מסילת ישרים: הבדלים בין גרסאות בדף

* "זריזות - '''ניגודה''' ^{[היפוכה]} '''של העצלות''' - אחר ^{[מידתמדרגת]} הזהירות יבוא ^{[הבאה בתור היא מידתמדרגת]} הזריזות, כי הזהירות סובב על ^{[מקיף את מצוות]} ה'לא תעשה' והזריזות ^[סובב] על ^[מצוות] ה'עשה', היינו 'סור מרע - ועשה טוב'".

* "כמו שצריך '''פקחות גדולה והשקפה''' ^{[ראיית עולם]} '''רבה''' ^[רחבה] להינצל ממוקשי ^{[מלכודות]} היצר, ולהימלט מן הרע, שלא ישלוט בנו ^{[ויצליח]} להתערב במעשינו, כן צריך פקחות גדולה והשקפה ^{[ראיית עולם המסייעת לך]}, '''לאחוז במצוות ולזכות בהן''' ^{[לקייםכל המקיים מצווה זוכה בשכר שהיא אותןמעניקה]}, ושלא תאבדנה ^{[ההזדמנויות החד-פעמיות לקיים אותן]}".

* "כמו שמסבב ומשתדל '''היצר הרע''', בתחבולותיו ^{[בתרגילים של עורמה]}, להפיל את האדם במכמורות ^{[מלכודות]} החטא, כן משתדל ^{[באותה הזדמנות ממש, גם]} '''למנוע ממנו''' עשיית המצוות ולאבדם ממנו [כל מצווה שהזדמנה לך, ולא קיימת, אבדה לך לעולמים]".

* "טבע האדם ^{[האדם מטבעו]} '''כבד מאוד''', כי עפריות החומריות גס ^{["מעפר אתה"]}. על כן '''לא יחפוץ''' האדם בטורח ומלאכה. ומי שרוצה ^{[בעולמנו זה הגופני והחומרי]} '''לזכות''' לעבודת הבורא יתברך, צריך '''שיתגבר עצמו, נגד טבעו עצמו, ויזדרז'''".

* "כי הנה '''העצל''', אף על פי שאינו עושה רע בקום עשה ^{[כלומר בפעולה]}, הנה הוא '''מביא את''' ^{[התוצאה]} '''הרעה עליו''' בשב ואל תעש שלו ^{[בחוסר פעולה]}".

* "רעת העצל ^{[ההתדרדרות במצבו]} אינה באה בבת אחת ^{[ביום אחד]}, אלא '''מעט מעט באה''', בלי שידע וירגיש בה, כי הנה הוא נמשך ^{[מתדרדרהולך בנרפותומתדרדר]} '''מרעה אל רעה''' ^{[ממציאות רעה אל מציאות רעה ממנה]} עד שימצא ^{[בסופו של דבר]} '''טבוע בתכלית הרעה''' ^{[חייו כולם יהיו רעים ומרים]}".

* "הנה בתחילה ^[האדם] אינו אלא '''מחסיר הטורח''' ^{[המינימאלי]} אשר היה ראוי לו ^[לטרוח], ומזה נמשך ^{[ומכאן יוצא]} שלא ילמד בתורה ככל הצורך ^{[כפי שנדרש]}. ומפני חסרון הלימוד כשיבוא אחר כך ללמד ^{[את בנו, את חברו]} '''תחסר לו ההבנה''' ^{[יהיה גם טועה וגם מטעה]}".

* "^{[התנהגות השלילית הזו]} לא מחסרון '''הכרת החובה''' ההיא, ולא לשום טעם אחר, אלא '''מפני שכבדות העצלה''' ^{[העצלנות]} '''מתגברת עליו''', והרי הוא אומר: 'אוכל קמעא ^[מעט]', או 'אישן קמעא', או 'קשה עלי צאת מביתי', 'פשטתי את כותנתי ^[בגדיי] איככה אלבשנה', 'חֵמָה ^[שמש] עזה בעולם ^[חמסין]', 'הקרה רבה', או 'הגשמים', '''וכל שאר האמתלאות''' ^{[תירוצים]} והתואנות ^{[הסברים]} אשר פי העצלים מלא מהם".

* "ואולם אם תשאל '''את פי העצל''', יבוא ^[ישיב] לך במאמרים ^{[אמירות וציטוטים]} רבים - - אשר כולם יורו לו ^{[יתנו לו סיבות מוצדקות]}, לפי דעתו המשובשת, להקל עליו ^{[מעול המצוות]}, ולהניח לו '''במנוחת עצלותו'''. והוא איננו רואה ^{[איננו מסוגל להבין]} שאין הטענות ההם והטעמים ^{[התירוצים]} ההם נולדים לו מפני ^[מתוך] שיקול דעתו ^{[הקר וההגיוני]}, אלא '''ממקור עצלותו''' הם נובעים".

* "והנה תדע כי זה '''כלל גדול''' מנוסה ^[מוצלח] '''במלאכת הפרישוּת''' ^{[פרישות - זכותך לפרוש, באופן אישי, ממה שמותר לכל אדם אחר]} , '''שכל קֻלָּה''' ^{[הקלה במצווה שנודע לך עליה ממקור כלשהו]} '''צריכה בדיקה''' כי - - קרוב הדבר ^{[סביר להניח]} שתהיה '''מעצת היצר''' ^[הרע] ומרמיותיו ^{[הונאותיו]}".

* "תראה ^{[שים לב]} '''שהמלאכים''' ^{[מלאכי השרת]} '''משתבחים''' במידה הטובה הזאת ^{[של הזריזות]}. והנה האדם הוא אדם ולא מלאך. על כן אי אפשר ^{[בלתי אפשרי]} לו שיגיע ל^[דרגת] גבורתו של המלאך, אך וודאי שכל מה שיוכל ^{[להתאמץ ו]}'''להתקרב במדרגתו אליו''' ראוי הוא שיתקרב".