באחר שהוא שווה לו על פי הטבע" ~חלק ראשון פרק ט"ו.
* "הפנאי הוא אבי הפילוסופיה והציוויליזציה היא אם השלום והפנאי. לימוד הפילוסופיה החל במקומות שבהם פרחו ערים גדולות."
* "הסקרנות לדעת מדוע וכיצד מיוחדת לאדם, אך מותר האדם מן הבהמה איננו בתבונה בלבד, אלא גם בתשוקתו החושנית למזון ולתענוגות אחרים."
| |||