דליה רביקוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 34:
* "אנחנו האנשים החלולים. אנחנו האנשים הממולאים בחומרים כימיים מפוקפקים. אנחנו האנשים שלא רוצים לחיות... השמש זורחת ושוקעת. הפרחים פורחים ונובלים. הפרי מבשיל ונושר, ורק אנחנו מצפים לאושר הגדול מכל אושר, האושר של ההיעדרות. אין לנו אהבה גדולה יותר מאשר אהבת העולם השרוי בלעדינו."
* "מגיע למיכל שעמוס עוז או מאיר שלו יכתבו עליה רומן שלם ויפתחו את הנושאים שאני הזכרתי כאן בצמצום ובדלות, אבל זהו מזלה הביש שאין מי שיכתוב עליה מלבדי, ואני מי אני ומה אני? לא מאמינה בתיאורי טבע ובניתוח דמויות וכותבת רק את המעט מן המעט בלי סדר ה==ובלי פשר." (מתוך "קיצור תולדות מיכל")
* "גם אני אשמח להיות פלורליסטית, כמו כל פלורליסט נאור, אבל בתרבות החילונית הישראלית לא מצאתי טקסט מקובל לשמח חתן וכלה, ולהבדיל, לנחם אבלים. אין נוסחה מקובלת לאיחולים ואין נוסחה מתונה להבעת רגשות שליליים. למעשה התרבות החילונית שלנו היא תרבות האין, ואפשר לקרוא את המילה הן בעברית והן באנגלית (IN). מי שאיננו רוצה כאן מדינת הלכה, צריך לבדוק מידי פעם את המותד הנעדר הזה: תרבות חילונית. חשבון נפש אינו התחשבנות עם מגרעותיו של מישהו אחר, כי אם חשיבה פתוחה, ובמידת האפשר כנה של אמונה מול ספק, של יתר מול חסר ושל אני מול אתה. גם אני אינני מקיימת מצוות, ואינני מאמינה בתחיית המתים ובביאת המשיח. גם אני אינני מכירה את הביטויים המסורתיים לשמחות ואבל - אבל אין לי אלטרנטיבה חילונית ברורה לכל אלה, ואז מגיעים החגים ואין לי מושג מה לעשות בהם, מלבד למלא את המקרר ולהשתעמם."
==נאמר עליה==
* "דליה רביקוביץ היתה משוררת מיוחדת בכך שהיא פשוט ידעה עברית, שפה שעוד לפני שנטמעה בקרב מי שנולדו לתוכה התגלגלה אל הישראלית. החלום של הפיכת העברית הקלאסית לשפה המדוברת, חלום שנתבדה אפילו בשירה העברית, הוגשם בכתיבתה. בכך היא ייחודית במפת השירה העברית המורכבת בעיקר ממשוררים שהעברית אינה שפת אימם או כאלו ששפת המקורות אינה חלק אורגני מלשונם"~ המשורר אורי וייס [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3937235,00.html במלאת 5 שנים למותה וי-נט] .
{{פוטנציאל}}
{{מיון רגיל:רביקוביץ, דליה}}
| |||