משה תמיר: הבדלים בין גרסאות בדף

* "צבא צריך לעשות את משימתו והאזרחים חייבים להביע דעתם. אני לא נכנס בכלל בספר לשאלת ההצדקה של שהותנו בלבנון. זה היה ויכוח פוליטי. ניסיתי להבין, לאחר מעשה, למה בשטחים אפשר היה להצליח חלקית מול טרור וגרילה ובלבנון לא. אחת המסקנות היא שקשה לנצח מלחמה בשטח כשאתה יושב מבחוץ. ביהודה ושומרון אנחנו נלחמים מבפנים, בתוך שטח מתוחם, כשיש לנו יכולת סבירה למנוע יציאת אנשים ואמצעי לחימה. אני מקווה גם שלמדנו לקח בכל מה שקשור בניתוק הטרור מאחיזתו העממית. חלק גדול מהעוצמה של חיזבאללה נבע מהתמיכה שקיבל מאזרחי לבנון." ~ בראיון ל"הארץ".

* "מגיל 18 עד גיל 37-36 הייתי בלבנון. כמעט כל השירות הצבאי שלי זה מה שעשיתי, חוץ מתקופות קצרות של מנוחה. עולם המושגים שלנו והעיצוב שלנו כאנשים בוגרים התרחש בלחימה הזאת, וביום אחד זה איננו. אתה מסתכל לצד השני של הגדר ופתאום העולם כמו שאתה מכיר אותו כבר לא קיים. נהרגו לנו אנשים, עברנו חוויות קשות. השקענו שם את מיטב שכלנו, דמיוננו ומרצנו, ופתאום זה נעלם." ~ בראיון ל"ישראל היום" 14.05.2010.