ארז גרשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

* "ארז היטיב להבין כי הזכות להוביל חיילים נקנית רק במתן דוגמה אישית ובמילוי חובת הכנתם, אימונם והובלתם מלפנים. בהתנהגותו היה תמיד מודל לחיקוי, והערצת החיילים אליו לא ידעה גבול." ~ רא"ל גבי אשכנזי על ארז. מתוך הספר "תמצית געגוע" מאת אהוד ערן.

* ". סרן א' הוא קיבוצניק מתולתל וגבוה והוא מבקש שאמתין, כי המח"ט מסייר ביחידה ועליו להתלוות אליו. מח"ט גולני האחרון הזכור לי הוא יונה אפרת, שנקרא בפי כולנו "סבא". עכשיו, כשאני מביט מקרוב במח"ט החדש אני מגלה שמתחת לדרגות ולזקן מסתתר בסך- הכל ש', שאינו אלא אחד הנובמברים הקטנים של הסיירת בימים ההם. אחר- כך יש לי שיחה קצרה עם א'. הוא בחור חביב ורציני ומקרין סביבו את ההילה הפלס"רית המקצועית המקובלת. אני לא מספר לו שבמסגרת התחקיר המוקדם שלי שוחחתי גם הבקר של התרגיל האחרון שלו. 'הוא מקצוען אדיר,' אמר לי הבקר הנלהב על א', 'יש לו בטחון עצמי עם כיסוי, והיחידה נמצאת ברמה שלא היתה בה מעולם.' אני מאמין לו. גם הוא היה פעם בסיירת. כהרגלי, אני מציץ לראות את הספרים המונחים על שולחן המ"פ. יש שם 'בריגאדיר הרגלים', 'צבאו הפרטי של פופסקי', 'מדריך החרקים בישראל" (ואני מקווה שהספר עוסק רק באנטומולוגיה), 'תולדות בית שני', 'טייסי מסוקים בוויאטנם', 'אלטלנה' (סליחה על הביטוי), 'ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי', 'לקסיקון ציוני' וספר גיאולוגיה. א' מתכוון לעסוק יום אחד בארכיאולוגיה, ובינתיים הוא משמיע לי טקסט, שאם הייתי עוצם את עיני הייתי בטוח שהזמן עמד מלכת. כמו כל מ"פ בסיירת גולני, לפניו ואחריו, הוא פוסק, חד וחלק, ש: 1. סיירת גולני היא היחידה המקצועית ביותר בצבא. 2. אנחנו לא אוהבים שמזכירים אותנו במשפט אחד עם סיירת צנחנים וסיירת גבעתי וכל מיני כאלה. אני מהנהן במרץ, ומבין שגם אם הכל השתנה, הרי הרוח נשארה זהה." ~ [[מאיר שלו]] על ארז גרשטיין בכתבה "בחזרה לסיירת גולני", "במחנה" ראש השנה תשמ"ט 1988.

== קישורים חיצוניים ==

{{מיזמים|ויקיפדיה=ארז גרשטיין}}