תוקידידס: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 31:
* "וכך הביאה המחלוקת לידי קלקול כל המידות הטובות ביוון. התום, יסוד מידת האצילות, היה ללעג ולקלס ובטל קיומו. התנכלות איש ברעהו והחשדנות פשטו בכל מקום. שום דבר לא היה בכוחו להשלים בין הניצים לא הן-צדק ולא שבועה. ומאחר שכל אחד היה תקיף בהכרתו שאין שום תקווה להגיע לידי יציבות נתנו דעתם בעיקר להיזהר מפגיעה ולא היו מסוגלים לתת אמון באחרים. הפחות נבונים- ידם הייתה על העליונה על פי רוב. שכן הואיל ופחדו מפני נחיתותם ומפני תבונת יריביהם ..היו יוצאים לפעולה בעזות נפש." ספר שלישי פ"ג
* "כשהתבלבלו כל סדרי החיים בעיר בשעה זו, הריע הטבע האנושי את תרועת הניצחון על החוקים. ועם היותו רגיל גם קודם לכן להפר חוקים, שמח להכריז בגלוי שאין לכבוש את יצריו ושהוא חזק מן הצדק ואויב לכל יתרון...בני אדם שעה שהם מבקשים להתנקם באחרים, אינם מהססים לבטל את החוקים המשותפים לכל הבריות ואשר בהם תיקווה לכל, שאם יפלו ברעה - ייוושעו על ידיהם" ~ ספר שלישי פ"ד
* "בידכם הוא להפיק תועלתם מההצלחה שהשגתם, לקיים בידכם מה שאתם מחזיקים בו ולהוסיף עליו כבוד ותהילה, ולהימנע משגיאתם של אלה שהצלחה באה להם במפתיע והם תופסים את המרובה בשל תקוותיהם. אך אנשים שעברו עליהם בחייהם תמורות רבות לטוב ולרע נבונים הם מלהאמין ביותר הצלחות...אין הדעת נותנת שבשל חוסנה של עירכם והכיבושים החדשים שכבשתם תדמו בנפשכם שהמזל יאיר לכם תמיד פנים. מדרכם של אנשים נבונים לשמור תמיד על הצלחותיהם מתוך שהם רואים אותן כנתונות לתמורה..אנשים כמות אלה עלולים פחות להיכשל מפני שאין דעתם זחוחה עליהם בשל הצלחתם והם משביתים את המלחמה בעוד ידם על העליונה"" ~ ספר רביעי י"ז - י"ח
* "סבורים אנו ששנאה עזה נינת לביטול לא כשאחד הצדדים שואף נקמות...אלא מתוך שהוא מנצח את אויבו גם בנדיבות ליבו, כשאפשר להשיג אותו דבר גם בדרכי חסד ומשלים עמו בתנאים הוגנים. כי יריב ברואה עצמו חייב טובה שוב אינו שואף לנקמה בשל התנאים שכפו עליו אלא מבקש להחזיר נדיבות תחת נדיבות...מטבעם של בני אדם לוותר בשמחה לאותם המוותרים מרצון אך להסתכן ולהלחם עד הסוף במתרברבים" ~ ספר רביעי י"ט
==קישורים חיצוניים==
| |||