מסילת ישרים: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 825:
</div>
 
* "הטהרה <sup>[המדרגה החמישית מתוך תשע המדרגות במעלה הדרך אל הקדושה]</sup> היא '''תיקון הלב והמחשבות'''. וזה הלשון <sup>[הביטוי]</sup> מצאנוהו אצל <sup>[המלך]</sup> דוד, שאמר (תהילים נ"א): 'לב טהור ברא לי אלוקים' ".
 
* "ועניינו <sup>[של המושג טהרה]</sup>, '''שלא יניח האדם''' מקום <sup>[כלשהו]</sup> ליצר במעשיו, אלא יהיו כל מעשיו '''על צד החכמה והיראה''' ולא על צד החטא והתאווה".
 
* "אפילו אחרי התנהגו בפרישות, דהיינו שלא ייקח מן העולם '''אלא ההכרחי''', עדיין יצטרך לטהר לבבו ומחשבתו, שגם '''באותו המעט''' אשר הוא לוקח, לא יכוון <sup>[לבו ומחשבותיו]</sup> אל ההנאה והתאווה כלל, אלא תהיה כוונתו '''אל הטוב היוצא''' <sup>[הנולד]</sup> '''מן המעשה''' <sup>[שכר מצווה מצווה - שכר מצווה, בשביל אדם טהור, הוא הטוב שנולד מעצם קיום המצוה ותו לא]</sup>".
 
* "צריך שתדע, שכמו ששייך '''טהרת המחשבה''' <sup>[אל כל מה שקשור]</sup> במעשים הגופניים, אשר מצד עצמם קרובים ליצר <sup>[הרע]</sup>, [אשר ראוי להם, לאותם מעשים] '''שיתרחקו ממנו''' ולא יהיו משלו <sup>[משל היצר]</sup> <sup>[ואת זה קל מאוד לאדם להבין]</sup>, כן שייך '''טהרת המחשבה''' <sup>[גם אל כל מה שקשור]</sup> במעשים הטובים, הקרובים לבורא יתברך שמו, שלא יתרחקו <sup>[המעשים הללו]</sup> ממנו <sup>[יתברך שמו]</sup> ולא יהיו '''מִשל היצר''' <sup>[תולדה של משהו מן היצר הרע]</sup>, והואו<sup>[זה]</sup>הוא עניין "<sup>[עבודהעבודת האל]</sup> שלא לשמה" המוזכר בדברי חז"ל פעמים רבות".
 
<div style="text-align: center;">
'''שלושה סוגים ב'''<sup>[עבודת האל]</sup> '''"שלא לשמה"'''
</div>
 
* "הרע מכולם הוא ש'''איננו עובד לשם עבודה כלל''' <sup>[תרומה כלשהי לכלכלה או לקהילה]</sup>, אלא לרמות בני האדם ולהרוויח כבוד או ממון".
 
* "ויש מין אחר 'שלא לשמה', <sup>[פחות גרוע מזה שהוזכר קודם]</sup> שהוא העבודה '''על מנת''' <sup>[במטרה]</sup> '''לקבל פרס''', ועליו אמרו (פסחים נ'): 'לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות '''ואפילו''' 'שלא לשמה', שמתוך 'שלא לשמה' בא לשמה' ".
 
* "אך על כל פנים מי '''שלא הגיע עדיין''' מתוך [הרגלו לבצע את עבודת האל] ש'לא לשמה' [עבודה שנעשית מתוך מחשבה תמידית על איזה פרס הממתין לי בסיומה] אל [ההרגל לבצע עבודת האל] לשמה <sup>[שלא על מנת לקבל או לחשוב על שום פרס]</sup>. הרי '''רחוק ''' הוא <sup>[עדיין]</sup> משלמותו".
 
* "לפעמים האדם הולך ו'''עושה מצווה''' 'לשמה ממש', שכך גזר אבינו שבשמים, <sup>[אך]</sup> לא יחדל מלשתף עִמה איזה '''פניה''' <sup>[סיבה ומחשבה]</sup> '''אחרת''': או <sup>[שיקווה בלבו]</sup> שישבחוהו בני האדם, או <sup>[שיקווה בלבו]</sup> שיקבל שכר במעשהו. - - ואמנם אף על פי שאיסור כזה '''בטל במיעוטו''' <sup>[כי בכל זאת האדם עשה דבר מה חשוב וגדול והתאמץ כדי לקיים מצווה]</sup>, <sup>[אך]</sup> על כל פנים המעשה ש'''תערובת כזה''' <sup>[של 'לשמה' ו'לא לשמה' נמצא]</sup> בתוכו, טהור לגמרי איננו".
 
* "כי הנה <sup>[למה הדבר דומה?]</sup> כשם שאין עולה על גבי המזבח שלמטה אלא '''סולת נקיה מנופה בשלוש עשרה נפה''', שכבר טהור לגמרי מכל סיג, כך אי אפשר לעלות על רצון מזבחו העליון <sup>[של השם יתברך]</sup> '''להיות''' <sup>[להיחשב בעיניו]</sup> '''מעבודת האל השלמה והמובחרת''' אלא המובחר שבמעשים הטהור מכל מיני סיג <sup>[של מחשבה זרה]</sup>".
 
* "ואינני אומר שמה שהוא '''זולת זה''' <sup>[עבודתשונה במעט ובזעיר מעבודת האל השלמה]</sup> יהיה נדחה לגמרי, <sup>[ע"י השם יתברך]</sup>. כי הרי הקדוש ברוך הוא '''אינו מקפח''' שכר כל ברייה ומשלם שכר המעשים '''לפי מה שהם''' <sup>[עשית באמת קיבלת באמת]</sup>".
 
* "<sup>[אך]</sup> על '''העבודה התמימה''' אני מדבר, הראויה <sup>[המתאימה]</sup> לכל אוהבי ה' באמת, שלא יקרא בזה השם אלא '''העבודה הטהורה לגמרי''', שלא תהיה הפנִיה <sup>[הסיבה והמחשבה]</sup> בה אלא '''לשם יתברך''' ולא לזולתו <sup>[חיפוש הכבוד, הפרס ותמורה כלשהי בין בעולם הזה ובין בעולם הבא]</sup>. וכל מה שיתרחק מן '''המדרגה הזאת'' <sup>[של הטהרה]</sup>, כפי הרְבות <sup>[גודל]</sup> ריחוקו כן ירבה <sup>[יגדל]</sup> החיסרון בה".
 
<div style="text-align: center;">
שורה 855:
</div>
 
* "כי באמת '''העבודה האמיתית''' צריכה להיות צרופה <sup>[טהורה]</sup> הרבה יותר מן '''הזהב''' ומן '''הכסף'''".
 
* "ומי שהוא עובד ד' באמת, לא יסתפק '''בזה במועט''', ולא יתרצה לקחת כסף '''מעורב בסיגים ובדילים''', דהיינו, עבודה מעורבת ב'''פניות לא טובות'''. אלא הזך והטהור כראוי, ואז יקָרֵא '''עושה מצווה כמאמרה''' שעליו אמרו חז"ל (שבת ס"ג): 'כל העושה מצווה כמאמרה, '''אין''' מבשרין אותו בשורות רעות' ".