מסילת ישרים: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 133:
== פרק ה - בביאור מפסידי [הגורמים להפסד] הזהירות וההרחקה מהם ==
 
* "הנה '''מפסידי''' <sup>[הגורמים להפסד]</sup> '''המידה''' הזאת <sup>[של הזהירות]</sup> ומרחיקיה <sup>[המרחיקים מהשגתה]</sup> הם '''שלושה''': האחד הוא '''הטפול והטרדה העולמית''' <sup>[שגורמים ענייני היומיום בעולם הזה]</sup>; השני, '''השחוק והלצון'''; השלישי '''החברה הרעה''' <sup>[חברת טפשים, חוטאים וחוטאיםולצים]</sup>".
 
<div style="text-align: center;">
שורה 139:
</div>
 
* "בהיות האדם טרוד בענייני עולמו <sup>[עסקיו, עיסוקיו וכו']</sup>, הנה מחשבותיו '''אסורות באזיקי המשא אשר עליהם''' <sup>[כבדות, ללא כל מעוף]</sup>, ואי אפשר להם לתת <sup>[מחשבות אלה אינן מאפשרות לאדם לשים]</sup> לב אל המעשה <sup>[החשוב יותר] [של עבודת האל]</sup>. והחכמים, עליהם השלום <sup>[חז"ל]</sup>, בראותם זאת אמרו (אבות ד, יב): 'הוי ממעט בעסק, ועסוק בתורה'".
 
* "העסק מוכרח <sup>[הכרחי]</sup> הוא לאדם '''לצורך פרנסתו''', אך ריבוי העסק <sup>[הרחבת העסקים]</sup> אינו מוכרח שיהיה כל כך גדול עד שלא יניח <sup>[יותיר]</sup> לו <sup>[לאדם]</sup> מקום אל עבודתו <sup>[עבודת האל]</sup>. על כן נצטווינו '''לקבוע עתים''' <sup>[זמנים קבועים לעיסוק]</sup> '''לתורה'''".
 
*הבורא יתברך שמו, שברא '''היצר רע''' <sup>[כאחד ממרכיבי האישיות]</sup> באדם, הוא שברא '''התורה תבלין''' <sup>[תרופה]</sup> '''לו'''".
 
* "אם הקדוש ברוך הוא לא ברא '''למכה זו''' אלא '''רפואה זו''' <sup>[התורה]</sup>, אי אפשר, בשום פנים, שירפא האדם '''מזאת המכה''' בלתי <sup>[אלא בעזרת]</sup> '''זאת הרפואה'''".
 
* "למה זה דומה? '''לחולה שדרש''' <sup>[ביקש עצה]</sup> '''ברופאים''' והכירו <sup>[וזיהו]</sup> חוליו <sup>[את המחלה המסוכנתהמדויקת ממנה הוא סובל]</sup> ואמרו <sup>[הורו לו]</sup> שייקח '''סם''' '''זה''' <sup>[תרופה מסוימת]</sup>. והוא <sup>[החולה]</sup>, מבלי שתקדם לו ידיעה <sup>[מומחיות]</sup> במלאכת הרפואה, יניח <sup>[הצידה]</sup> הסם <sup>[התרופה]</sup> ההוא וייקח '''מה שיעלה במחשבתו''' מן הסמים <sup>[התרופות]</sup> - הלא '''ימות''' החולה ההוא וודאי!".
 
* "<sup>[ומן המשל לנמשל]</sup> אין מי שמכיר <sup>[יותר טוב]</sup> '''בחולי''' [בחוֹלניות] '''היצר רע''', ובכוחו המוטבע <sup>[הקיים]</sup> בו, אלא בוראו שבראו <sup>[היוצר שלו]</sup>, והוא הזהירנו <sup>[מראש]</sup> '''שהרפואה לו''' היא התורה".
 
<div style="text-align: center;">
שורה 159:
* "וכל כך למה? לפי שכמו שכל מציאות <sup>[קיום המידה של]</sup> הזהירות תלוי '''בשימת הלב''' על הדברים, כן כל עצמו <sup>[עצם קיומו ומהותו]</sup> של השחוק אינו אלא '''מסיר הלב''' <sup>[מסיט את תשומת לבנו]</sup> מן המחשבות הישרות והעיוניות, ונמצא <sup>[בעקבות כך]</sup> '''שלא''' יבואו <sup>[יעלו]</sup> הרהורי היראה בלבו <sup>[של האדם המתלוצץ]</sup> כלל".
 
* "ובכוח <sup>[השלילי של]</sup> הליצנות '''ייפול הכל לארץ''' ולא יעשו בו <sup>[במתלוצץ] [המצוות והאיסורים שחובה להיזהר בהם]</sup> רושם כלל. ולא מפני חולשת העניינים <sup>[עניינים של מה בכך]</sup>, ולא מפני חסרון הבנת הלב <sup>[ההבנה הפנימית שקיימת באדם מטבעו]</sup>, אלא מפני '''כוח הלצון''' ההורס כל <sup>[קשר בין]</sup> ענייני המוסר ו<sup>[בין]</sup> היראה [<sup>ליפול בהם, חלילה]</sup>".
 
* "הליצנים, שאינם מתפעלים מן התוכחות <sup>[מדברי המוסר]</sup> מפני <sup>[בגלל]</sup> '''כוח ליצנותם''', אין להם תיקון אלא השפטים <sup>[עונשים קשים]</sup>, שאלה <sup>[הליצנים]</sup> '''לא יהיה להם כוח''', בליצנותם, לדחותם מעליהם <sup>[למנוע מעצמם את העונש הקשה]</sup>".