הרצי הלוי: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Marloweperel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ויקיזציה
שורה 1:
תא"ל'''[[w:הרצי הלוי|הרצל (הרצי) הלוי]]''' (נולד ב-1967ב־1967)., צמחתת־אלוף בחטיבתב[[צבא הצנחנים והיה מפקד סיירתהגנה מטכלישראל|צה]], בשניםהחל 2001מאוגוסט -2009 2004מכהן ומפקדכראש חטיבת הצנחניםההפעלה מאוגוסטהמבצעית 2007באמ"ן. עדפיקד אוגוסטעל 2009.חטיבת החלהצנחנים מאוגוסטבשנים 2007 - 2009 משמשועל ראשסיירת חטיבתמטכ"ל ההפעלהבשנים המבצעית2001 באמ"ן- 2004.
 
*" האתגרים והטכניקות השתנו מאז סיימתי את תפקידי האחרון בחטיבה, כמפקד פלוגת העורב החטיבתית, לפני כ-14 שנה, אך הרוח, כפי שהתרשמתי בחודשים האחרונים, היא אותה רוח; הרוח שהוליכה את חנה סנש לצאת מדלת המטוס לשמיה החשוכים של אירופה אכזרית וקודרת, היא הרוח שהוליכה את לוחמי החטיבה במערכת קדש, במלחמת ששת הימים והלאה עד ללחימה בלבנון בקיץ האחרון." ~ בטקס קבלת הפיקוד על חטיבת הצנחנים 22 באוגוסט 2007.
*"גם ברגעים אלה, בזמן החלפת הפיקוד, עושים חיילי החטיבה את מלאכתם בלחימה בטרור הפלשתיני בחברון, בשכם ובג'נין. לנגד עיניהם ערכי האדם, הלוחם והצנחן – ערכי כבוד האדם שהם המסגרת לסביבת הלחימה, ערכי הדבקות במשימה שהם תכלית העשייה וערכי הרעות שבלעדיהם תאבד כל מסגרת לוחמת את כוחה." ~ בטקס קבלת הפיקוד על חטיבת הצנחנים 22 באוגוסט 2007.
*"לאחר מעשה קראתי את הדגשים שנתתי לכל המ"מים. התשובה היא שהכנסנו אנשים באווירה לוחמנית. אמרנו להם 'תיכנסו חזק'. מה זה חזק? זה, רבותיי, לא להתבייש. תשימו רתק. תפתחו באש. תתקדמו." ~ על תדרוך כוחות חטיבת הצנחנים בטרם היציאה למבצע עופרת יצוקה. "מעריב" 2009\09\04.
*"בכלל, לצבא אסור לקטר על החברה, בוודאי לא לצבא כמו צה"ל. הבעיה היא שלנו והפתרון הוא שלנו. יש לי הרבה ביקורת, למשל, על הקשר עם הורים. אני מקבל הרבה טלפונים. אני מחזיר שיחה לכל אחד, אם לא אישית אז דרך הרל"שית או השליש, ועונה מאד בנימוס, למרות שזה מרגיז שהורה מתקשר אליי רגע לפני שאני יוצא לתרגיל ומתחיל לנאום לי. התשובה הקבועה שלי היא 'אחרי הצבא, באוניברסיטה, גם תבוא לאסיפות הורים? לא. אז בוא נשים את הקו לא בין הצבא לאוניברסיטה אלא בין התיכון לצבא." ~ "מעריב" 2009\09\04.
*"אני לא אוהב את ההגדרה 'אנחנו הצבא הכי מוסרי'. אני בכלל לא אוהב את המילה 'הכי'. קל מאד לסתור את זה. אבל אני חושב שאנחנו צבא שמתמודד עם אתגר מוסרי מאד מורכב, ואני חושב שבחרנו בדרך אחרת להתמודד איתו." ~ "מעריב" 2009\09\04.
*"אני חושב שכל עיוות של עקרון צבא העם, שמגייס אליו את כולם, אמור להדאיג אותנו. הצבא צריך לשקף את התפלגות האוכלוסייה באופן סביר, וכל עיוות מצביע על תופעה חברתית לא טובה. היום יש עיוות, והוא לא יכול לשמח אף אחד. האוכלוסייה הדתית לא יכולה לטפוח לעצמה על השכם ולהגיד 'איזה יופי, החלק שלנו בקרב החיילים והמפקדים הקרביים עולה', כי זה לא טוב לאף אחד. הרווח בטווח הקצר הוא סכנה גדולה בטווח הארוך. האם זה משפיע על מוסר הלחימה? חד משמעית לא. יש לי מ"פים מאמינים מאד, וגם מג"דים. יש לי מ"פים שמתגוררים ביהודה ושומרון. אחד שפונה מביתו בהתנתקות. ואני אומר לך שלא מצאתי רבב בעשייה המוסרית של האנשים האלה." ~ "מעריב" 2009\09\04.
*"נכון לנו כמדינה לחזק את הקשר עם המסורת היהודית, ואני מבדיל בין מסורת לאמונה. אמונה היא עניין אישי. מסורת צריך לדעת. יש לנו יותר מדי אנשים שלא יודעים מי היה פה ומה היה פה." ~ "מעריב" 2009\09\04.
*"אני לא אומר שלא צריך לבדוק ולהפיק לקחים, אבל איבדנו כמה אנשים איכותיים שהיו יכולים להמשיך ולתרום בצבא, גם אם עשו טעות. זה המקצוע היחיד בארץ שאין בו מקום לטעויות. אפילו רופאים לא משלמים את מחיר הטעות כמו מפקדים. אני טעיתי בעברי. יש אזכרות שאני בא אליהן כל שנה, ואני יודע שבמינימום הייתי אחראי, ובמקרה הגרוע טעיתי. אבל אני ממשיך, כי הייתי שם כמה סנטימטרים ליד מי שנפגע, ועשיתי זאת למען מטרה חשובה." ~ "מקור ראשון" 26.10.08.
* "הדבר שאנחנו צריכים לאמץ מהם הוא איך להסתכל חמישים שנה קדימה. לא מה יהיה מחר, בשנה הקרובה, או בחמש השנים הקרובות." ~ מה יש לישראל ללמוד מהפלסטינים. "מקור ראשון" 26.10.08.
* "צריך להציב לחיילים רף מוסרי. אם בתדריך בכניסה לקרב, כמפקד לא אמרת אף מלה על שימת גבולות, על מה עושים ומה לא עושים, אל תתפלא שאת הגבולות הציב אחרון החיילים במחלקה ואז הרף המוסרי יהיה במקום הכי נמוך. בחריגים צריך לטפל תוך כדי (הלחימה) ולא אחרי. אם תדחה את הטיפול, האפקט יהיה אולי במלחמה הבאה" ~ בערב לזכרו של העיתונאי זאב שיף. "הארץ" 04/09/09.
* "חייל לא יכול ללכת עם ספר משפטי לקרב. לא כל חייל יכול לקחת כללים עם שישה תנאים בדרך. הוא צריך לבוא עם משהו מאוד פשוט ופרקטי. מעליו, יש רמות שיקול דעת של המפקדים." ~ בערב לזכרו של העיתונאי זאב שיף. "הארץ" 04/09/09.
 
*" "האתגרים והטכניקות השתנו מאז סיימתי את תפקידי האחרון בחטיבה, כמפקד פלוגת העורב החטיבתית, לפני כ-14כ־14 שנה, אך הרוח, כפי שהתרשמתי בחודשים האחרונים, היא אותה רוח; הרוח שהוליכה את [[חנה סנש]] לצאת מדלת המטוס לשמיה החשוכים של אירופה אכזרית וקודרת, היא הרוח שהוליכה את לוחמי החטיבה במערכת קדש, במלחמתב[[מלחמת ששת הימים]] והלאה עד ללחימהל[[מלחמת לבנון השנייה|לחימה בלבנון בקיץ האחרון]]." ~ בטקס קבלת הפיקוד על חטיבת הצנחנים , 22 באוגוסט 2007.
* "גם ברגעים אלה, בזמן החלפת הפיקוד, עושים חיילי החטיבה את מלאכתם בלחימה בטרור הפלשתיני בחברון, בשכם ובג'נין. לנגד עיניהם ערכי האדם, הלוחם והצנחן – ערכי כבוד האדם שהם המסגרת לסביבת הלחימה, ערכי הדבקות במשימה שהם תכלית העשייה וערכי הרעות שבלעדיהם תאבד כל מסגרת לוחמת את כוחה." ~ בטקס קבלת הפיקוד על חטיבת הצנחנים , 22 באוגוסט 2007.
* "לאחר מעשה קראתי את הדגשים שנתתי לכל המ"מים. התשובה היא שהכנסנו אנשים באווירה לוחמנית. אמרנו להם 'תיכנסו חזק'. מה זה חזק? זה, רבותיי, לא להתבייש. תשימו רתק. תפתחו באש. תתקדמו." ~ על תדרוך כוחות חטיבת הצנחנים בטרם היציאה למבצע עופרת יצוקה., מתוך עיתון "מעריב", 4 בספטמבר 2009\09\04.
* "בכלל, לצבא אסור לקטר על החברה, בוודאי לא לצבא כמו צה"ל. הבעיה היא שלנו והפתרון הוא שלנו. יש לי הרבה ביקורת, למשל, על הקשר עם הורים. אני מקבל הרבה טלפונים. אני מחזיר שיחה לכל אחד, אם לא אישית אז דרך הרל"שית או השליש, ועונה מאדמאוד בנימוס, למרות שזה מרגיז שהורה מתקשר אליי רגע לפני שאני יוצא לתרגיל ומתחיל לנאום לי. התשובה הקבועה שלי היא 'אחרי הצבא, באוניברסיטה, גם תבוא לאסיפות הורים? לא. אז בוא נשים את הקו לא בין הצבא לאוניברסיטה אלא בין התיכון לצבא'." ~ מתוך עיתון "מעריב", 4 בספטמבר 2009\09\04.
* "אני לא אוהב את ההגדרה 'אנחנו הצבא הכי מוסרי'. אני בכלל לא אוהב את המילה 'הכי'. קל מאד לסתור את זה. אבל אני חושב שאנחנו צבא שמתמודד עם אתגר מוסרי מאדמאוד מורכב, ואני חושב שבחרנו בדרך אחרת להתמודד איתו." ~ מתוך עיתון "מעריב", 4 בספטמבר 2009\09\04.
* "אני חושב שכל עיוות של עקרון צבא העם, שמגייס אליו את כולם, אמור להדאיג אותנו. הצבא צריך לשקף את התפלגות האוכלוסייה באופן סביר, וכל עיוות מצביע על תופעה חברתית לא טובה. היום יש עיוות, והוא לא יכול לשמח אף אחד. האוכלוסייה הדתית לא יכולה לטפוח לעצמה על השכם ולהגיד 'איזה יופי, החלק שלנו בקרב החיילים והמפקדים הקרביים עולה', כי זה לא טוב לאף אחד. הרווח בטווח הקצר הוא סכנה גדולה בטווח הארוך. האם זה משפיע על מוסר הלחימה? חד משמעית לא. יש לי מ"פים מאמינים מאדמאוד, וגם מג"דים. יש לי מ"פים שמתגוררים ביהודה ושומרון. אחד שפונה מביתו בהתנתקות. ואני אומר לך שלא מצאתי רבב בעשייה המוסרית של האנשים האלה." ~ מתוך עיתון "מעריב", 4 בספטמבר 2009\09\04.
* "נכון לנו כמדינה לחזק את הקשר עם המסורת היהודית, ואני מבדיל בין מסורת לאמונה. אמונה היא עניין אישי. מסורת צריך לדעת. יש לנו יותר מדי אנשים שלא יודעים מי היה פה ומה היה פה." ~ מתוך עיתון "מעריב", 4 בספטמבר 2009\09\04.
* "אני לא אומר שלא צריך לבדוק ולהפיק לקחים, אבל איבדנו כמה אנשים איכותיים שהיו יכולים להמשיך ולתרום בצבא, גם אם עשו טעות. זה המקצוע היחיד בארץ שאין בו מקום לטעויות. אפילו רופאים לא משלמים את מחיר הטעות כמו מפקדים. אני טעיתי בעברי. יש אזכרות שאני בא אליהן כל שנה, ואני יודע שבמינימום הייתי אחראי, ובמקרה הגרוע טעיתי. אבל אני ממשיך, כי הייתי שם כמה סנטימטרים ליד מי שנפגע, ועשיתי זאת למען מטרה חשובה." ~ מתוך עיתון "מקור ראשון", 26.10.08. באוקטובר 2008
* "הדבר שאנחנו צריכים לאמץ מהם הוא איך להסתכל חמישים שנה קדימה. לא מה יהיה מחר, בשנה הקרובה, או בחמש השנים הקרובות." ~ על מה יש לישראל ללמוד מהפלסטינים., מתוך עיתון "מקור ראשון", 26.10.08. באוקטובר 2008
* "צריך להציב לחיילים רף מוסרי. אם בתדריך בכניסה לקרב, כמפקד לא אמרת אף מלהמילה על שימת גבולות, על מה עושים ומה לא עושים, אל תתפלא שאת הגבולות הציב אחרון החיילים במחלקה ואז הרף המוסרי יהיה במקום הכי נמוך. בחריגים צריך לטפל תוך כדי ([הלחימה)] ולא אחרי. אם תדחה את הטיפול, האפקט יהיה אולי במלחמה הבאה." ~ בערב לזכרו של העיתונאי זאב שיף., מתוך עיתון "הארץ", 04/09/09.4 בספטמבר 2009
* "חייל לא יכול ללכת עם ספר משפטי לקרב. לא כל חייל יכול לקחת כללים עם שישה תנאים בדרך. הוא צריך לבוא עם משהו מאוד פשוט ופרקטי. מעליו, יש רמות שיקול דעת של המפקדים." ~ בערב לזכרו של העיתונאי זאב שיף., מתוך עיתון "הארץ", 4 בספטמבר 04/09/09.2009
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=הרצי הלוי}}
 
{{מיון רגיל: הלוי, הרצי}}
[[קטגוריה:חיילי צה"ל]]