משה תמיר: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Marloweperel (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Marloweperel (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 8:
* "בפעם המי יודע כמה חשבתי בלבי כמה מעט אנשים במדינת ישראל יודעים מה עובר על המפקדים הצעירים הללו, העושים לילות כימים בשירותה ולאיזה הקרבה הם מסוגלים." ~מתוך ספרו "מלחמה ללא אות".
* "יש לנו חוב, מישהו מסתכל עלינו עכשיו מלמעלה." ~ לחייליו בסיירת אגוז כשפקד עליהם להביא איתם בחזרה לישראל גופות מחבלים, ובהם גופת בנו של נסארללה. תמיר רמז ללוחמי שיית 13 שנספו באסון השייטת וגופות חלק מהם היו בידי החזבאללה. מתוך ספרו "מלחמה ללא אות".
* "אני מאמין שהתפקיד של קציני השדה זה תמיד לנסות לפעול, לדרוש לפעול, להציג אפשרויות לפעולה - והתפקיד של הדרגים שמעליהם הוא לבלום אותם, ולא להאיץ בהם. לא אני המצאתי את האמירה שעדיף לעצור סוסים דוהרים מלדרבן פרים עצלים. המצב שבו צריך לדרבן קצינים לפעול מעיד על בעיה. ברוב המכריע של המקרים המפקדים בצה"ל אכן דוחפים לפעולה ונותנים פתרונות, למרות שחשוב לזכור שלא תמיד זה הצעד הנכון, ולעתים יש לפעול דווקא במתינות." ~ בראיון לעיתון "מקור ראשון" 08/12/2005.
* "שאלה לא קלה, ההחלטה באה, קודם כל, מתוך המחויבות הזו כלפי הלוחמים משייטת 13. את יוסי קורקין, מפקד הכוח שנפגע, הכרתי אישית. התחושה הזו התגברה על רקע ההיסטוריה המשפחתית שלי. אמי שכלה את אביה, והוא נעדר חמישים שנה. יש מעט אנשים שמבינים את המשמעות של נעדר למשפחה. שני הגורמים הללו יחד הביאו אותי לקבל את ההחלטה. הדבר החשוב ביותר, הוא על מי אתה סומך כשאתה מקבל את ההחלטה. כשנתתי את הפקודה הזו, לא הייתי צריך להסביר אותה יותר מחצי פעם. כוונתי הובהרה, והלוחמים הבינו שהפעולה נעשית לצרכי מיקוח על הגופות. קיים גם מימד פנים יחידתי וערכי, שהוא מאוד חשוב. כל חייל רוצה לדעת שמפקדיו, השולחים אותו לזירות המסוכנות ביותר, יעשו הכל כדי להחזירו משם. התחייבתי תמיד בפני החיילים שלי, שלאן שלא אשלח אותם, הם יידעו שאעשה הכל כדי להשיב אותם בחזרה". ~ "nrg" 24/05/2006.
==נאמר עליו==
* "מההיכרות איתך, אנחנו יודעים שתזרוק את המגן ותשמור את הסכין." ~ אמר למח"ט גולני תמיר מפקד גדוד הסיור, סא"ל אסף, שהעניק לו כמתנת פרידה סכין קומנדו מחוברת למגן הוקרה.~ "הארץ" 05/09/2003.
| |||