גל הירש: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קיצוץ רבתי, הסבר בדף השיחה
ויקיזציה
שורה 1:
[[קובץ:PictureFilegal-hirsch.jpg|ממוזער|200px|גל הירש]]
'''[[w:גל הירש|גל הירש]]''' (נולד ב-1964ב־1964), תת אלוף בצהב[[צבא הגנה לישראל|צה.]], צמח בחטיבת הצנחנים. התפטר מתפקידו כמפקד עוצבת הגליל בעקבות מסקנות [[w:ועדת אלמוג|ועדת אלמוג]] שחקרה את אירוע חטיפת החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב שהביא לתחילתה של [[מלחמת לבנון השנייה]].
 
== כללי ==
* "הייתי אז בבית, בליל סדר. ברגע ששמעתי על הפיגוע, קמתי ונסעתי לפגוש את איציק איתן בקריה. הכלהכול כבר היה מוכן. עבדתי על חומת מגן שמונה חודשים מראש. יצאתי משם ונסעתי למפקדת הפיקוד. היה לי ברור ש'פרקפארק'<ref>הכוונה למלון פארק בנתניה. ראו ערך בוויקיפדיה: [[w:הפיגוע במלון פארק|הפיגוע במלון פארק]]</ref> מהווה חציית סף, שאנחנו הולכים למשהו אחר. כמי שאחראי אז על לתכנן, להכין, ליזום כל נושא מבצעי בפיקוד, שמתי על השולחן את 'שדה אחר', שם התכניתהתוכנית המקורי של חומת מגן. כן. התקשרו אליאליי מחדר המלחמה ואמרו 'גל, צריך שם למבצע'. אמרתי 'תמתינו'. הייתי חדור בתחושה מאדמאוד עמוקה של היסטוריה, של הגנה על המולדת, המדינה שלי. זכרתי את המילים מהשיר של חיים חפר 'בין גבולות'; 'למך ולזקן ­ אנו פה חומת מגן'. אמרתי 'חומת מגן'." ~ על בחירת השם למבצע "חומת מגן". מתוך ראיון ב"מעריב", ב-21 21/02/03בפברואר 2003
* "אני מבקש לקבוע כי מנהיגות, ערכים וחינוך, הם הקובעים את התוצאה, הם שיקבעו את גורלנו בארץ הזו, גם במלחמה הבאה ובכל מבחן לאומי." ~ מתוך נאום שנשא הירש בכנס לרגל השקת הספר "אש על כוחותינו" שכתב עמיר רפפורט, ראש הדסק הצבאי של מעריב.
* "לא היתההייתה לנו מנהיגות צבאית עליונה במלחמה הזו ולאחריה. לא היה חלוץ לפני המחנה." ~ מתוך נאום שנשא הירש בכנס לרגל השקת הספר "אש על כוחותינו" שכתב עמיר רפפורט, ראש הדסק הצבאי של מעריב.
* "הערכים הם הקובעים את התוצאה."
* "חייבת להיות לך מטרה." ~ על פיקוד.
 
== מתוך מכתב ההתפטרות ==
<small>המכתב פורסם בעיתון "הארץ" ב־12 בנובמבר 2006, ומובא כאן כלשונו.<ref>{{הארץ||מכתב ההתפטרות|786832|12 בנובמבר 2006|}}</ref></small>
 
==מכתב ההתפטרות שפורסם ב"הארץ" ב-12 בנובמבר 2006==
"המפקד{{ש}}
בתום הצגת התחקירים הנוגעים בתפקידה של אוגדת הגליל, בנושא החטיפה והמלחמה בחזבאללה אני מבקש להגיש לך את התפטרותי מצה"ל. האחריות על המתרחש בגזרתי ותחת פיקודי היא שלי. אין לי כל צורך ל"קחת'לקחת אחריות"', מעולם לא מסרתיה לאיש. אני סבור כי אוגדה 91 הכינה עצמה היטב למלחמה, עסקה באופן רצוף ומקצועי בנסיונותבניסיונות למניעת חטיפה ומשפרצה המלחמה פעלה ברציפות 34 יום, בהגנה ובהתקפה בהיקף כוחות גדול. תוצאות אירוע החטיפה קשה, המלחמה תמה וימים יגידו את הישגיה אך אני יכול וגאה לקבוע כי מצאתי בכוחות הלוחמים תחת פיקודי עוז רוח, כשרוןכישרון וערכים המצויים בדור הזה כבדורות הלוחמים בעבר (ואף יותר). אני נושא עמי בכאב את זכר הלוחמים חברי לנשק שנפלו ומתפלל לשובם של חיילי צה"ל החטופים. אני מבקש להודות לך על שבתום תחקירי המלחמה מצאת לנכון, יחד עם פורום המטכ"ל, להביע בי אמון במינוי כרח"ט תכנון אסטרטגי. ועם זאת אני מבקש, בכל הכבוד, לומר לך כי אני סבור שהצבתה של אוגדה או אוגדות במוקד תחקור הלחימה היא שגיאה קשה. אני כואב את הצבתם של מפקדי האוגדות באופן לא ראוי בפני הציבור - לא נכון לנהוג כך במצביאיו של עם ישראל. מתחילת המלחמה אני מוצא עצמי חשוף להעדרלהיעדר גיבוי, להשמצות ולפגיעה הולכת ומתעצמת בשמי הטוב. משפחתי, חברי ואני עוברים ימים קשים כבר חודשים ארוכים ואיני מוצא לכך הצדקה. לא נכון לנהוג כך במפקד-לוחם. מגיל 14 אני לובש מדים, דרך ארוכה עברתי כלוחם ומפקד בכל גזרות הלחימה של צה"ל. נפצעתי פעמיים וחזרתי לשירות, צה"ל ומדינת ישראל הם תמצית חיי. לפני שבוע הודיעני האלוף (מיל') אלמוג את המלצתו הצפויה, אמש הועבר לעיוני הדו"ח. משנורה החץ וננעץ, ציור המטרה אינו משנה והוא בעיני חסר. אני מוצא כי תחקיר אירוע החטיפה בוצע כמוכוון מטרה ואג'נדה. ההקשרים בו רופפים וחסרים ואף שיש בו מסקנות מספר עימןעמן אני מסכים הרי שתמציתו, דרך ניתוחו ופרטים מהותיים בו אינם מקובלים עליעליי, לצערי, מהיכרות עם התהליך איני סבור כי אוכל להשפיע עליו מהותית וממילא נפל הפור והדין נחרץ, כזה או כזה. אני סבור שנכון יהיה לקבוע כי אחריות ממשית לשגיאות, תקלות וכשלים נמצאת לא רק ביחידות הקצה ובמפקדיהן, יש ואחריות זו נכון שתילקח ממש ע"י דרגים בכירים. אני מבקש כי לא תפגע בדרגי הפיקוד והמטה שמתחתי בהחלטותיך. הם קצינים אמיצי לב ואנשים טובים ונכון שיוסיפו לשרת בצה"ל, המח"ט אל"מ חן לבני, קמ"ן האוגדה סא"ל א' ומג"די המילואים סא"ל (מי"למיל') שגיא שדמי וסא"ל (מי"למיל') בני עזרן הם מיטב בניה של הארץ הזו. אני מעריך אותם את פקודי מאדמאוד, הם לי מקור כחכוח ואמונה ואני אוהב אותם אהבת נפש. אני מפציר בך ובשר הבטחוןהביטחון לחדול מעינוי הדין ולאשר את מינוייהם של עמיתי מפקדי האוגדות. כמוני, גם הם הלכו שנים ארוכות אל האש ומצפים שהכתוב באלתרמן 'אומתם לא היתההייתה להם אם, לא ידעה בצאתם לדרך' ישאריישאר בשיר של טרם מדינה. היום יש מדינה וראוי שהאומה תוקיר את לוחמיה, מפקדיה ובני משפחותיהם. ערכים הם שהובילו ויובילו אותנו אל בטחון המדינה, אל חברה יציבה ותוססת חיים, וגם אל נצח ישראל. נכון להציבם כמגדלור וגם אם הנתיב אבד נוכל לחזור לחוף מבטחים. אני גאה על הזכות שניתנה לי להגן על עם ישראל ומדינת ישראל שנים ארוכות ומתחייב להוסיף ולעשות כן גם בהמשך, בכל דרך. {{ש}} בהצדעה{{ש}} גל הירש, תא"ל {{ש}} מפקד אוגדת הגליל."
 
* "בלי אופוזיציה, קבלת ההחלטות שלי אינה מלאה." ~== מתוך ספרו "סיפור מלחמה, סיפור אהבה". ==
==ציטוטים==
* "אני מודע לכך שקומנדו מייצג מיון קפדני, אמל"ח איכותי, כושר קרבי מעולה ומסורת של למידה ותחקור חסר פשרות. אבל בעיקר זה 'מצב הדעת', גישה ותפיסה. אין לי ספק שגם גדוד טנקים יכול להתנהל כיחידת קומנדו, ככוח מיוחד. הדבר תלוי במפקד שלו, בתעוזה, ברוח ובהחלטה שהוא כזה." ~ מתוך ספרו "סיפור מלחמה, סיפור אהבה".
* "הייתי אז בבית, בליל סדר. ברגע ששמעתי על הפיגוע, קמתי ונסעתי לפגוש את איציק איתן בקריה. הכל כבר היה מוכן. עבדתי על חומת מגן שמונה חודשים מראש. יצאתי משם ונסעתי למפקדת הפיקוד. היה לי ברור ש'פרק' מהווה חציית סף, שאנחנו הולכים למשהו אחר. כמי שאחראי אז על לתכנן, להכין, ליזום כל נושא מבצעי בפיקוד, שמתי על השולחן את 'שדה אחר', שם התכנית המקורי של חומת מגן.כן. התקשרו אלי מחדר המלחמה ואמרו 'גל, צריך שם למבצע'. אמרתי 'תמתינו'. הייתי חדור בתחושה מאד עמוקה של היסטוריה, של הגנה על המולדת, המדינה שלי. זכרתי את המילים מהשיר של חיים חפר 'בין גבולות'; 'למך ולזקן ­ אנו פה חומת מגן'. אמרתי 'חומת מגן'." ~ על בחירת השם למבצע "חומת מגן". מתוך ראיון ב"מעריב" ב- 21/02/03
* "לאמירה מנהיגותית, נחושה ותקיפה יש לעיתיםלעתים מקום חשוב: לילה אחד שבתי בראש כוח צנחנים ממשימה מעבר לרצועת הביטחון. שני לוחמים נחבלו קשות במהלך הפעולה ונשאנו אותם על אלונקות, היתההייתה מצוקת זמנים קשה והכוח היה עייף מאוד. גלשנו אל נהר הסלוקי ועוד היה עלינו לעלות את המצוק התלול שלו לעבר גדר הגבול. הובלתי את הכוח אל נקודת התחלת הטיפוס ובדקות קצרות של מנוחה ושתיית מים קיבצתי אליאליי את המפקדים. גיא, אחד המ"פים שלי, הציע שנשנה נתיב, שננוע בדרך תלולה פחות או שנישאר עד ללילה הבא באפיק הסלוקי. 'לא נצליח לעלות,' אמר, מניד בראשו. האפשרויות האלו כבר עלו בראשי תוך כדי ההליכה ופסלתי אותן: הנתיב הנוח יותר חשוף לאויב ואנו עלולים להיתפס באור יום כמטרה נוחה, הישארות ליום נוסף תסבך את המבצע. הייתי צריך לפוגג את הספקות באמירה נחושה, בטחתי באנשים, בחינוך הטוב שלהם ובתוכנית. זה נראה בלתי אפשרי, אך בשקט, בלחש, אמרתי למפקדי כוחות המשנה כך: 'אנחנו צנחנים ואנחנו נעלה.' 'השיפוע תלול, האנשים סחוטים והאלונקות כבדות, למרות כל הצנחנות שלנו זה לא אפשרי,' התעקש גיא. גם אני התעקשתי, 'אנחנו צנחנים ואנחנו נעלה.' עלינו." ~ מתוך ספרו "סיפור מלחמה, סיפור אהבה".
* "אני מבקש לקבוע כי מנהיגות, ערכים וחינוך, הם הקובעים את התוצאה, הם שיקבעו את גורלנו בארץ הזו, גם במלחמה הבאה ובכל מבחן לאומי." ~ מתוך נאום שנשא הירש בכנס לרגל השקת הספר "אש על כוחותינו" שכתב עמיר רפפורט, ראש הדסק הצבאי של מעריב.
* "הביתה. איזו מילה מתוקה! בלילות אימונים ארוכים ומפרכים ראיתי במרחקים אורות בתים, חלונות מאירים. ראיתי מכוניות חולפות בכביש כשאנו רובצים לצד הדרך, מושחרי פנים ועמוסי תרמילים. נשבעתי לזכור זאת תמיד: כשאתה מתרווח בכורסה בבית, מתעטף בשמיכה בליל גשם, נושק לילדה הנושמת את שנתה בשלווה, זכור שממש כעת חוצים חרישית את הסבך, מטפסים את המצוק ואורבים בוואדי טובי בניה של הארץ, והם עייפים ורעבים וצמאים, הדופק מואץ והם רטובים מזיעה. ידם על ההדק ואפשר שהפחד שוצף בעורקיהם כעת, אפשר שהזעם או הגעגועים. נשבעתי לזכור זאת תמיד כשאני בבית או נוסע במכוניתי בחשיכה." ~ מתוך ספרו "סיפור מלחמה, סיפור אהבה".
* "לא היתה לנו מנהיגות צבאית עליונה במלחמה הזו ולאחריה. לא היה חלוץ לפני המחנה." ~ מתוך נאום שנשא הירש בכנס לרגל השקת הספר "אש על כוחותינו" שכתב עמיר רפפורט, ראש הדסק הצבאי של מעריב.
* "אני מביט אל הכוח, סחוטים לאחר הריצה בסבך, ואני מתרתח. "'מה זה?"' הלוחמים שרועים על המנשאים, על הגב, בתנוחת 'הצב הפוך'... כאילו אינו ברגע החילוץ הכי דרמטי שיש. "'מה הולך כאן? היכן הדריכות, החיפוי?"' אני נע לעברם בריצה. "'קומו על הרגליים, פדלאות!"' אני רותח, תמה על עצמי על שיוצאות מילים כאלה מפי. "'מיד!"' אני תובע. הם נדרכים, המומים מתוקפנותי. עוד אחטוף על הסגנון הזה בתחקיר: "'מה, אתה לא סומך עלינו?"' אך עכשיו הם מזדרזים להתהפך, לתפוס עמדות חיפוי בכריעה, להידרך שוב. אנחנו עדיין לא בבית, מנחת 'מנגו' אינו בישראל, הוא בשטח אויב, יורים מכל הכיוונים ועלינו עוד לצאת החוצה הביתה בטיסה ארוכה מעל כל דרום לבנון. ." ~ סיפור "תנוחת הצב ההפוך" המפורסם שלו.של מתוך ספרו "סיפור מלחמה, סיפור אהבה".הירש
* "אני מודע לכך שקומנדו מייצג מיון קפדני, אמל"ח איכותי, כושר קרבי מעולה ומסורת של למידה ותחקור חסר פשרות. אבל בעיקר זה 'מצב הדעת', גישה ותפיסה. אין לי ספק שגם גדוד טנקים יכול להתנהל כיחידת קומנדו, ככוח מיוחד. הדבר תלוי במפקד שלו, בתעוזה, ברוח ובהחלטה שהוא כזה." ~ מתוך ספרו "סיפור מלחמה, סיפור אהבה".
* "בלי אופוזיציה, קבלת ההחלטות שלי אינה מלאה."
* "לאמירה מנהיגותית, נחושה ותקיפה יש לעיתים מקום חשוב: לילה אחד שבתי בראש כוח צנחנים ממשימה מעבר לרצועת הביטחון. שני לוחמים נחבלו קשות במהלך הפעולה ונשאנו אותם על אלונקות, היתה מצוקת זמנים קשה והכוח היה עייף מאוד. גלשנו אל נהר הסלוקי ועוד היה עלינו לעלות את המצוק התלול שלו לעבר גדר הגבול. הובלתי את הכוח אל נקודת התחלת הטיפוס ובדקות קצרות של מנוחה ושתיית מים קיבצתי אלי את המפקדים. גיא, אחד המ"פים שלי, הציע שנשנה נתיב, שננוע בדרך תלולה פחות או שנישאר עד ללילה הבא באפיק הסלוקי. 'לא נצליח לעלות,' אמר, מניד בראשו. האפשרויות האלו כבר עלו בראשי תוך כדי ההליכה ופסלתי אותן: הנתיב הנוח יותר חשוף לאויב ואנו עלולים להיתפס באור יום כמטרה נוחה, הישארות ליום נוסף תסבך את המבצע. הייתי צריך לפוגג את הספקות באמירה נחושה, בטחתי באנשים, בחינוך הטוב שלהם ובתוכנית. זה נראה בלתי אפשרי, אך בשקט, בלחש, אמרתי למפקדי כוחות המשנה כך: 'אנחנו צנחנים ואנחנו נעלה.' 'השיפוע תלול, האנשים סחוטים והאלונקות כבדות, למרות כל הצנחנות שלנו זה לא אפשרי,' התעקש גיא. גם אני התעקשתי, 'אנחנו צנחנים ואנחנו נעלה.' עלינו." ~ מתוך ספרו "סיפור מלחמה, סיפור אהבה".
* "הערכים הם הקובעים את התוצאה."
* "חייבת להיות לך מטרה." ~ על פיקוד.
* "הביתה. איזו מילה מתוקה! בלילות אימונים ארוכים ומפרכים ראיתי במרחקים אורות בתים, חלונות מאירים. ראיתי מכוניות חולפות בכביש כשאנו רובצים לצד הדרך, מושחרי פנים ועמוסי תרמילים. נשבעתי לזכור זאת תמיד: כשאתה מתרווח בכורסה בבית, מתעטף בשמיכה בליל גשם, נושק לילדה הנושמת את שנתה בשלווה, זכור שממש כעת חוצים חרישית את הסבך, מטפסים את המצוק ואורבים בוואדי טובי בניה של הארץ, והם עייפים ורעבים וצמאים, הדופק מואץ והם רטובים מזיעה. ידם על ההדק ואפשר שהפחד שוצף בעורקיהם כעת, אפשר שהזעם או הגעגועים. נשבעתי לזכור זאת תמיד כשאני בבית או נוסע במכוניתי בחשיכה." ~ מתוך ספרו "סיפור מלחמה, סיפור אהבה".
* "אני מביט אל הכוח, סחוטים לאחר הריצה בסבך, ואני מתרתח. "מה זה?" הלוחמים שרועים על המנשאים, על הגב, בתנוחת 'הצב הפוך'... כאילו אינו ברגע החילוץ הכי דרמטי שיש. "מה הולך כאן? היכן הדריכות, החיפוי?" אני נע לעברם בריצה. "קומו על הרגליים, פדלאות!" אני רותח, תמה על עצמי על שיוצאות מילים כאלה מפי. "מיד!" אני תובע. הם נדרכים, המומים מתוקפנותי. עוד אחטוף על הסגנון הזה בתחקיר: "מה, אתה לא סומך עלינו?" אך עכשיו הם מזדרזים להתהפך, לתפוס עמדות חיפוי בכריעה, להידרך שוב. אנחנו עדיין לא בבית, מנחת 'מנגו' אינו בישראל, הוא בשטח אויב, יורים מכל הכיוונים ועלינו עוד לצאת החוצה הביתה בטיסה ארוכה מעל כל דרום לבנון. ." ~ סיפור "תנוחת הצב ההפוך" המפורסם שלו. מתוך ספרו "סיפור מלחמה, סיפור אהבה".
* "בלי אופוזיציה, קבלת ההחלטות שלי אינה מלאה." ~ מתוך ספרו "סיפור מלחמה, סיפור אהבה".
 
=== נאמר עליו ===
* "כמפקד שלדג כבר היה שנוי במחלוקת. הוא הסתכסך עם חבורת קציני מילואים ותיקה, אך זכה להערכה רבה מצד רבים מפקודיו. פעם אחת, במבצע עומק על אדמת לבנון, כמעט שהודח מצה"ל. הוא פעל עם קומץ לוחמים בתוך בסיס חיזבאללהחזבאללה, אך סירב למהר ולחזור כפי שדרשו ממנו מפקדיו. לפי הסיפור, אף ניתק את מכשיר הקשר, כדי שיוכל להשלים את משימתו. כשחזר בשלום, זכה לביקורת קשה מהרמטכ"ל אז, אמנון ליפקין-שחק, אך גם בשבחים על האומץ שגילה." ~ עמוס הראל בכתבה ב"הארץ", ב-13 13/11/06.בנובמבר 2006
* "גל הירש אינו נקי מטעויות. קווים מסוימים בהתנהגותו, כמו בכתיבה שלו, מעוררים עליו אנטגוניזם שהוא לא תמיד מודע למלוא עוצמתו. אבל אי אפשר להשתחרר מהתחושה שהפרישה שנכפתה עליו עשתה לו עוול גדול - ועלתה גם לצה"ל במחיר גבוה ובלתי מוצדק. ." ~ עמוס הראל בכתבה ב"הארץ", ב-15 15/07/09.ביולי 2009
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=גל הירש}}
 
== הערות שוליים ==
<references />
 
{{מיון רגיל:הירש, גל}}