התפסן בשדה השיפון: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: es:El guardián entre el centeno |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 14:
* "כסף מחורבן. בסוף הוא תמיד עושה אותך עצוב נורא."
* "מה שמלהיב אותי באמת זה ספר שכשאתה גומר לקרוא אותו, היית רוצה שהסופר שכתב אותו יהיה חבר טוב שלך, שאתה יכול לתת לו צלצול כל פעם שמתחשק לך. זה אבל לא קורה לעתים קרובות."
* "הצרה עם בנות, שאם איזה בחור מוצא חן בעיניהן, אז הוא יכול להיות הממזר הכי גדול בעולם והן יגידו שיש לו תסביך נחיתות, ואם הוא לא מוצא חן בעיניהן, אז לא חשוב אם הוא הבחור הכי נחמד, ולא חשוב אם יש לו את תסביך הנחיתות הכי גדול, הן יגידו שהוא שחצן. אפילו בנות חכמות עושות ככה."
* "מה שבאמת התחשק לי, אבל, זה להתאבד. התחשק לי לקפוץ מהחלון. בטח הייתי עושה את זה, אם הייתי בטוח שמישהו יכסה אותי ברגע שאני אנחת. לא רציתי שאיזה חבורה של סקרנים טיפשים יסתכלו עלי כשאני כולי מכוסה דם."
* "קחי את רוב האנשים, הם משתגעים אחרי מכוניות. מודאגים מכל שריטה קטנה עליהן, ותמיד מדברים על כמה קילומטרים הם יכולים לעשות על ליטר, ואם הם קונים מכונית חדשה לגמרי, הם כבר מתחילים לחשוב על איך אפשר להחליף אותה במכונית עוד יותר חדשה. אני אפילו לא אוהב מכוניות ישנות, זאת אומרת, הן אפילו לא מעניינות אותי. הייתי יותר טוב רוצה איזה סוס מחורבן. סוס הוא לפחות אנושי לעזאזל."
* "זה מה שהורס אותי. אני תמיד אומר "שמחתי להכיר אותך" למישהו שאני בכלל לא שמח שהכרתי. אם רוצים, אבל, להשאר בחיים, מוכרחים להגיד דברים כאלה."
* "ניו-יורק היא עיר איומה כשמישהו צוחק ברחוב מאוחר מאוד בלילה. אפשר לשמוע את זה מקילומטרים. זה עושה אותך כל כך בודד ומדוכא."
* "מה שמלהיב אותי באמת זה ספר שכשאתה גומר לקרוא אותו, היית רוצה שהסופר שכתב אותו יהיה חבר טוב שלך, שאתה יכול לתת לו צלצול בכל פעם שמתחשק לך."
[[קטגוריה:יצירות ספרותיות]]
| |||