תוקידידס: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 26:
* "שום דבר מהדברים שנחליט עליהם לא יתקיים אם לא נכיר שעיר שחוקיה טובים פחות אך הם עומדים חזקה יותר מעיק שחוקיה טובים אך חסרי תוקף; שבּוּרוּת עם נאמנות מועילה יותר מפקחות עם חוסר משמעת; ושפשוטי האנשים הם בדרך כלל אזרחים טובים יותר מהשנונים שבהם המבקשים להראות חכמים מהחוקים עצמם" ~ספר שלישי ל"ז
* "שלוש השגיאות שאין בהן שום תועלת למעצמה: חמלה, רגשנות ונדיבות. כי הדין נותן, שיש לרחם על הרחמנים אך לא על אלה שלא יתנהגו איתנו במידת הרחמים"
* "משמעותן הרגילה של מילים נתחלפה..פזיזות חצופה נחשבה כאומץ נאמן, היסוס נבון כפחדנות, מתינות כמסווה לחוסר גבריות, היכולת לראות בעיה מכל צדדיה כרפיון ידיים. אלימות מטורפת הועלתה לאחת ממידות הגבריות ותכנון זהיר כאמתלה להשתמטות. חמום המוח נחשב תמיד לנאמן ומתנגדו לחשוד. המצליח במזימה נחשב פיקח והמגלה מזימה לפיקח יותר אך מי שניסה למנוע את הצורך במזימות נחשב כמי שמפר אחדות או כפוחד מהמתנגדים" ~ספר שלישי פ"ב
** "רוב בני האדם מעדיפים להיקרא נבלים פקחים מלהיקרא פתיים ישרים; בזה הם מתביישים ובזה הם משתבחים." ~שם
** "סיבת כל הרעות האלו הייתה תאוות השלטון, הנעוצה באהבת הבצע והכבוד ותוצאתם הקנאות המצויה אצל אנשים רודפי-התנצחות"
* "וכך הביאה המחלוקת לידי קלקול כל המידות הטובות ביוון. התום, יסוד מידת האצילות, היה ללעג ולקלס ובטל קיומו. התנכלות איש ברעהו והחשדנות פשטו בכל מקום. שום דבר לא היה בכוחו להשלים בין הניצים לא הן-צדק ולא שבועה. ומאחר שכל אחד היה תקיף בהכרתו כישאין שום תקווה להגיע לידי יציבות נתנו דעתם בעיקר להיזהר מפגיעה ולא היו מסוגלים לתת אמון באחרים. הפחות נבונים- ידם הייתה על העליונה על פי רוב. שכן הואיל ופחדו מפני נחיתותם ומפני תבונת יריביהם ..היו יוצאים לפעולה בעזות נפש." ספר שלישי פ"ג
* "כשהתבלבלו כל סדרי החיים בעיר בשעה זו, הריע הטבע האנושי את תרועת הניצחון על החוקים. ועם היותו רגיל גם קודם לכן להפר חוקים, שמח להכריז בגלוי שאין לכבוש את יצריו ושהוא חזק מן הצדק ואויב לכל יתרון...בני אדם שעה שהם מבקשים להתנקם באחרים, אינם מהססים לבטל את החוקים המשותפים לכל הבריות ואשר בהם תיקווה לכל, שאם יפלו ברעה - ייוושעו על ידיהם" ~ ספר שלישי פ"ד
==קישורים חיצוניים==
| |||